- מדורים
- מאמרים נוספים
היתכן שהרב ישמח בעבירות?
יום הילולה חתם סופר
בדורות האחרונים, ישנם כמה וכמה מגדולי ישראל, שזכו לסלול דרך בעבודת ה', שהפכה לתנועה גדולה בה צועדים המונים, ומהווה יסוד ושיטה להמשך התפתחות התורה בעם ישראל. אחד מני אותם גדולים היה רבי משה סופר, המכונה 'החת"ם סופר', (שיום ההילולא שלו ב – כה' תשרי). החת"ם סופר היה הראשון שנתן מענה מקיף וכולל לתנועת הרפורמה, ומי שעמד בפרץ וסלל את הדרך לבלימה ההתפשטות הרפורמית בעם.
החת"ם סופר היה גם מגדולי נותני ההשראה לעלייה וליישוב ארצנו הקדושה, ותלמידיו היו הן מראשי 'היישוב הישן' בארץ, והן מראשוני מייסדי תנועת חובבי ציון, ותלמידי תלמידיו היו גם ממייסדי פתח תקווה.
ומסופר עליו, שפעם פנה אליו ראש הקהילה, אדם עשיר ומכובד, ובכה בפניו על כך שהפסיד את כל כספו בעסקים, וכעת גם כבודו יאבד, כשיתפרסם שהפך לעני ואף הפסיד כספים שאחרים נתנו לו. הלווה לו החת"ם סופר את צרור הכסף ששמר לחתונת ביתו, וברכו שיצליח בעסקה הראשונה שתזדמן לו.
נסע העשיר ליריד, והנה בא אליו חבר בבקשה לקנות מיידית ספינה טעונה בקפה, תמורת התחייבות לשלם בהמשך את סכום הקנייה. התלבט העשיר אם להיכנס להתחייבות כה גדולה, אך נזכר שהרב בירכו שיצליח בעסקה הראשונה, וקנה את הקפה. והנה, תוך זמן קצר, מחיר הקפה עלה פלאים, והעשיר הרוויח סכום עצום.
חזר העשיר לרב, והשיב לו את ההלוואה, ואף הוסיף והביא מתנה... קופסת בשמים מזהב המשובצת יהלומים. הרב לקח את הקופסה והילל ושיבח את יופייה באריכות, אך בסוף פנה לעשיר ואמר – זוהי ריבית, ואסור לי מהתורה לקחתה.
באותו זמן ישבו שני בניו של הרב בבית, וכשיצא העשיר, התפלאו הם באוזני אביהם – מדוע שמחת כל כך בקופסא, וגרמת לנו לחשוד שברצונך להיכשל חלילה באיסור ריבית?
ענה הרב – למדתי זאת ממורי ורבי, רבי נתן אדלר. פעם, העלילו הנוצרים עלילה קשה על אחת מקהילות ישראל. ביקשו אנשי הקהילה, שרבי נתן יסע וישתדל בשבילם אצל מושל העיר. כמובן, שרבי נתן הסכים, ובמסירות גדולה נסע בלילה למענם, למרות שירד שלג כבד מאד. בדרך, שקעה העגלה, והעגלון הלך לכפר הסמוך, כדי להביא צמד סוסים נוסף שיעזור בחילוץ העגלה.
שב העגלון לעגלה, כשהוא מוליך עימו צמד שוורים במקום סוסים, והחל לרתום אותם לצד הסוסים הוותיקים, שכבר משכו בעגלה. כשראה זאת רבי נתן, קפץ מעגלה והחל לרקוד בשלג. כששאלתיו לפשר השמחה והריקוד, השיב לי – ראה, כעת אני זוכה לקיים את המצווה להינזר 'מכלאי בהמה', (שהרי אסור לחרוש בשור ובחמור יחדיו).
כל ימי הצטערתי ורציתי לקיים מצווה זו. בדרך הטבע לא הייתי אמור לקיים מצווה זו, שהרי בדרך כלל ספון אני בביתי, אולם כעת שהתחלתי במצוות הסיוע לקהילת ישראל נרדפת, הרי ש'מצווה גוררת מצווה', ולכן זיכני הקב"ה לקיים גם מצוות לא תעשה של 'כלאי בהמה'.
סיים החת"ם סופר את סיפורו, ואמר – גם אני זכיתי במצוות הלוואה, שלא בדרך הרגילה, שהרי נדיר שאדם עשיר יפנה לרב בבקשת הלוואה. וכעת, כשזכיתי במצוות הלוואה, זיכני ה' גם במצווה להישמר מאיסור ריבית, שגם היא מצווה לא צפוייה בשבילי, שהרי מי יעלה בדעתו לתת לרב ריבית. לכן שמחתי במיוחד בקופסא ובכך שניצלתי מהאיסור, (לפי שרי המאה ח"א, פרק ח').
יש כאן אמירה מאד חשובה, המתאימה לכולנו בימים שבין שמחת תורה לשבת בראשית. רבי נתן אדלר והחת"ם סופר שמחו במיוחד כשהמצווה גררה מצווה נוספת, והם זכו למצווה באופן היוצא מגדר הרגיל. השמחה הגדולה ביותר היא כש'מצווה גוררת מצווה'. השמחה ורצף המצוות כרוכות זו בזו משני הכיוונים – (א) גם השמחה מביאה את המצוות וגם (ב) המצוות מביאות את השמחה. מדוע?
(א)אדם יכול לעשות מצווה כעול וכמשימה, אך אז אין לכך המשכיות. הוא מעדיף לסיים וללכת. אולם אדם ששמח במצווה, הרי היא חלק מחייו, והוא מעוניין בה, ובוודאי ימשיך ויעשה מצוות נוספות.
(ב) המצוות מביאות את השמחה, כי הם נותנות משמעות לחיי האדם, ואדם שמח כשיש לו משמעות. מי שזוכה לכך ש'מצווה גוררת מצווה', הרי שהוא ממש מרגיש איך הקב"ה אוהב אותו ונותן משעות לחייו, וזה וודאי ממלא אותו שמחה וסיפוק.
בימים אלה, אנו נמצאים במצב של שמחה ב'מצווה גוררת מצווה'. זכינו, ושמחנו בשמחת תורה על כך שסיימנו את התורה. ומיד, אנו מתחילים מחזור חדש של קריאת התורה בשבת בראשית, וכך המצווה של הסיבוב הקודם, גוררת מיד את המצווה של הסיבוב החדש. ואנו מתמלאים בשמחה ובסיפוק על כך ש'אשרינו מה טוב חלקנו', שאנו זוכים לחיים של תורה מלאי משמעות ועומק, שבהם אפשר תמיד ללכת ולעלות מדרגה לדרגה.
וכך גם עצם השמחה בכך גוררת את המצוות, כפי שכתוב במשנה ברורה, שדוד המלך, ההאר"י הקדוש והגר"א ועוד מגדולי ישראל היו שמחים מאד ומרקדים לכבוד התורה, ובזכות זאת זכו למעלותיהם הגדולות. ועניין זה גם מעיל לחינוך ילדים, כי כשיש שמחה, הילדים מרגישים שהתורה והמצוות טובות ומשמחות, ויש לכך המשכיות, בבחינת 'מצווה גוררת מצווה' – המצווה של ההורים גוררת את המצווה של הילדים.
נשמח כולנו בהתחלה המחודשת של התורה הקדושה ופרשת בראשית, ומתוך כך נשמח תדיר בתורה ובמצוות, ונלך בעזרת ה' ונעלה מחיל אל חיל!
החת"ם סופר היה גם מגדולי נותני ההשראה לעלייה וליישוב ארצנו הקדושה, ותלמידיו היו הן מראשי 'היישוב הישן' בארץ, והן מראשוני מייסדי תנועת חובבי ציון, ותלמידי תלמידיו היו גם ממייסדי פתח תקווה.
ומסופר עליו, שפעם פנה אליו ראש הקהילה, אדם עשיר ומכובד, ובכה בפניו על כך שהפסיד את כל כספו בעסקים, וכעת גם כבודו יאבד, כשיתפרסם שהפך לעני ואף הפסיד כספים שאחרים נתנו לו. הלווה לו החת"ם סופר את צרור הכסף ששמר לחתונת ביתו, וברכו שיצליח בעסקה הראשונה שתזדמן לו.
נסע העשיר ליריד, והנה בא אליו חבר בבקשה לקנות מיידית ספינה טעונה בקפה, תמורת התחייבות לשלם בהמשך את סכום הקנייה. התלבט העשיר אם להיכנס להתחייבות כה גדולה, אך נזכר שהרב בירכו שיצליח בעסקה הראשונה, וקנה את הקפה. והנה, תוך זמן קצר, מחיר הקפה עלה פלאים, והעשיר הרוויח סכום עצום.
חזר העשיר לרב, והשיב לו את ההלוואה, ואף הוסיף והביא מתנה... קופסת בשמים מזהב המשובצת יהלומים. הרב לקח את הקופסה והילל ושיבח את יופייה באריכות, אך בסוף פנה לעשיר ואמר – זוהי ריבית, ואסור לי מהתורה לקחתה.
באותו זמן ישבו שני בניו של הרב בבית, וכשיצא העשיר, התפלאו הם באוזני אביהם – מדוע שמחת כל כך בקופסא, וגרמת לנו לחשוד שברצונך להיכשל חלילה באיסור ריבית?
ענה הרב – למדתי זאת ממורי ורבי, רבי נתן אדלר. פעם, העלילו הנוצרים עלילה קשה על אחת מקהילות ישראל. ביקשו אנשי הקהילה, שרבי נתן יסע וישתדל בשבילם אצל מושל העיר. כמובן, שרבי נתן הסכים, ובמסירות גדולה נסע בלילה למענם, למרות שירד שלג כבד מאד. בדרך, שקעה העגלה, והעגלון הלך לכפר הסמוך, כדי להביא צמד סוסים נוסף שיעזור בחילוץ העגלה.
שב העגלון לעגלה, כשהוא מוליך עימו צמד שוורים במקום סוסים, והחל לרתום אותם לצד הסוסים הוותיקים, שכבר משכו בעגלה. כשראה זאת רבי נתן, קפץ מעגלה והחל לרקוד בשלג. כששאלתיו לפשר השמחה והריקוד, השיב לי – ראה, כעת אני זוכה לקיים את המצווה להינזר 'מכלאי בהמה', (שהרי אסור לחרוש בשור ובחמור יחדיו).
כל ימי הצטערתי ורציתי לקיים מצווה זו. בדרך הטבע לא הייתי אמור לקיים מצווה זו, שהרי בדרך כלל ספון אני בביתי, אולם כעת שהתחלתי במצוות הסיוע לקהילת ישראל נרדפת, הרי ש'מצווה גוררת מצווה', ולכן זיכני הקב"ה לקיים גם מצוות לא תעשה של 'כלאי בהמה'.
סיים החת"ם סופר את סיפורו, ואמר – גם אני זכיתי במצוות הלוואה, שלא בדרך הרגילה, שהרי נדיר שאדם עשיר יפנה לרב בבקשת הלוואה. וכעת, כשזכיתי במצוות הלוואה, זיכני ה' גם במצווה להישמר מאיסור ריבית, שגם היא מצווה לא צפוייה בשבילי, שהרי מי יעלה בדעתו לתת לרב ריבית. לכן שמחתי במיוחד בקופסא ובכך שניצלתי מהאיסור, (לפי שרי המאה ח"א, פרק ח').
יש כאן אמירה מאד חשובה, המתאימה לכולנו בימים שבין שמחת תורה לשבת בראשית. רבי נתן אדלר והחת"ם סופר שמחו במיוחד כשהמצווה גררה מצווה נוספת, והם זכו למצווה באופן היוצא מגדר הרגיל. השמחה הגדולה ביותר היא כש'מצווה גוררת מצווה'. השמחה ורצף המצוות כרוכות זו בזו משני הכיוונים – (א) גם השמחה מביאה את המצוות וגם (ב) המצוות מביאות את השמחה. מדוע?
(א)אדם יכול לעשות מצווה כעול וכמשימה, אך אז אין לכך המשכיות. הוא מעדיף לסיים וללכת. אולם אדם ששמח במצווה, הרי היא חלק מחייו, והוא מעוניין בה, ובוודאי ימשיך ויעשה מצוות נוספות.
(ב) המצוות מביאות את השמחה, כי הם נותנות משמעות לחיי האדם, ואדם שמח כשיש לו משמעות. מי שזוכה לכך ש'מצווה גוררת מצווה', הרי שהוא ממש מרגיש איך הקב"ה אוהב אותו ונותן משעות לחייו, וזה וודאי ממלא אותו שמחה וסיפוק.
בימים אלה, אנו נמצאים במצב של שמחה ב'מצווה גוררת מצווה'. זכינו, ושמחנו בשמחת תורה על כך שסיימנו את התורה. ומיד, אנו מתחילים מחזור חדש של קריאת התורה בשבת בראשית, וכך המצווה של הסיבוב הקודם, גוררת מיד את המצווה של הסיבוב החדש. ואנו מתמלאים בשמחה ובסיפוק על כך ש'אשרינו מה טוב חלקנו', שאנו זוכים לחיים של תורה מלאי משמעות ועומק, שבהם אפשר תמיד ללכת ולעלות מדרגה לדרגה.
וכך גם עצם השמחה בכך גוררת את המצוות, כפי שכתוב במשנה ברורה, שדוד המלך, ההאר"י הקדוש והגר"א ועוד מגדולי ישראל היו שמחים מאד ומרקדים לכבוד התורה, ובזכות זאת זכו למעלותיהם הגדולות. ועניין זה גם מעיל לחינוך ילדים, כי כשיש שמחה, הילדים מרגישים שהתורה והמצוות טובות ומשמחות, ויש לכך המשכיות, בבחינת 'מצווה גוררת מצווה' – המצווה של ההורים גוררת את המצווה של הילדים.
נשמח כולנו בהתחלה המחודשת של התורה הקדושה ופרשת בראשית, ומתוך כך נשמח תדיר בתורה ובמצוות, ונלך בעזרת ה' ונעלה מחיל אל חיל!

שכל של תורה
הרב חגי לונדין | טבת תשפ"ג
המלכה שסידרה חופה וקידושין
הרב נתנאל יוסיפון | אייר תשפ"א
כסף כשר
הרב נתנאל יוסיפון | אדר א תשע"ט
הגאון הליטאי שהיה לאדמו"ר
הרב אליעזר מלמד | אלול תשס"ח
הרב נתנאל יוסיפון
ראש ישיבת ההסדר 'אורות נתניה' ורב הגרעין.
לא מובן מאליו!
טבת תשפ"ב
התלמיד הנצחי
טבת תשע"ז
מי גוזר ומי מקיים?
תשע"ג
מה קרה?
שמחת אדר
אדר התשע"ג
קריעת ים סוף ומשל הסוס
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
בדיקת פירות ט''ו בשבט
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר
ארבע כוסות ושלוש מצות
דיני פרשת זכור
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
סינון פסולת בשבת

דיני עירוב תבשילין
קול צופיך גליון 416
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | כא אלול תשס"ז
הלכות ערוב תבשילין
הרב בנימין במברגר | ה' סיון תשס"ט

הלכות שבועות, עירוב תבשילין ויו"ט
מתוך העלון "קול צופייך"
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ג
