בית המדרש

  • חכמת החינוך א'
לחץ להקדשת שיעור זה

שלא לפסע על המזבח

undefined

הרב אלחנן פופקו

חשוון תשע"ט
5 דק' קריאה
שלא לעלות על המזבח במדרגות כדי שלא יעשה פסיעות גסות בעלותו, שנאמר (שמות כ', כ''ג) ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו. אלא כשהוא עולה שם מהלך בנחת וביראה, עקב בצד גודל, וכן נאמר במכלתא (יתרו שם).
משרשי מצוה זו, מה שכתבנו במצוה הקודמת לה, לקבע בנפשותינו יראת המקום וחשיבותו, ועל כן הזהרנו שלא לנהג שם קלות ראש בשום ענין. והכל יודעין שהאבנים לא יקפידו בשום בזיון, שאינן רואות ולא שומעות, אלא כל הענין לתת ציור בלבנו ביראת המקום וחשיבותו וכבודו הגדול, כי מתוך הפעלה הלב נפעל, כמו שכתבתי.
דיני המצוה, כיצד עושין הכבש כדי שלא יבואו לעבור עליו בלאו זה, וצורתו וכל ענינו, מבוארים בפרק שלשה ממדות. (רמב''ם הלכות בית הבחירה פ''ב הלכה י''ג)
ונוהגת בזמן הבית בזכרים ונקבות, והעובר עליה ופסע פסיעה גסה על המזבח עד שנגלה ערותו במזיד לוקה, וענוים ישכנו ארץ (תהלים ל''ז, י''א).


מצווה מ''א-שלא לפסוע על גבי המזבח
הנה המצווה המ''א היא שלא לעלות במעלות על המזבח שנאמר (שמות כ, כ''ג) ''לא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו''.
והנה מפסוק זה לומדים שני דינים אשר שרשם אחד הוא. האחד הוא האיסור שלא לעלות במעלות על המזבח והשני הוא שלא לפסוע על המזבח פסיעה גסה, וכמבואר מלשון הרמב''ם בספר המצוות (ל''ת פ') ''המצווה השמונים היא שהזהירנו מעלות על המזבח במעלות כדי שלא יפסע פסיעות גסות בעלותו אבל ילך עקב בצד גודל והוא אמרו יתעלה (שם) ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו ולשון מכילתא מה תלמוד לומר אשר לא תגלה ערותך עליו שכשעולה למזבח לא יהא פוסע פסיעה גסה אלא מהלך עקב בצד גודל וכבר התבארו צורת הכבש ואיכות בניינו בשלישי ממדות וכל מי שפסע פסיעה גסה על המזבח עד שיגלה ערוותו עליו לוקה''. ע''כ.
הרי שאיסור זה ד'לא תעלה במעלות על מזבחי' כולל איסור לעלות במעלות על המזבח, וכן כולל איסור שלא לפסוע פסיעה גסה על המזבח.
והנה אף שמפשטות הפסוק נראה שאיסור זה הינו איסור גברא-דהיינו שיש איסור לעלות באופן מסויים על המזבח, עי' רש''י עה''ת שכתב בפרשת תרומה (שמות כ''ז: ה) ''וכבש שהיו עולין בו אף שלא פירשו בענין זה כבר שמענו בפ' מזבח אדמה תעשה לי ולא תעלה במעלות לא תעשה לו מעלות בכבש שלו אלא כבש חלק למדנו שהי' לו כבש כך שנינו במכילתא. עכ''ל.
הרי שמבמכילתא מבואר שמלבד האיסור גברא שיש כאן על אופן העליה, יש כאן דין בצורת בניית המזבח והוא שלא לבנות מעלות למזבח.
יתירה מזו מבואר ברמב''ם ביד החזקה שהביא דין זה בהלכות בית הבחירה (פ"א,י''ז) ולא הביא דין זה בהלכות ביאת המקדש היכא דהביא ללאו שלא לבא למקדש שתוי יין וטמא וכדו' שאיסור 1 זה כולל בתוכו דין של בנין המקדש ולאו דוקא שהוא איסור גברא. ומלשון הרמב''ם שכתב (בה"ב, פ"א הי"ז) "אין עושין מדרגות למזבח שנאמר: ולא תעלה במעלות, על מזבחי אלא בונין כמו תל בדרומו של מזבח, מתמעט ויורד מראש המזבח עד הארץ; והוא הנקרא כבש. והעולה במעלות על המזבח, לוקה" מבואר שאיסור זה הוא ביסודו מקור לזה שבונים כבש משופע והוא דין בהלכות בנין המקדש אבל בכדי לעבור על איסור זה וללקות צריך שיעשה מעשה גברא ויעלה במעלות על המזבח במעלות או יפסע פסיעה גסה".
ויעויין בחידושי הגרי''ז הלוי על הרמב''ם (ביה''ב פ"א י''ז) שם שביאר דאף דאיסור לא תעלה במעלות על מזבחי הוא איסור גברא שבא לאסור את המעשה עליה למזבח - ושכן מוכח מזה שאיסור זה כולל איסור פסיעה גסה על המזבח, וכן ממה שבד' המכילתא שהביא רש''י (שם) נאמר שאיסור זה הוא לא רק על המעשה עליה אלא אף אם עושה מעשה ירידה מן המזבח - מכל מקום שפיר שמעי' מהא דינא בהלכות כבש המזבח והיינו משום שקרא ד''לא תעלה במעלות על מזבחי" משמע דוקא על מזבחי. ואם יעמיד מדרגות מצד אחר של המזבח ויעלה עליהם אין בזה איסור כיון שזה לא על המזבח 2 ובקדושת המקום תלוי הדבר. וכיון שהאופן היחיד שאפשר לעבור על איסור זה הוא בעולה במשהו שיש לו דין מזבח ולכן שפיר ילפינן מהאי קרא דעושין כבש למזבח דצריך שיהיה לזה שם מזבח בכדי לעבור על איסור זה.
והשתא דאתי להכי, קשה ביותר איך יתכן שיעבור אדם על לאו זה דלא תעלה במעלות על מזבחי דהרי כיון שזה מצורת המזבח שיהיה כבש למזבח אם כן לא שייך שיעלה במעלות על המזבח. וכן אי אפשר לומר שאיסור זה הוא על מי שבונה את כבש המזבח עם מדריגות (וכמו שכתב הרדב''ז על ד' הרמב''ם כאן) שכן איסור זה הוא ביסודו איסור גברא וכדהוכיח הגרי''ז עיי''ש.
והמעיין בדברי הגרי''ז יראה דבדבר זה יש מחלוקת גדולה בין רש''י והרמב''ם. דהנה בגמרא בזבחים (ס''ב.) איתא דקרן וכבש ויסוד וריבוע מעכבין וילפינן לה מקרא ד''המזבח'' דכל מקום שנאמר המזבח לעכב ואם כן קשה מה נלמד מקרא דלא תעלה במעלות על מזבחי לענין צורת המזבח. ומבואר מדברי הגרי''ז דלשיטת הרמב''ם אפש''ל שמקרא ד''המזבח'' מלמד שצריך כבש וכן את מידותיו אבל עדיין יתכן שהכבש יהיה מדורג ולהכי ילפינן מקרא ד''לא תעלה במעלות על מזבחי" שצריך שהוא יהיה משופע אבל מדברי רש''י שכתב דזהו המקור לדינא דבונין כבש אי אפשר לומר כן, אלא צ''ל שמהאי קרא ילפינן לכולה מילתא דכבש.
ואם כן אם באנו לשאול איך שייך לעבור על לאו זה, אם כן בשלמא לדעת הרמב''ם יש לומר דעיקר דינא דכבש נאמר שיהיה כבש והוא יכול להיות מדורג ויש בו קדושת מזבח ואם עבר ועשה כבש עם מדריגות אז יש על זה קדושת מזבח, רק שיש פסוק נפרד ד''לא תעלה'' שמזה ילפינן שצריך שהכבש יהיה משופע ואם היה המזבח מדורג ועלה כך למזבח או שפסע פסיעה גסה לוקה 3 .
אבל לפי דברי רש''י שכולא מילתא דכבש שמעי' מקרא ד''לא תעלה'' ומזה ילפינן לכולה מילתא דכבש והיינו שעושים כבש ושיש לו קדושת מזבח, קשה איך יתכן שיעבור על איסור זה הא אם יבנה כבש עם מדריגות הא אין לזה דין כבש כלל, דהמקור של דין כבש הוא מהך קרא דלא תעלה ואם כן איך יתכן שיעבור שכן אף אם יעלה במדריגות מצד אחר של המזבח אינו יכול לעבור על לאו זה שכן אין שם קדושת מזבח וכמה שכתב הגרי''ז זצ''ל וקשה טובא.
וי''ל בדוחק דכיון דילפינן מרבויא ד''אשר לא תגלה ערותך עליו'' דטעם האיסור הוא גילוי ערוה וכן שלוקה אם פוסע פסיעה גסה על המזבח ממילא שייך לעבור על זה, ו'לא תעלה' בעצמו הוא לאו שאי אפשר לעבור עליו אך עדיין צריך עיון.




^ 1.עי' רמב"ם כאן פ"א ה"ח.
^ 2.ודעת הסמ''ג (לאוין רצ''א) שאם עלה בסולם מצד אחר לוקה.

^ 3.ועי' ברדב''ז על הרמב''ם שם שכתב שאם עשה מעלות למזבח אסור אבל אינו לוקה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il