בית המדרש

  • מדורים
  • סיפורים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שלמה בן יעקב

רזי עולם

הסתכל העשיר לשמיים ואמר: "ריבונו של עולם, אתה יודע שאני רוצה לעזור ליהודי המסכן הזה. אם הדבר היה תלוי בכסף, יש לי כסף, והייתי נותנו כדי להציל את היהודי הזה, אבל העזרה לא תלויה בכסף אלא בכוח, וכוח אין לי..."

undefined

עודד מזרחי

כסלו תשע"ט
3 דק' קריאה
פעם אמר האדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד:
"כתוב בתפילת ראש השנה 'אתה יודע רזי עולם' ולא כתוב 'רזי תורה'. רזי תורה הקדוש ברוך הוא מוסר לחכמים ולצדיקים של הדור, אבל רזי עולם רק אתה יודע, ואף אחד מאיתנו לא יודע ולא מבין אותם". וכדי להמחיש זאת סיפר שני סיפורים שהתרחשו בעת ובעונה אחת.
פעם נסע סוחר יהודי שלווה כסף רב בשביל לקנות סחורה לבעלי חנויות בעיירה שלו. הוא נסע ליריד רחוק, קנה שם בעמל רב את הסחורה שחיפש, מצא עגלון פנוי, העמיס את סחורתו על העגלה והחל לנסוע חזרה לעיירתו. בדרך חזרה הוא היה עייף מאוד, ונמנם בעגלה. הנסיעה נמשכה בהנהגתו של העגלון והסוחר נרדם. לפתע התעורר ומצא שהעגלון טעה בדרך, והם הגיעו למקום בוצי, עד שהעגלה והסוס שקעו עמוק בתוך הבוץ ואי אפשר היה לחלץ אותם. לא רק שאי אפשר היה לחלצם, אלא שהתעוררה סכנה שכל הסחורה היקרה והעדינה תתלכלך ואז הוא יפסיד כל מה שרכש בכסף שלווה. הכסף אינו כספו והסחורה אינה שלו, הוא רק מקבל אחוזי רווח, ומה יעשה?! הסוחר הבין את מזל הביש שנקלע אליו והחל לבכות ולצעוק לה' שיושיעו.
באותה עת עבר בדרך יהודי אמיד ששמע קול בכי תמרורים. הוא התקרב לראות מה פשר הדבר וראה יהודי עומד ובוכה על כך שהעגלה עם סחורתו טובעת בבוץ. הוא רצה לעזור, אבל מה יכול היה לעשות?! היהודי האמיד הפשיל את שרווליו וניסה לעזור לסוחר ולעגלון להוציא את העגלה מהבוץ, אך לא הצליח. הוא השקיע את כל כוחו ועדיין לא הצליח במאומה. ואז הסתכל העשיר לשמיים ואמר: "ריבונו של עולם, אתה יודע שאני רוצה לעזור ליהודי המסכן הזה. אם הדבר היה תלוי בכסף, יש לי כסף, והייתי נותנו כדי להציל את היהודי הזה, אבל העזרה לא תלויה בכסף אלא בכוח, וכוח אין לי...".
המשיך האדמו"ר הזקן וסיפר שבאותו זמן ממש, במרחק עשר פרסאות משם, היה יהודי אחר, בחור צעיר בעל כוח, גיבור חיל, שהלך ברחוב ושמע בכי. הוא חשב שאולי גזלנים התנפלו על מישהו, התקרב למקום וראה שם אנשים רבים סביב משפחה יהודית ובני המשפחה בוכים ומייללים על מר גורלם. הוא היה בטוח ששודדים עשקו אותם, ולכן תפס כל מי שניצב סביב המשפחה האומללה והחל להכותו. אמרו לו בכעס: "רגע, רגע, מה אתה משתולל?! אנחנו אנשי משטרה שפועלים מטעם החוק. הוא בעל אכסניה שלא שילם את חובו לפריץ וחייב ללכת לבור האסורים. אנחנו פועלים מטעם החוק. אלה חוקי המדינה".
היהודי החסון שאל: "כמה כסף צריך לשלם כדי לפדות אותם?".
אמרו לו השוטרים שהם חייבים כך וכך רובלים. לבחור החזק לא היה כסף. הוא הרגיש חסר אונים וצעק כלפי שמיים: "ריבונו של עולם, אתה נתת לי כוח רב. אם היו פה סתם שודדים וגזלנים, והדבר היה תלוי בכוחי, הייתי יכול להצילם, אבל פדיון המשפחה לא תלוי בכוח אלא בכסף, וכסף אין לי...".
סיים האדמו"ר הזקן את שני הסיפורים ואמר: "על סיפורים תמוהים כאלה צריך לכוון ב'אתה יודע רזי עולם' בעת התפילה, שרק אתה הקדוש ברוך הוא יודע מדוע העשיר שאין לו כוח הגיע למקום שצריך כוח ולא כסף, ואילו הבחור בעל הכוח שאין לו כסף הגיע למקום שצריך כסף ולא כוח. לכאורה, אם אנחנו היינו מנהיגים את העולם, היינו עושים בדיוק להפך - שהעשיר היה מגיע למקום שצריך לפדות את המשפחה מידי הפריץ והבחור עם הכוח היה מגיע למקום שצריך לחלץ את העגלה מהבוץ, אבל רק אתה יודע רזי עולם...".
רבי לוי יצחק מברדיטשב, סנגורם של ישראל, אמר בערוב ימיו כאשר שמע את הסיפור: "לאורך כל חיי הרגשתי שאם היו נותנים לי להנהיג את העולם, הייתי מנהיגו באופן אחר ממה שהקדוש ברוך הוא מנהיג. הייתי מנהיג הכול אחרת: הייתי שולח את העשיר להוציא את המשפחה החפה מפשע מבור האסורים, ואת הגיבור להוציא את העגלה של האומללים מהבוץ, ומתקן את כל העוולות שקיימות למראית עינינו בעולם. רק כעת, בסוף חיי, הגעתי למסקנה של האדמו"ר הזקן, שהייתי מנהיג את העולם בדיוק כמו הקדוש ברוך הוא...".
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: orchozer@gmail.com

מתוך העיתון בשבע.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il