תקציר המקרה:התובעים התעניינו ברכישת דירה שהנתבע שהוא קבלן עמד לבנותה, הם דיברו על סכום של 650 אלף ₪ כתמורה, הם שילמו דמי רצינות בסך 15 אלף ₪, ובמהלך הבנייה הם שילמו על שינויים בדירה, לאחר שנתיים הנתבע הודיע לתובעים שאינו רוצה למכור להם את הדירה. התובעים תובעים מהנתבע החזר של האגרה, וכן החזר על הוצאות נוספות, לטענת הנתבע הוא לא חתם עם התובעים על שום הסכם, ולטענתו התובעים הם אלו שחזרו בהם מההסכם. הם תבעו סך הכל 440 אלף ₪ על נזקיהם, ועל עגמת נפש, הם הגיעו לבית הדין בצפת שפסק כי לא נעשה קנין על הדירה, אך פסק שעל הנתבע לפצות את התובעים ב 75 אלף ₪, בנוסף להחזר של ה 15 אלף ₪. לאחר מכן הוסיף בית הדין עוד חיוב של 23,260 ₪ עבור הוצאות נוספות, הצדדים ערערו על פסק הדין בפני בית הדין זה. הם קיבלו עליהם את נהלי הערעור של בית הדין.

פסק דין:על הנתבע לשלם לתובעים 32,500 ₪ עבור החזר כספים שקיבל, ועוד 8,260 ₪ עבור הוצאות משפט.


נימוקים:

הלכה פסוקה (259)

רבנים שונים

add_alert

187 - תקפוּת התחייבות של עובד שלא להתחרות במעסיקו

188 - קניית דירה שבוטלה על ידי המוכר

189 - חברה קבלנית שאיחרה במסירת דירה

טען עוד

א. האם יש חיוב מי שפרע כשהוגדר שהצדדים יכולים לחזור בהם?
בית הדין מקבל את הכרעת הדין של בית הדין קמא שהנתבע הוא שחזר בו, ועליו להשיב את המקדמה, אולם בית הדין קבע כי על הנתבע חל מי שפרע, אלא שלפי ההסכם שעליו חתומים הצדדים, נאמר שהצדדים יכולים לחזור בהם בתנאים הנזכרים. מי שפרע חל על קניית קרקע רק כשאדם רוצה לקנות קניין גמור, כיון שהקנס במקרה שלנו חד צדדי, והנתבע אינו חייב בקנס אלא בהשבת הכסף כשהוא חוזר בו, בנוסף רואים מהעיסקה שלא היתה גמירות דעת של המוכר למכור.

ב. חיוב מי שפרע כשאין גמירות דעת למכור, ודין מי שפרע בקרקע ובדבר שלא בא לעולם
הרב שלמה זלמן אויערבך (מעדני ארץ יח, א) כתב שבמקרה שהמקח אינו חל מדינא דמלכותא אין גם מי שפרע, כמו כן הרב שטרנבוך כתב (תשובות והנהגות א, תתח) שהצדדים לא סומכים דעתם לקניין גמור כשלפי המדינה זה אינו קניין גמור.
גם אם יש חיוב מי שפרע הרי בקרקעות ישנה מחלוקת בראשונים האם יש דין מי שפרע, ולדעת המהרש"ם (משפט שלום קצ, ה) יכול המוכר לומר 'קים לי' שאין חיוב מי שפרע בקרקעות.
כמו כן במקרה שלנו גם אם היה נעשה קניין הוא היה על דבר שלא בא לעולם, ובנוגע לכך יש מחלוקת בין הסמ"ע לש"ך (סימן רט) האם יש דין של מי שפרע בדבר שלא בא לעולם.

ג. תביעות על הפסדי רווח
כל תביעות התובעים לגבי עלייה במחירי הדירות או הפסד משכנתאות הם תביעות גרמא ואולי אף פחות מכך.לטענתם הם הפסידו הזדמנויות לרכוש בזול, בדין מניעת רווח הרי שיש להבדיל בין אובדן רווח וודאי לבין אובדן רווח מסופק (חתם סופר ה, חו"מ קעח) ויש לפשר כאשר התובע גרם להפסד רווח וודאי, אולם זה רק כשהנתבע מחזיק כסף רב מכספי התובע, במקרה דנן מדובר רק על מקדמה, שהחזקתה אינה מונעת מהתובעים לקנות דירה אחרת, מאותה סיבה אין גם הצדקה לקנוס את הנתבע על התנהלותו. כמו כן בית הדין אינו מחייב על עגמת נפש שלא הגיעה בעקבות פגיעה גופנית.
למרות זאת, בית הדין מחייב את הנתבע בהוצאות שהוציאו התובעים לצורך העיסקה משום שהוא האחראי לביטולה.

דיינים: הרב בניהו ברונר, הרב אורי סדן, הרב טוביה שלמה בר אילן