בית המדרש

  • מדורים
  • סיפורים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

שולמית בת צביה

די להצטדק! פשוט ספר אמת!

undefined

הרב נתנאל יוסיפון

טבת תשעט
4 דק' קריאה
מספרים על רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצה, בעל 'מי השילוח', (שיום ההילולא שלו חל השבת ז' טבת), שאחד מחסידיו ניהל משק גדול בשותפות עם חסיד קוצק. בין שתי החסידויות הייתה מחלוקת גדולה בעבודת ה', ולכן הסכימו השותפים ביניהם שהם יעסקו רק בעבודה, ולא ידברו ביניהם על ענייני חסידות.
לימים, פקדה מחלה את פרות המשק ותפוקת החלב ירדה. בנוסף לכך, חלה גם השותף חסיד איז'ביצה. דרכם של חסידים, שהם נוסעים לאדמו"רים לבקש ברכה, אך החסיד מאיז'ביצה לא היה מסוגל ליסוע, ואילו החסיד מקוצק סירב ליסוע לרבו, שהרי הרבי מקוצק לא היה מטפל בפרות חולות, אלא מתעסק רק בענייני עבודת ה'.
לחץ החסיד מאיז'ביצה על החסיד מקוצק, ובסוף הסכים הקוצקאי ליסוע לרבי מאיז'ביצה, כשליח ולא כחסיד. הגיע החסיד לאדמו"ר של החצר היריבה, ומיד הבליט את יחסו העויין לרבי מרדכי יוסף. מבלי לברך לשלום, ובעודו עומד על סף החדר, אמר: 'לא באתי כחסיד, אלא כשליח בעל כרחו, שותפי ביקש לספר שהוא חולה וגם פרותינו חולות...'.
שאלו הרבי: מה תגיד אם אראה מופת ויבריאו? ענה החסיד: אז אגיד שאלו מעשי כשפים?
שאלו הרבי: ואם תדע שאין אלו מעשי כשפים? ענה החסיד: לא אשתכנע.
שאלו הרבי: ומה יהיה על האמת שלך? ענה החסיד: האמת מצויה בקוצק...
לבסוף אמר לו הרבי: לך אמור לשותפך, שהו יבריא והעסק עוד ישגשג, אם תוסיפו לשמור על שותפות אמת.
יצא החסיד בלי להיפרד. לאחר שיצא, אמר הרבי – בזכות מסירות הנפש למען האמת הנראית לו, יזכה לבנים גדולים ומופלגים. ואכן, זכה האיש לילדים גדולים בתורה. (ספר האדמו"רים מאיז'ביצה, עמ' 35).
סיפור זה מבטא דרך מיוחדת ועמוקה, שסלל רבי מרדכי יוסף במידת האמת. כידוע חסידות קוצק מידתה העיקרית היא מידת האמת, ואף רבי מרדכי יוסף היה בתחילה תלמיד – חבר לרבי מקוצק, אך בסוף פרש לו לדרך אחרת, מפני שהבין את מידת האמת בדרך שונה.
את ההבדל בין הדרכים השונות במידת האמת, המשיל 'מי השילוח' להבדל בין אפריים (יוסף) ויהודה, הבדל המהווה השראה למפגש המתחולל בפרשת והפטרת ויגש, דרכם של אנשי אמת, שהם מגלים אמת מסויימת, והולכים איתה עד הסוף, בבחינת 'יקוב הדין את ההר'. דרך זו ראה 'מי השילוח' כדרכו של אפריים, והיא מתבטאת בסיפורנו בדרכו של חסיד קוצק, שאף אם יוכיחו לו אמת אחרת, לא יזוז מהאמת שלו.
אולם, דרך אחרת הייתה ל'מי השילוח', דרכו של יהודה. גם יהודה מחפש אמת, אך הוא מחפש אותה מפני שהיא רצונו של הקב"ה. ואם 'עת לעשות לה' הפרו תורתך', הרי שכעת רצונו של הקב"ה, שתעזוב אמת זו, ותקבל את רצון ה' לשעה זו, וכרגע זו האמת. (לפי שם, עמ' 31). לכן, 'מי השילוח' גורס שאם יראה לחסיד את האמת שבמופת, עליו להתגמש ולקבל אמת זו, ובכל זאת הוא יודע להעריך את האמת שבדבקותו של החסיד, כי החסיד פגש את האמת בדרכו שלו.
חיפוש זה של אמת, עומד ביסוד תחילת פרשתנו, המפגש בין יהודה ויוסף. רגילים אנו לפרש, שיוסף מעביר את אחיו בדרך חתחתים, עד שהוא מתגלה אליהם, כדי לגרום להם לחזור בתשובה. עיקר התשובה היא תשובתו של יהודה, שהיא ממש תשובת המשקל, בכך שקודם הוא זה שנתן את העצה למכור את יוסף לעבד, וכעת הסכים להפוך לעבד בעצמו כדי להציל את בנימין מעבדות.
אולם, דומה שהתבוננות מעמיקה תגלה כאן קו נוסף בתשובת המשקל של יהודה, תיקון מידת האמת. השם יהודה נגזר מדבריה של לאה – 'הפעם אודה את ה''. המילה להודות יכולה להתפרש כהודאה על הטוב, אך גם כהודאה באמת. (ואכן, לימים, אומר יהושע מצאצאי יוסף לעכן מצאצאי יהודה – "בני, תן תודה" (יהושע ז, יט), כשהמשמעות שם היא 'תודה', הודאה באמת). נמצא, ששמו של יהודה נגזר ממידת האמת.
ואכן, מידת האמת חיונית לשבט המלכות, ודוד המלך מצאצאי יהודה הצטיין בהודאה באמת, בכך שכששגה בעניין בתשבע, ובא הנביא להוכיחו, מיד אמר – חטאתי לה'!
אולם, דווקא בעניין מכירת יוסף, הוביל יהודה מהלך של שקר, כשטבלו האחים את כתונת גדי העיזים בדם, ואמרו לאביהם – הכר נא כתונת בנך. ואכן, המדרש (בראשית רבה, פה, ט) אומר שנענש על כך יהודה, כשתמר רימתה אותו בגדי העיזים כתשלום, "אמר הקב"ה ליהודה: אתה רמית באביך בגדי עזים, חייך שתמר מרמה בך בגדי עזים".
בעקבות מעשה תמר, החל יהודה במהלך ההודאה על האמת, כשאמר – צדקה ממני! אך זה לא הספיק, ונדרש ממנו תיקון ממש באופן דומה למכירת יוסף. וזה קורה בתחילת פרשתנו.
יהודה מבטיח ליעקב להשיב את בנימין. יעקב לא מבקש ממנו ערבון, הערבון הוא עצם ההבטחה של יהודה, ויעקב סומך על מידת האמת של יהודה. מבחינתו, הבטחה של יהודה זו הבטחה. ואכן, יהודה מוכיח שהוא ראוי לאמון הזה, ובכך שב בתשובת המשקל גם בעניין מידת האמת.
עניין זה מסביר את העובדה, שיהודה מאריך לספר על הדבר באוזני יוסף. הוא מספר את האמת שלו, ומרשים את יוסף לא רק בנכונותו להפוך לעבד במקום בנימין, אלא גם בעמידתו המסורה על קיום ההבטחה שלו. (כולנו מכירים לקח חשוב זה, שלעיתים כשאנו מספרים את האמת, הדברים מתקבלים יותר מכל ההתפתלויות וההצטדקויות).
וכפי שאמר 'מי השילוח' - כשם שמצווה גוררת מצווה, כך אמת מביאה אמת. וכאשר יהודה מתקן את מידת האמת, גם יוסף מגלה את האמת בפני אחיו – 'אני יוסף אחיכם'.
ובאותו רגע, תמה הצרה, ומתגלה שהפרשייה המסובכת והקשה היא דרך עמוקה להשיב את כולנו בתשובה, ולגלות מחדש את הטוב והאחדות. ואומר 'מי השילוח' בפרשתנו, כך יהיה בגאולה השלימה, כשנגלה שכל הגלות אינה רדיפות הגויים, אלא מעשי ה' להשיבנו אל הטוב!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il