- משפחה חברה ומדינה
- תורה ומדע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
ידיעות מדעיות אצל חז"ל
בספרות חז"ל - בתלמודים, במדרשים ובמקורות אחרים - מופיעות פעמים רבות אמירות בתחומים מדעיים שונים: אסטרונומיה, זואולוגיה, רפואה, גיאוגרפיה, גיאומטריה ועוד. פעמים רבות אמירות אלה אינן תואמות כלל את הידע המדעי שבזמננו, הסותר אותן בעליל. הן מביאות במבוכה מאמינים רבים, ומחזירים בשאלה עטים עליהן כמוצאי שלל רב. כיצד על האדם המאמין והרציונלי להתייחס לנושא?
למעשה, התשובה על כך היא פשוטה מאד, עד שלא היה צריך לכותבה אלמלא היו טועים בכך רבים. דבריהם של חז"ל בנושאים מדעיים לא נאמרו ברוח הקודש או מפי המסורת, אלא התבססו על התפיסות המדעיות והטבעיות של חכמי האומות בני זמנם, או על חקירות משלהם. מכיוון שבאותו זמן רווחו תפיסות שגויות רבות בעולם, ואמצעי החקירה היו מוגבלים, הרי שגם חכמים הושפעו מכך והאמינו בדברים שגויים. השוואה בין הדעות המדעיות המופיעות בספרות חז"ל לבין התפיסות שרווחו בזמנם אצל חכמי האומות מראה בבירור את השפעתם של אלה על חכמי ישראל. בימינו, כאשר בזכות המחקר המדעי אנו מיטיבים להכיר את המציאות, אנו מסוגלים לעדכן את תפיסת עולמנו, ואין כל סיבה שנמשיך להיצמד לאמירותיהם המדעיות של חז"ל או ננסה להצדיק אותן בדרכים אפולוגטיות. אפשר לומר בפשטות: אכן, חכמים טעו בעניינים מדעיים.
אמירה זו אינה פוגעת בכהו זה בגדלותם או בקדושתם של חז"ל. גדולתם של התנאים, האמוראים ושאר חכמי ישראל נבעה מבקיאותם בתורה, ממדרגתם הרוחנית הגבוהה ומיראת שמים שלהם. אולם היותו של אדם צדיק, קדוש ותלמיד חכם, אין פירושה שכל סודות הפיזיקה והאסטרונומיה גלויים לפניו, או שכל מילה היוצאת מפיו נאמרת ברוח הקודש והוא אינו יכול לטעות. הראיה לכך, שגם גדולי התורה בזמננו, שאין חולק על חוכמתם וצדקותם, אינם בקיאים במדעי הטבע, וכאשר הם רוצים לברר סוגיה הקשורה להם הם אינם עושים זאת על פי רוח הקודש או עיון בכתובים, אלא מתייעצים עם מומחה בתחום. מדוע לחשוב אם כן שאצל חז"ל היו הדברים שונים? הרי הם עצמם מעידים פעמים רבות על ידיעות מדעיות שלמדו מחכמי אומות העולם, מרופאים, אסטרונומים וכדומה, ובשום מקום לא נמצא אף חכם שטען שאת ידיעותיו בנושאים אלה השיג ברוח הקודש.
באופן פרדוקסלי, דווקא השאיפה לרומם את דמותם של חכמים עלולה להוביל לכפירה. כאשר מציגים את חז"ל כמלאכי עליון שכל מילה שלהם קודש והם אינם יכולים לטעות, מביאים בכך את התלמידים להתנגשות חזיתית בין דברי חכמים לממצאי המדע, ומכיוון שאת ממצאי המדע לא יכול אדם רציונלי להכחיש - ייאלצו תלמידים אלה להגיע למסקנה שכל מה שלימדו אותם הוא שקר, ומתוך כך יגיעו לכפירה. לעומת זאת, אם יהיה ברור מראש שגדולתם של חז"ל היא בתורה וביראת שמים, אך בענייני מדע הם מתבססים על חכמי האומות ועלולים לטעות - לא תתעורר מראש כל סתירה או קושיה אמונית, ובמקום בו התבררה טעותם נאמר בפשטות שאכן טעו, ולא יהיה צורך לשפוך בשל כך את התינוק עם המים ולכפור בכל היהדות.
באדיבות "מכון ידעיה".
למעשה, התשובה על כך היא פשוטה מאד, עד שלא היה צריך לכותבה אלמלא היו טועים בכך רבים. דבריהם של חז"ל בנושאים מדעיים לא נאמרו ברוח הקודש או מפי המסורת, אלא התבססו על התפיסות המדעיות והטבעיות של חכמי האומות בני זמנם, או על חקירות משלהם. מכיוון שבאותו זמן רווחו תפיסות שגויות רבות בעולם, ואמצעי החקירה היו מוגבלים, הרי שגם חכמים הושפעו מכך והאמינו בדברים שגויים. השוואה בין הדעות המדעיות המופיעות בספרות חז"ל לבין התפיסות שרווחו בזמנם אצל חכמי האומות מראה בבירור את השפעתם של אלה על חכמי ישראל. בימינו, כאשר בזכות המחקר המדעי אנו מיטיבים להכיר את המציאות, אנו מסוגלים לעדכן את תפיסת עולמנו, ואין כל סיבה שנמשיך להיצמד לאמירותיהם המדעיות של חז"ל או ננסה להצדיק אותן בדרכים אפולוגטיות. אפשר לומר בפשטות: אכן, חכמים טעו בעניינים מדעיים.
אמירה זו אינה פוגעת בכהו זה בגדלותם או בקדושתם של חז"ל. גדולתם של התנאים, האמוראים ושאר חכמי ישראל נבעה מבקיאותם בתורה, ממדרגתם הרוחנית הגבוהה ומיראת שמים שלהם. אולם היותו של אדם צדיק, קדוש ותלמיד חכם, אין פירושה שכל סודות הפיזיקה והאסטרונומיה גלויים לפניו, או שכל מילה היוצאת מפיו נאמרת ברוח הקודש והוא אינו יכול לטעות. הראיה לכך, שגם גדולי התורה בזמננו, שאין חולק על חוכמתם וצדקותם, אינם בקיאים במדעי הטבע, וכאשר הם רוצים לברר סוגיה הקשורה להם הם אינם עושים זאת על פי רוח הקודש או עיון בכתובים, אלא מתייעצים עם מומחה בתחום. מדוע לחשוב אם כן שאצל חז"ל היו הדברים שונים? הרי הם עצמם מעידים פעמים רבות על ידיעות מדעיות שלמדו מחכמי אומות העולם, מרופאים, אסטרונומים וכדומה, ובשום מקום לא נמצא אף חכם שטען שאת ידיעותיו בנושאים אלה השיג ברוח הקודש.
באופן פרדוקסלי, דווקא השאיפה לרומם את דמותם של חכמים עלולה להוביל לכפירה. כאשר מציגים את חז"ל כמלאכי עליון שכל מילה שלהם קודש והם אינם יכולים לטעות, מביאים בכך את התלמידים להתנגשות חזיתית בין דברי חכמים לממצאי המדע, ומכיוון שאת ממצאי המדע לא יכול אדם רציונלי להכחיש - ייאלצו תלמידים אלה להגיע למסקנה שכל מה שלימדו אותם הוא שקר, ומתוך כך יגיעו לכפירה. לעומת זאת, אם יהיה ברור מראש שגדולתם של חז"ל היא בתורה וביראת שמים, אך בענייני מדע הם מתבססים על חכמי האומות ועלולים לטעות - לא תתעורר מראש כל סתירה או קושיה אמונית, ובמקום בו התבררה טעותם נאמר בפשטות שאכן טעו, ולא יהיה צורך לשפוך בשל כך את התינוק עם המים ולכפור בכל היהדות.
באדיבות "מכון ידעיה".
כי היא חכמתכם ובינתכם – פיתוח טכנולוגי – צורך או ערך?
מתוך אזכרת אמנון יוסף הנדלר ז"ל
הרב מאיר טויבר | כ"א אדר תשע"ז

מיתוס המאבק בין דת למדע
הרב משה רט | טבת תשע"ט
השפעת ה"ציץ אליעזר" על פסקי הדין בעניניי גירושין
הרב ציון לוז | ד כסלו תשע"ז

המחבר בין קודש לחול
הרב איתן קופמן | טבת תשע"ט

רבנים שונים

מסכת ברכות פרק ו משנה ב,ג
ח שבט תשפ"ב

מסכת ביצה פרק א משנה ח,ט
ו אב תשפ"ג

מסכת ברכות פרק ו משנה ד,ה
ט שבט תשפ"ב

שמירת הלשון - כוח הדיבור וערכו - חלק ה'
י"ד טבת תשע"ז
י"ד טבת תשע"ז
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
שימוש נכון בתנור הביתי
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
שופר
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
כל ההתחלות קשות
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
למה תוקעים בשופר בראש השנה?

הלכות סוכה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

כיצד פועלת דופן עקומה בסוכה
הרב בניה קניאל | אדר א תשע"ד
דיני האתרוג- שיעור מעשי
הלכות אתרוג כולל הדגמות
הרב עידו יעקובי | תשרי תשע"ו
דיני האתרוג- שיעור מעשי
הלכות אתרוג כולל הדגמות
הרב עידו יעקובי | תשרי תשע"ו
חזרה לספר שמואל - מעמד המלכת שאול
שמואל א, פרק י', יז-יט
הרב שמעון קליין | ה תשרי תשפ"ד
מהות התשובה
הרב אליעזר בן פורת | ו' תשרי תשפ"ג

השיבה לתשוקה
הרב טל חיימוביץ | תשרי תשפ"ד
