מרבית בני האדם חיים על ציר שבין חיים של הישרדות המוגדרים 'נורמליים' להתנהגות הדורשת טיפול נפשי.
מדע הסטטיסטיקה מתאר תופעות שונות והתנהגויות בהתפלגות 'נורמלית', בה רוב האנשים מתנהגים או פועלים באופן אחיד, ואחוז קטן יוצא מהכלל. נמצא שהתנהגות הרוב מוגדרת 'נורמלית' אף אם היא למעשה לא התנהגות מומלצת ונכונה. אך הואיל וכך נוהגים כולם, ממילא כל פרט ופרט השייך לכלל זה מוגדר כ'נורמלי'.
מכאן, שאדם יכול לחיות בחיים של הישרדות, יום אחר יום, בלי סיפוק ושמחה במה שהוא עושה, סובל מתסכולים רבים בחייו, ורחוק מלהיות מאושר באמת, אך עדיין הוא 'נורמלי' כי כולם חיים כך.
כאשר התסכול שלו יהיה קיצוני עד כדי כך שהוא יפגע בתפקודו היומיומי, ויכנס לדיכאון משתק, רק אז נגדיר אותו כ'לא נורמלי' ונשלח אותו לטיפול מקצועי. עד אז ימשיך האדם להיות 'נורמלי' או במילים אחרות נטול משמעות בחיים, לא מאושר, ורחוק מלהרגיש שהוא ממלא את ייעודו, כמו מרבית האנשים בעולם.
אדם שמחפש להיות מאושר באמת, צריך לפרוץ ציר מוגבל זה ולהתקדם לקראת הגשמתו העצמית.
אדם מאושר הוא זה שיש לו משמעות בחיים, מציב לעצמו חזון וקובע יעדים בדרך להשגת החזון, ובונה חוסן נפשי להתמודד עם האתגרים והמשברים בדרכו לשם, ליפול בהם אך לדעת לקום ולהמשיך קדימה.
הציר בו אדם זה נמצא אינם חיים של הישרדות ממשימה למשימה. אדם שמפתח לעצמו יכולת של הגשמה עצמית, חווה את התהליך מיעד ליעד בדרך להשגת החזון שיצר לעצמו ויודע לנצל כל רגע בתהליך זה ולשמוח בו.
אדם שפועל מתוך הגשמה עצמית מניע את עצמו מהרצון הפנימי שלו לצמיחה אישית, ולא כתוצאה מקשיים או בעיות שהתעוררו בחייו והוא עסוק ב'כיבוי שריפות'.
לאדם זה יש משמעות בחיים, שאיפות וציפיות גדולות מעצמו המפתחים אצלו מוטיבציה להתקדם ולפעול, ולהתמודד עם האתגרים הרבים שבדרך ולא להישבר ולהתייאש בתהליך הארוך.
ללא משמעות וללא שאיפות, לא זו בלבד שהאדם עומד במקום ולא מתקדם לשום מקום אלא אף גרוע מזאת הוא נסוג לאחור. בדומה לאדם שמושלך למים כשכדור ברזל מוצמד לרגלו. אם לא ישקיע מאמץ להרים את הראש מעל המים, סופו שיטבע ויצלול לחוסר אמון בעצמו ובהערכת היכולות שלו, המובילים לעצבות ולדיכאון משתק.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: info@chooselifecenter.co.il