בני חת מלווים אותנו באופן די צמוד מתחילת פרשת חיי שרה ועד לסוף פרשת תולדות. ננסה השבוע להבין שני היבטים של קשר זה. מתוך זה נקבל "שיעור נוסף" בסוגיית "כוחו של חסד". המערה נקנתה מעפרון החתי , לעיני בני חת כמודגש בפסוקים:
"וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ וְכָל הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכָל גְּבֻלוֹ סָבִיב: לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה לְעֵינֵי בְנֵי חֵת בְּכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ" (בראשית כ"ג יז-יח).
גם כאשר אברהם נקבר מדגיש הכתוב:
"וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא: הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת בְּנֵי חֵת שָׁמָּה קֻבַּר אַבְרָהָם וְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ" (שם,כ"ה ט-י).

חת היה בנו השני של כנען בנו בכורו של חם כמו שמפורש בכתוב "וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת חֵת " (שם י' טו). מוצא מפוקפק זה אינו מבטיח "טובות" כהגדרת "אבן עזרא": "וחם הוא אבי כנען ללמד ששניהם רעים, וכמעשה אבות יעשו בנים.... וכן בנותיהם מימות נח". (שם,ט' יח). נשותיו הראשונות של עשיו, הן חתיות כמפורש בכתובים בפרשתנו:
"וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי" (שם, כ"ו לד) ו"עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי ..." (שם,ל"ו ב).
יצחק ורבקה, בלשון המעטה, מאוד לא מרוצים מן הכלות. וז"ל הכתוב "וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה" (שם כ"ו לה). מורת רוח זו באה לידי ביטוי גם כשרבקה מציעה לפני יצחק, כי יעקב ילך לחפש אשה בארם, ככתוב:
"וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל יִצְחָק קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים" (שם, כ"ז לה).
עדה היא אמו של אליפז ככתוב: "וַתֵּלֶד עָדָה לְעֵשָׂו אֶת אֱלִיפָז ... וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו וַתֵּלֶד לֶאֱלִיפַז אֶת עֲמָלֵק אֵלֶּה בְּנֵי עָדָה אֵשֶׁת עֵשָׂו" (שם ל"ו ד,יב). מכאן ברור כי מוצאו של עמלק אויבו הנצחי של עם הנצח הינו, גם מבני חת .

אף על פי כן, מצאנו מדרשים המדברים בשבחם של בני חת . וז"ל המדרש: "אמר להם הקב"ה (לבני חת) אתם כבדתם את ידידי (את אברהם) אף אני אקרא הארץ על שמכם..." (מכילתא דרבי ישמעאל בא - מס' דפסחא פרשה יח ד"ה והיה כי). לא אף זו: "לעיני בני חת , אר"א כמה דיותות משתפכות כמה קולמוסין משתברין כדי לכתוב בני חת , עשרה פעמי' כתיב בני חת, בני חת, עשרה כנגד עשרת הדברות ללמדך שכל מי שהוא מברר מקחו של צדיק, כאילו מקיים עשרת הדברות" [בראשית רבה (וילנא) פרשה נח ד"ה ח ויקם שדה]. זכותם של בני חת, שנהגו כבוד באברהם וגמלו חסד של אמת עם שרה, מודגשת עוד יותר במדרש הבא:
"ל"ח שנה משמתה שרה עד שמת אברהם, דכתיב ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים, ואברהם חי קע"ה, היה אברהם בן קל"ז כשמתה שרה, ומה היה לו להזכיר את שרה (בזמן מיתת אברהם), ללמדך שכל מי שגמל חסד לשרה, זכה לגמול חסד לאברהם [כלומר זכה לאריכות ימים ושנים וחי עוד קרוב לארבעים שנה, גם אם היה זקן בזמן שהשתתף בהכנות לקבורה ובלויה של שרה)" (פסיקתא זוטרתא בראשית פרק כה ד"ה י השדה אשר).
זכויות אלה הם כנראה שעמדו להמן הרשע בזמן שניסה להשמיד את עם ישראל ורק זכויות החסד הנגדיות של עמנו הן שהכריעו את הכף. כך למדתי מפי מו"ר הרב שלמה פישר שגם מצא רמז לזה במגילה. האות הראשונה הגדולה במגילה היא " ח " והאחרונה היא " ת ", רמז למאבקו של מרדכי בהמן האגגי , נין נינו של עמלק צאצאם של בני חת בעלי הזכות של החסד שגמלו עם אברהם ושרה. הבה נפנים גם אנו, מה גדול כוחו של חסד לשעה ולדורות וכמה מסוכן לקבל חסד מאויביו של עם ישראל.