המקרה בקצרה:
התובעים הם הורים לבת רווקה, והנתבעת היא משרד שידוכים. התובעים שכרו את שירותי הנתבעת תמורת 7080 ₪ כדי שהנתבעת תציע שידוכים לבתם לאחר שהתובעים הגדירו את מאפייני המועמדים המתאימים. הנתבעת הציעה כ-4 הצעות, שחלקן לא ענו על דרישות הבנות כפי שפרטו התובעים, וחלקן נדחו על ידי התובעים. לאחר מכן הגיעו הצעות נוספות שנדחו על ידי המועמדים שהנתבעת הציעה, ועוד כמה הצעות שנדחו על ידי התובעים.
לאחר כמה חודשים התובעים שלחו מכתב לנתבעת ובו הם דרשו לבטל את העסקה ולהשיב את הכסף. לאחר כחודש התובע הגיע למשרדי הנתבעת לדרוש את הכסף, אולם, במהלך הפגישה התובע השתכנע לרשום את בתו לשירות מיוחד (VIP) שבו הנתבעת מציעה גם מועמדים מחו"ל. התובע שילם באותו מעמד סך 2,100 ₪ נוספים. לאחר כשבועיים התובע ביקש שוב לבטל את השירות ולקבל את כספו חזרה, והוא פנה גם לחברת האשראי שסירבה לבטל את העסקה.
לטענת התובעים הם זכאים לקבל את כספם בחזרה משום שהמועמדים לא היו מתאימים, והמידע שניתן להם על המועמדים על ידי הטלפניות של הנתבעת היה דל. כמו כן הם לא קיבלו כל יעוץ והכוונה מהנתבעת, ולא הצליחו ליצור עם נציגיה קשר כלל. הם טענו שהם חתמו על חוזה דרקוני, משום שהחוזה הוא כללי מאוד, ונאמר בחוזה שהם לא זכאים לקבל את כספם בכל מצב, דבר שלא נאמר בשיחה בעל פה. לעומת זאת, לטענת הנתבעת ניתן לתובעים שירות מלא וראוי, והתובעים חתמו על החוזה לאחר קריאתו וידעו שהכסף לא יוחזר בכל מצב.

פסק הדין:הנתבעת תחזיר לתובעת 2,350 ₪.

הלכה פסוקה (259)

רבנים שונים

add_alert

205 - תביעת יו"ר עמותה בהתנדבות, לקבל החזרי הוצאות

206 - תביעה להשבת כספים ממשרד שידוכים

207 - הטעית רוכש שפגעה בהלוואת משכנתא

טען עוד

נימוקים בקצרה:
א. מעמדו של הסעיף הפוטר את הנתבעת מהשבת התשלומים בכל מצב
אמנם בחוזה נאמר שהמשלם לא יוכל לדרוש את התשלום בכל מצב אולם, לא ניתן לקבל סעיף זה כפשוטו. כפי שניתן לראות בפסק דין ארץ חמדה גזית 73064 ברור שיש לנתבעת חובה לבצע עבודה תמורת התשלום, ואם העבודה לא בוצעה עליה להחזיר את הכסף.

ב. האם הנתבעת עמדה בהתחייבותה בהסכם הראשון?
בחוזה נכתב שהנתבעת לא מתחייבת לתוצאות (חתונה), סעיף זה הוא סעיף הגיוני, משום ששדכן אינו יכול ליצור זוגיות ללא רצונם של בני הזוג, ומשום שלא תמיד בן הזוג שנבחר לבסוף הוא "נסיך החלומות" כפי שהבחורה ציפתה שיהיה. אף אם היו לתובעים דרישות מסוימות, ברור שלא ניתן למצוא מועמדים שעונים על כל הדרישות. ולכן יש לפרש את החוזה בין הצדדים כך שהנתבעת תציע מועמדים שעונים על רוב המאפיינים שביקשו התובעים. לעומת זאת, התובעים פסלו מועמדים גם אם רק בפרמטר אחד הוא לא היה מתאים לדרישות שלהם. ולכן יש לקבל את טענת הנתבעת שהיא עמדה בהתחייבותה בהסכם הראשון.

ג. הטענה לגבי גובה התשלומים שגבתה הנתבעת
התובע טען שהסכום ששילם היה מופרז. בשולחן ערוך (חו"מ רסד, ז) נפסק שאדם שהבטיח לשדכן שכר מופרז אינו חייב לשלם לו אלא את שכרו הראוי לו. אלא שבמקרה שלנו יש לפטור את הנתבעת מכמה סיבות: א. בשו"ע (שם, ח) כתב שאם הכסף כבר שולם, לא ניתן לתבוע את השבתו, משום שהתשלום מהווה הסכמה לשכר גבוה. ב. הש"ך (שם) קבע שבמקום שאין לשדכנות שכר קצוב יש לשלם מה שהובטח. ג. קצות החושן (שם, ס"ק ג) כתב שאם יש לשדכן קצת הפסד מגלגלים על המזמין את כל התשלום שהבטיח. ד. אין מחיר קבוע לשדכנות, וכל שדכן נוטל כראות עיניו, כך שלא שייכת כאן טענת אונאה, או מחיר מופרז.

ד. האם הנתבעת עמדה בהתחייבותה לשירות מיוחד
הנתבעת התחייבה לספק לתובע שירות שידוכים מיוחד, כאשר הכוונה למועמדים מחו"ל, ולא נחתם על כך הסכם. אולם, למעשה כלל לא ניתן שירות התואם את התחייבות. לכן בעניין זה הנתבעת לא עמד בהתחייבותה כלפי התובעים. כמו כן הסיכום בנוגע לשירות זה נעשה בעל פה, במקרה זה כיון שהשירות לא סופק יש להשיב את הסכום ששולם. כפי שנאמר לעיל גם חתימה על חוזה שלפיו לא יוחזרו כספים אינה מחייבת אם לא ניתן שירות כלל. לכן על הנתבע להשיב את הסכום ששולם על שירות זה.