בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • במדבר
לחץ להקדשת שיעור זה

ודגלו עלי אהבה

הדגל הישראלי המייחד אותנו מכל עם ולשון הוא דגל התגלות אור ד' החקוק בעצמות נשמתנו ממש ומאיר מתוכנו לעולם כולו

undefined

הרב יצחק חי זאגא

כ"ד אייר תשע"ט
4 דק' קריאה 49 דק' צפיה
א. במדבר ב' –וידבר ד' אל משה ואל אהרן לאמר. איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו. רש"י - באתת - כל דגל יהיה לו אות מפה צבועה תלויה בו. צבעו של זה לא כצבעו של זה, צבע כל אחד כגוון אבנו הקבועה בחשן, ומתוך כך יכיר כל אחד את דגלו. דבר אחר באותות לבית אבותם באות שמסר להם יעקב אביהם כשנשאוהו ממצרים, שנאמר (בראשית נ, יב) ויעשו בניו לו כן כאשר צום, יהודה ויששכר וזבולן ישאוהו מן המזרח, וראובן ושמעון וגד מן הדרום וכו', כדאיתא בתנחומא [במדבר יב] בפרשה זו. רמב"ן - אהל מועד בתוך האמצע ומחנה הלוים סביביו בתוך המחנות, כענין שהוזכר בספר יצירה, והיכל קודש מכוון באמצע.. ועוד ראיתי במדרש (במדב"ר ב י), וכשם שברא הקב"ה ארבע רוחות בעולם כך סבב לכסאו ארבע חיות, ולמעלה מכלן כסא הכבוד, וכנגדן סדר הקב"ה הדגלים למשה. אמר לו מזרח שממנו יוצא אור לעולם יהא כנגדו יהודה שהוא בעל מלוכה, ועליו שבט יששכר שהוא בעל תורה, ועליו מטה זבולן שהוא בעל עשירות.. דרום, טללי ברכה וגשמי ברכה יוצאין ממנו לעולם יהא כנגדו ראובן שהוא בעל תשובה.. ועליו גד שהוא בעל גבורה.. ושמעון באמצע לכפר עליו.. ושכינה לעולם במערב בגבול בנימן.. צפון, משם החשך יוצא לעולם, וכנגדו שבט דן.. שהוא החשיך העולם בע"ז שעשה ירבעם.. ועליו שבט אשר להאיר את החשך.. ועליו שבט נפתלי שהוא בעל ברכה.. הכל בחכמה וכבוד וגדולה לישראל..
ב. שיר השירים ה' י' -דודי צח ואדום דגול מרבבה. אלשיך- וזהו דגול מרבבה, והוראה באצבעו תקרא דיגול, כמאמרם ז"ל (שיר השירים רבה ב טו) על ודגלו עלי אהבה (לעיל ב ד), מלך בשר ודם מי שמראה ונותן באצבע בפניו מתחייב מיתה, והקב"ה תינוק נותן אצבעו על ההזכרה ואינו נזוק, הדא הוא דכתיב ודגלו עלי אהבה.
ג. שיר השירים ב' ד' - הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה. רש"י - וקבוצתי שדגלני אליו אהבה היא עלי.. שבת סג. - אמר רבי אבא אמר רבי שמעון בן לקיש, שני תלמידי חכמים המדגילים זה לזה בהלכה, הקב"ה אוהבן, שנאמר ודגלו עלי אהבה. אמר רבא, והוא דידעי צורתא דשמעתא, והוא דלית להו רבה במתא למיגמר מיניה. רש"י - המדגילים מאספין זה את זה ואומרים, בא ונלמוד ונבין בין שנינו הואיל ואין לנו רב ללמדנו.
ד. תהלים כ' - נרננה בישועתך ובשם א-להינו נדגל.. רש"י – נתאסף ונעשה חיל. במדבר רבה ב' ב'- ובשם א-להינו נדגול שקבע הקב"ה שמו בשמנו ועשה אותנו דגלים שנאמר (במדבר ב) איש על דגלו. במדב"ר ב' ו' - שאמר הא-להים למשה משה אמור להם שיעשו משכן ביניהם כביכול אני מניח את העליונים ויורד ושוכן ביניהם ולא עוד אלא שעשה אותם דגלים לשמו, אמר הקב"ה למשה עשה אותם דגלים לשמי למה שהם בני.
ה. ישראל ותחיתו כז' -שכחת השבטים ליחוסם היא הכנה לאחדות האומה. על ידי הזכרון של חלוק השבטים היתה הגלות גורמת, שכל שבט יחולק ויפרד לגמרי מכללות האומה, וארס הנכריות היה חודר בחלקים המיוחדים והבדודים..
ו. קריאת שמע – הבוחר בעמו ישראל באהבה. שמע ישראל ד' אלוקינו ד' אחד. אורות התשובה יג' ג' - צריך אדם להיות מחובר תמיד עם תמצית הטוב הא-לוהי המקושר בשורש הנשמה של כנסת ישראל כולה.. ומתוך שכנסת ישראל חובקת בקרבה את הטוב האלוהי, לא רק לעצמה, כי אם לכל העולם, ליקום כולו, הרי הוא בא מתוך הדבקות העזה בתוכיות נשמת האומה - לדבקות בא-לוהים חיים, על פי הברכה האלוהית המלאה כל, ואור שכינה שורה עליו בכל הדרה ועוזה.
ז. מסכת סופרים טז' - אמר ר' ינאי תורה שנתן הקב"ה למשה, ניתנה לו בארבעים ותשעה פנים טמא ובארבעים ותשעה פנים טהור, שנאמר ודגל"ו, בגימטריא ארבעים ותשעה הוא, א"ל האיך עבידת, אמר לו רבו המטמאין טמא, רבו המטהרין טהור. עירובין נג.- רבינא אמר, בני יהודה דגלו מסכתא נתקיימה תורתן בידם, בני גליל דלא גלו מסכתא, לא נתקיימה תורתן בידם. דוד דגלי מסכתא כתיב ביה יראיך יראוני וישמחו, שאול דלא גלי מסכתא.. רש"י - דגלו מסכתא, למדו לאחרים.. דוד דגלי מסכתא כדאמר בברכות (ד.) שהיה יגע בתורה ומורה הוראות.
ח. קובץ א' תרמז' - התפילה היא צריכה להיות כ"כ נובעת מקירות לב, עד שכל חיוב עושה אותה קבע. וזהו יסוד שיטת הסוברים שאין לתפילה עיקר מהתורה. על כן החלק המובחר ביחש לתפילה, היא תפילת ערבית, שגדלה הוא במה שהיא רשות, ותפילה נקיה מכל צד קבע נקראת פגיעה, ויפגע במקום, מדת יעקב, שבית תפילה יקרא בית אלוקיו לכל העמים, ביום אשר יהפך לכל העמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ד'. ור"ת שפה ברורה ש"ב, גם בתמורה של א"ת ב"ש הם שב, ורק המקום מחליפים ולא הענין, כי ממזרח שמש עד מבאו גדול שם ד', וידעו ממערב את שם ד' וממזרח שמש את כבודו. כי יבא כנהר צר העוקר כל חיוב, רוח ד' נוססה בו להרים את דגל הרשות הנבחר מכל, סוד קירוב הר סיני בלא מ"ת דוקא, הביאני אל בית היי"ן, זה סיני, ודגלו עלי אהבה, אהבה ממש, והעז כלול בראשי תיבות, והט"ל בסופם. אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית ד' לאורך ימים, והאורך ימים ביסודו המוחלט הוא אהבה ועונג, שמתעלה מכל חובה והכרח. מלאכי א' יא'- כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים.. ישעיהו נט' - וייראו ממערב את שם ד' וממזרח שמש את כבודו כי יבוא כנהר צר רוח ד' נססה בו.
ט. קובץ א' תרסט' - ..מצד החיצוניות, כל ימי החורבן אין לך יום שאין קללתו מרובה משל חבירו, אבל מצד הפנימיות העולם הולך ומתבסם. ועקבתא דמשיחא הוא מצב של ירידה חיצונית וביסום פנימי, ע"כ הוא מביא לאורו של משיח שבו מתמלא הכל, גם הביסום החיצוני, כי כשהפנימיות מבוסמת, קל הוא מאד לבשם את החיצוניות. ובעלי רזין צריכין הם להודיע לעולם, שהירידה שלו היא רק חיצונית, אבל בפנים הכל מתעלה, וממילא ההארה היא גדולה. ועצם הנשמות גדולות הן, וגם בתוך החוצפא יש גדלות וקדושה. וכי יבא כנהר צר רוח ד' נוססה בו. והתשובה בזמן הזה היא תמיד תשובה עילאה, תשובה מאהבה, שזדונות נעשים זכיות גמורות..




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il