ד"ר יעקב הוא רופא כירורוג בכיר. שמו יוצא לפניו ורבים מחכים בתור לבדיקותיו וטיפוליו. אף על פי כן, ולמרות השנים שחלפו מאז התגייס לראשונה, מקפיד יעקב מדי כמה חודשים לצאת ולתרום מזמנו למדינה בימי מילואים רבים.
מפקדיו יוכלו להעיד שלמרות תפקידו החשוב, ועל אף היותו אב לאחד עשר ילדים לא הפסיד כמעט אף יום אחד של מילואים.
בסיום שבוע האימון האחרון, ניגש ד"ר יעקב למפקדו אלון ואמר:" אלון, כבר כמה שנים שאנו נפגשים מדי תקופה לכמה ימי אימון של יחידתנו, יחדת הרפואה. אני נהנה מאד מהעבודה, למרות חיי העמוסים, אך דבר אחד מפריע לי. יחידתנו היא יחידת מילואים שמוצבת רק בעורף. כפי שידוע לך, אינני רופא פשוט, אלא מומחה ובעל שם בינלאומי. אני חושב שאני מבוזבז ביחידה זו ואבקש לתרום יותר לעם ישראל ולמדינת ישראל."
"וכיצד אתה חושב לעשות זאת?" שאל אלון, בחושבו שהוא יודע את התשובה. מה רבה היתה תדהמתו כשיעקב ענה לו במילים אלו ממש: "אני מעוניין לעבור ליחידה קרבית שנכנסת יחד עם החיילים הקרביים לתוככי שטח האויב. אני הרי מומחה לניתוחים רבים ואוכל בוודאי לתרום מאד בניתוחי שדה ובמצבי חרום".
לקח לאלון כמה דקות לעכל את הדברים ולאחר מכן ענה ליעקב:
השתגעת? בשביל מה אתה מעוניין להכניס את עצמך לסכנה? אתה רופא חשוב ואב לילדים רבים. כבר שנים רבות שאתה תורם את חלקך בנאמנות למדינת ישראל. עזוב'תך, בשביל מה לך כל זה? האם אתה מוכן לקחת על אחריותך לסכן את חייך ולהשאיר את ילדיך חלילה יתומים??!
האם נכון ל ד"ר יעקב להתנדב ליחידה קרבית במצבו המשפחתי?

תשובת הגאון הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל:
אם כוונת הממונים היא, שלא ראוי להעסיק רופא צבאי שח"ו עלול להפגע, ואז המדינה תצטרך לשלם פיצויים לאלמנתו ולאחד עשר ילדיו, שיקול זה פסול, כי ההחלטה אם להעסיק רופא כזה או לא, צריכה לבוא מתוך כובד ראש ובהעמקה מי מהרופאים מוכשר ביותר להציל נפשות, ויש להכריע זאת רק מתוך שיקולים טהורים בהלכות הצלה ופקוח נפש, ולא מתוך שיקולים צדדיים של עלות כלכלית. כי פיקוח נפש דוחה כל התורה, ועל אחת כמה וכמה כלכלה. ואם כוונת הקצין היא, לא לאמלל ח"ו אחד עשר ילדים התלוים ברופא, שיקול זה מסור לרופא ולמשפחתו, ואם הם מחליטים שרצונם להציל נפשות והוא ערך עליון בחייהם. והם רוצים שאביהם יצטרף לנלחמים בקרב, אם כך זכויות רבות להם ובעזרת ה' הם יגרמו שאביהם לא ינזק (ע"פ הספר קב ונקי חלק א', יורה דעה)