בפני כל אחד מאיתנו ניצבים שני מסלולים. האחד בו הוא מחפש הסברים, תירוצים או אשמים והשני בו הוא לוקח אחריות ושואל את עצמו 'מה אני יכול לעשות כדי לשנות את המצב?'.
בפסח אנו יוצאים מעבדות לחירות, עבדות של תרבות שמקדשת את החיצוניות ומודדת אותנו לפי תארי כבוד, הישגים חומריים, מעמד חברתי ועוד... לחירות פנימית בה אנו בוחרים לקחת אחריות על חיינו, פועלים מתוך הנעה פנימית ושולטים בעולמנו הפנימי.
כאשר נדע לשלוט בעולמנו הפנימי ולא לאפשר לסביבה החיצונית לשלוט בו ולהוציא אותנו מאיזון נפשי - פנימי, אז נזכה לחיות בשלווה פנימית ונהיה בני חורין מאושרים באמת.
רבנו חיים ויטאל תלמידו של האר"י הקדוש זצ"ל מספר על אדם שביקש להתקבל לחבורת יחידי סגולה שהיו דבקים בה' יתברך. כדי להתקבל לחבורה נדרש אותו אדם להודיע אם הגיע למידת ההִשתווּת. כשביקש האיש הסבר, שאלו אותו אם שני בני אדם, אחד מכבדו והשני מבזה אותו, שווים בעיניו או לא? השיב האיש שלא. כאשר מכבדים אותו הוא נהנה מכך ויש לו נחת, וכאשר מבזים אותו, הוא אמנם אינו נוקם ונוטר אך יש לו צער מכך. על כך השיבו לו 'בני לך לשלום'. כל זמן שלא נשתווית – הווה אומר, שלא תרגיש בכבוד המכבדך ובביזיון המבזך, אינך מתאים לחבורה.
מידת ההשתוות היא מידה קשה מאוד ודורשת שליטה פנימית חזקה, ובכל זאת היא אינה נחלתם של יחידי סגולה. אמנם שליטה בעולמנו הפנימי היא תהליך ארוך וקשה, בפרט שברוב חיינו לימדו אותנו אחרת – לבחור במסלול החיצוני של חיפוש הסברים ואשמים כדי שלא נאלץ לצאת מאיזור הנוחות שלנו, אך אין ספק שכל אחד מאיתנו מסוגל לזה אם רק יבחר וישקיע בכך, והתוצאה תהיה שווה כל רגע של מאמץ.
בחג הפסח אנו הופכים מעבדי פרעה לעבדי ה'. שליטה פנימית על עולמנו מסייעת לנו לכוון את מעשנו לשם שמים ולדבקות בה' יתברך. מעשינו נובעים מהרצון לעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות רצון בוראנו.
כשהנעתו של האדם היא פנימית, הוא לא זקוק להשוות את עצמו לאחרים או לגמד אותם ולקנא בהם. יש לו יכולת להתבונן פנימה בטוב של אחרים ולאהוב אותם. דבקותו בה' מסייעת לו לא לדבר רע על בניו אלא לאהוב כל אחד מבני ישראל כי בכך הוא עושה נחת רוח לבוראו.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: info@chooselifecenter.co.il