לך אמר לבי

פרשתנו מתחילה בפסוק "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך, ושפטו את העם משפט צדק". מסביר ה'שפת אמת' זיע"א (שופטים תרמ"ז), ש'שופטים' כנגד תפילין של ראש, כיוון שהראש והמוח הם שופטים את האדם בכל דבר כיצד לעשותו על דרך האמת, ו'שוטרים' כנגד תפילין של יד, שהם כוח הפועל לבצע את משפטי הראש, שהגוף יתנהג על פי משפטי הראש.

על דבריו שואל בעל ספר 'הלקח והלבוב' (אלול), שהרי סדר מצוות הנחת תפילין הוא, שתפילין של יד קודמים לתפילין של ראש, ואילו בתורה נאמר 'שופטים ושוטרים', קודם ה'שופט' שהוא הראש והמוח המכוונים את המעשים, ואחרי כן ה'שוטר' שהוא המוציא את המעשים לפועל.

ומבאר את הדברים על פי הפסוק הבא "לא תטה משפט, לא תכיר פנים ולא תקח שחד, כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים", הכוונה היא, שבגלל שהדיין לוקח שוחד מבעל הדין, הרי שאינו יכול לשפוט דין אמת.

הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל אמר, כי השוחד הגדול ביותר שמטה את המשפט, הוא מה שמקבל האדם הנאות מגופו מתענוגות העולם הזה, ומפני כך, אינו יכול לראות את דרך האמת. לכן על האדם לסלק מקודם את הנאות הגוף, כדי שיהיה ביכולתו לראות את הדרך האמיתית.

וזהו סדר מצוות תפילין- קודם מניחים תפילין של יד 'וקשרתם', שהוא מכוון להנאות ותענוגי הלב, לזכך ולטהר אותם, ואז מניחים תפילין של ראש, שהראש ישפוט לפי ראיית האמת הישרה, מבלי שיהיה עיוור ומשוחד ממחמדי עולם השקר.

וכשהאדם זוכה בכוח תפילין של ראש להשליט את המוח על הלב, לחשב את דרכיו על דרך האמת האלוקית, ולזכור שכוחות הנפש והחיות שלו הם מהבורא יתברך שנותן לו כל רגע ורגע את היכולת לראות, לדבר, לשמוע ולהריח, אז ממילא, לא יהיה ברצונו לעשות עם אבריו וחיותו מעשים שהם נגד רצון אביו שבשמים.

וזו הכוונה 'תתן לך בכל שעריך', כי ידוע שהכוונה לשבעת שערי הגוף, ועבודת האדם לשמור על שערים אלו מדברים שהם הפך מקדושת ישראל, רק שהנשמה תאיר בהם, כמו שכתב הרב הקדוש רבי נפתלי מרופשיץ זיע"א (זרע קודש, בהעלותך) ש'מנורה' בגימטריה 'צורה', וכמו שבמנורה יש שבעה קנים שמאירים, כך יש שבעה שערים באדם שצריך להאיר בהם את אורה של הנשמה.

כותב 'הלקח והלבוב': "והזמן המסוגל לעבודה זו דייקא בחודש אלול, כמובא במדרש (במ"ר יט, לב) שמלחמת סיחון ועוג היתה בחודש אלול, וכתב ה'שפת אמת' (דברים, תרמ"ו) בשם החידושי הרי"מ זיע"א, כי קליפת סיחון מתנגדת לקדושת תפילין של ראש, כמו שנאמר 'אשר יושב בחשבון'".

קליפת סיחון זה 'יושב בחשבון', שמפריע לאדם בכוח המחשבה שלו לעשות חשבון נפש אמיתי כראוי, שהוא כוח השופט בראש האדם, לחשוב באופן אמיתי על תכלית חייו ומעשיו בגלל יצר לב האדם שרע מנעוריו.

אבל ברגע שאדם מתגבר על יצרו ומשעבד את תאוות הלב לאביו שבשמים, אז זוכה לדין אמת כמו שכתוב (במדבר כא, כז) "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון", ודרשו על כך חכמינו הקדושים (בבא בתרא עח, ע"ב) "על כן יאמרו המושלים ביצרם, בואו ונחשוב חשבונו של עולם".

כותב ה'בני יששכר' זיע"א ש'אלול' בגימטריה 'בינה', ימים אלו נועדו שנתבונן ביישוב הדעת ובמנוחת הנפש על דרכנו "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'" (איכה, ג, מ).

בינה שייכת לרגש הלב כמו שכתוב "ולבבו יבין ושב ורפא לו" (ישעיהו ו, י), וימי אלול מסוגלים לרפאות את הלב מתשוקות נמוכות ונפסדות ולזכות לטהרת וקדושת הלב, רק שהלב יהיה משתוקק וכוסף להתקרב לה' יתברך, כפי שמרמז 'הלקח והלבוב' בשם דורשי רשימות "ו'משעבדים א'ת ל'בם ל'אביהם" ראשי תיבות 'אלול'.

נוהגים בימי אלול אחר התפילה לומר מזמור כ"ז בתהילים "לדוד ה' אורי וישעי", וכתוב שם "שמע ה' קולי אקרא וחנני וענני, לך אמר לבי בקשו פני, את פניך ה' אבקש". ופירש רש"י "בשבילך בשליחותיך, אומר לבי בקשו כולכם ישראל את פני ואני שומע לו- את פניך ה' אבקש".

המובן מדבריו, שהקב"ה שולח ללבי מחשבה של 'בקשו פני', כלומר הקב"ה שולח לתוך לב האדם התעוררות לדרוש ולבקש אותו יתברך.

מדייק 'הלקח והלבוב' שלפי ההסבר הזה נפרש כך את הפסוק: 'שמע ה' קולי אקרא'- אני מתפלל להתעוררות מה', שאזכה ל'וענני, לך אמר לבי'- שיגיע מה' יתברך ללבי הרצון שאדרוש ואבקש פני ה'.

כותב בעל ה'לב שמחה' זיע"א ש"ו'ענני ל'ך א'מר ל'בי" ראשי תיבות 'אלול', כי זאת עבודת חודש אלול, לנקות את שערי הלב כדי שנוכל לשפוט את עצמנו משפט אמת ולתקן את הצריך תיקון, וגם להרבות בתפילה ותחנונים, שהלב יהיה תמיד מייחל ומקווה עוד ועוד לקרבת אלוקות, וזה שמסתיים המזמור הנ"ל בתהילים "קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'".