בית המדרש

  • מדורים
  • סיפורים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

שולמית בת צביה

השקר שהוביל לאמת

כאשר הרב סיים לדבר, האיש אמר: "סליחה, אני רוצה לספר משהו לכולם. אני בועז, חבר של סושי. תדעו לכם שהיא גרה בהרצליה פיתוח. אביה נפטר והיא בת יחידה לאמא מולטי-מיליונרית. אין חוויה שלא חווינו ביחד. ארבע שנים אנחנו רק מטיילים ומבלים בעולם. כעת, בשעתיים וחצי האלה, זו הפעם הראשונה שהרגשתי אושר"

undefined

עודד מזרחי

אלול תשע"ט
3 דק' קריאה
הרב חיים זאיד, מרצה בארגון 'הידברות', עמד בתור ארוך בשדה התעופה דב בתל אביב כדי להגיע לכנס התחזקות שהתקיים באילת בשבת. למקום הגיעו בני זוג שנצרכו לעמוד בסוף התור.
"סושי", אמר האיש לזוגתו, "יתהפך העולם ואני לא עומד בתור!".
"מה זאת אומרת, בועז?! יש תור. מה נוכל לעשות?!"
"אני לא מחכה!", אמר בועז, "בואי נעשה קומבינה..."
הרב זאיד הסתקרן לדעת מה בדעתם לעשות. הוא השאיר את מזוודותיו והלך בעקבותיהם לרגע, מעמיד פנים שהוא משוחח בטלפון.
הרב שמע את האיש אומר: "תעשי את עצמך נכה, ויעבירו אותנו תוך שנייה!... תעשי את זה טוב ואל תדאגי".
"בסדר", אמרה בת זוגו, "אין בעיה".
היא החלה לצלוע באופן בולט ועשתה זאת כה טוב, עד שאפילו הרב זאיד החל לרחם עליה.
האיש קלט את חיוכו של הרב זאיד, והבין שהוא יודע שהם מעמידים פנים.
"בוא הנה דוס, יש לך בעיה?", אמר לו בטון מאיים.
הרב זאיד לא נבהל, ואמר לאיש: "אני רב בפרדס כץ. יש לי תלמידים שהיו לא מזמן עבריינים. אני לא ממליץ לך להתעסק איתי", והוסיף: "זה מצחיק שאדם בריא נהיה נכה בשנייה ואחר כך מבריא בשנייה. זה נס של הבבא סאלי... אבל יש עוד מישהו שצוחק חוץ ממני - הקדוש ברוך הוא. כתוב בתהילים 'יושב בשמיים ישחק, ה' ילעג למו'. קומבינה אפשר לעשות על כולם, אבל על ה' אי אפשר לעבוד. אני לא מאמין שאפשר להרוויח משקר".
"תשתוק!" סינן האיש בכעס, אבל הרב זאיד המשיך לחייך.
דיילת הבחינה בצליעתה הבולטת של האישה ושאלה: "מה יש לך?".
"כבר שנים שיש לה פוליו", ענה בן זוגה.
מיד דאגה הדיילת להביא כיסא גלגלים ואמרה: "שבי, גברת, שבי!".
האישה המשיכה לשחק היטב את תפקידה והתיישבה בקושי בכיסא הנכים.
האיש חייך בבוז לעבר הרב זאיד, הוליך את בת זוגו בכיסא וחלף על פני כל התור.
בסופו של דבר נכנס הרב זאיד אל המטוס, ולאחר טיסה של כ-45 דקות נחת באילת. משם יצא לבית המלון להתארגן.
בערב שבת החלו התפילות, ולאחר סעודת ליל שבת, התכונן הרב להרצאתו "מי שמאמין לא מפחד". היו באולם המלון כיסאות והוכנו עוגות, פירות, פיצוחים ושתייה.
לפני השיחה יצא הרב החוצה לכמה דקות כדי להתיישב בדעתו. לפתע ראה את בני הזוג שהעמידו פנים כדי להיפטר מהתור.
"שבת שלום! שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא...", אמר הרב לאישה, "ברוך השם הנה את בריאה ושלמה...".
האישה קראה: "וואי, זה הדוס משדה התעופה...".
האיש אמר לרב: "רבי, תדע לך שיש אלוקים!"
"וואלה! אני יודע", אמר הרב, "אבל מאיפה אתה יודע?".
הוא אמר: "תשמע מה קרה לנו. עברנו כמו שראית את כל התור והגענו ישר למטוס. בפתח עמדה דיילת שהסתכלה על סושי ואמרה: 'אנחנו מתנצלים. האישה נכה והיא צריכה מקום מיוחד מקדימה. אין מקום פנוי כזה בטיסה הזאת. תיאלצו לחכות שלוש שעות לטיסה הבאה'... סושי הייתה בהלם, ואז קמה מהכיסא וקראה: 'אני בריאה! זה היה סתם בלוף כדי להיפטר מהתור'. 'אה', אמרה הדיילת, 'אם שיקרתם, תחזרו בבקשה לתחילת התור!".
"אל תשאל", נאנח האיש, "הפסדנו טיסה וחיכינו שלוש וחצי שעות. כשיצאנו אתה כבר הגעת מזמן לאילת..."
"לאן אתם הולכים?" התעניין הרב.
"איזו שאלה?! לחפש מועדון!".
"למה לכם לחפש מועדון?" אמר הרב, "יש כאן מועדון".
"כן?!" אמר האיש, "מי הזמר?".
הרב זאיד אמר: "יהיה פייטן, ועוד מעט אני מעביר שיחה. אם אתה מאמין באלוקים, בוא תשמע עליו קצת...".
"סושי, ניכנס לחמש דקות?" שאל האיש.
"בסדר, הדוס הזה נחמד. קשה לסרב לו".
הרב זאיד נכנס והזמינם לשבת לידו.
בני הזוג נשארו שעתיים וחצי, שמעו, התרגשו, צחקו ובכו.
כאשר הרב סיים לדבר, האיש אמר: "סליחה, אני רוצה לספר משהו לכולם".
"בבקשה", אמר הרב זאיד.
"שבת שלום", אמר האיש, "אני בועז, חבר של סושי. תדעו לכם שהיא גרה בהרצליה פיתוח. אביה נפטר והיא בת יחידה לאמא מולטי-מיליונרית. אין חוויה שלא חווינו ביחד. ארבע שנים אנחנו רק מטיילים ומבלים בעולם - תאילנד, פרו, ארצות הברית, צניחה חופשית, צלילה, כל מה שבא לנו".
ואז נשבר קולו: "כעת, בשעתיים וחצי האלה, זו הפעם הראשונה שהרגשתי אושר. פתאום דברי האמונה של הרב דיברו אליי. הרגשתי פתאום שאני שייך לעם ישראל ויש לנו את הקב"ה. הרב, עכשיו אני עולה אליך לקבל דיסקים שלך ולשמוע מחר...".
"דיסקים תקבל במוצאי שבת", אמר הרב, "מחר בשבת בבוקר תאכל איתנו צ'ולנט".
בתום השבת הרב זאיד הזמינם לסעודת ליל שבת בביתו בשבת הבאה. הם נשארו אצלו עד אחת ורבע בלילה. כאשר הרב רצה לסיים הם ביקשו לשמוע עוד שיר, עוד דבר תורה. בזמן כה קצר קלטו היכן נמצא הטוב האמיתי.

מתוך העיתון בשבע
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il