בית המדרש

  • מדורים
  • לאורו
לחץ להקדשת שיעור זה
גליון מס 97

תשובה שלימה - שלא יישאר רושם מהחטא

undefined

רבנים שונים

תשרי תש"פ
5 דק' קריאה
תשובה שלימה - שלא יישאר רושם מהחטא
שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ (הושע יד, ב).
אֱלֹהֶיךָ עִם הַכּוֹלֵל גִּימַטְרִיָּא 'אֱלוּל', דְּבֶאֱלוּל צָרִיךְ אָדָם לְהִתְעוֹרֵר לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, דְּאִם לֹא עַכְשָׁו אֵימָתַי. וְהִנֵּה הַתְּשׁוּבָה מַדְרֵגוֹת מַדְרֵגוֹת הִיא, דְּמִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ פֶּשַׁע וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה שֶׁאֵינָהּ שְׁלֵמָה כָּל כָּךְ, דַּיָּהּ לְאוֹתָהּ הַתְּשׁוּבָה שֶׁהַפֶּשַׁע שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ יַחֲזֹר לוֹ לְעָוֹן. וְאִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה מְעֻלָּה יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹנָה, הֶעָוֹן יֵחָשֵׁב לוֹ לְחֵטְא שֶׁהוּא שׁוֹגֵג. וְאִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה בְּתַכְלִית, לֹא יִשָּׁאֵר בְּיָדוֹ גַּם חֵטְא, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (תהלים לב א) 'כְּסוּי חֲטָאָה'. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ , דְּהַיְנוּ עֲשֵׂה תְּשׁוּבָה מְעֻלָּה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר עָלֶיךָ שׁוּם רֹשֶׁם אֲפִלּוּ חֵטְא קַל, דְּאִי לָאו הָכִי, הֲרֵי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ , דְּהַיְנוּ אִם לֹא עָשִׂיתָ תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה בִּמְקוֹם הֶעָוֹן, נִשְׁאָר רָשׁוּם עָלֶיךָ הַמִּכְשׁוֹל שֶׁהוּא שׁוֹגֵג. לָכֵן תִּשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה כָּרָאוּי כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר עָלֶיךָ שׁוּם רֹשֶׁם כְּלָל:
(שערי ארוכה אות ש)

מהי התשובה הרצויה
תְּשׁוּבָה רָאשֵׁי תֵּבוֹת שַׁ בֵּר תְּ שַׁבֵּר הָ רוּחַ בְּ מַחֲשָׁבָה וּ בְמַעֲשֶׂה . הַכַּוָּנָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ג רמ.) דִּכְשֶׁהָאָדָם חוֹטֵא חַס וְשָׁלוֹם מִתְלַבֵּשׁ בּוֹ רוּחַ הַטֻּמְאָה מִצַּד סִטְרָא אַחֲרָא וּמִתְגָּאֶה עָלָיו וְשׁוֹלֵט בּוֹ שְׁלִיטָה גְּמוּרָה, וְאֵינוֹ מִתְהַלֵּךְ הָאָדָם כִּי אִם לִרְצוֹן אוֹתוֹ הָרוּחַ, וְגַם כְּשֶׁיִּתְעוֹרֵר הָאָדָם לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה אֵין אוֹתוֹ הָרוּחַ נֶעֱקָר מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה גְּמוּרָה מִכָּל צַד, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּבֵּר אוֹתוֹ הָרוּחַ וְהָיָה כְּלֹא הָיָה. וְעַל זֶה הָרוּחַ אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים נא יט) זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה , הוֹרָה לָנוּ דְּעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא שְׁבִירַת הָרוּחַ שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ בָּאָדָם עַל יְדֵי חֶטְאוֹ וְשָׁלַט וּמָלַךְ עָלָיו, אִם נִתְגַּבֵּר הָאָדָם עַל אוֹתוֹ הָרוּחַ וְשִׁבְּרוֹ אָז בָּזֶה חוֹזֵר בְּרִיָּה חֲדָשָׁה וּמִתְרַצֶּה לִפְנֵי ה' וְיִקְרָא לוֹ וְיַעֲנֵהוּ, וְעוֹזְרוֹ ה' וְלֹא יָשׁוּב עוֹד אוֹתוֹ הָרוּחַ, דְּ'רוּחַ הוֹלֵךְ לֹא יָשׁוּב' (שם עח לט):
וְעַל זֶה אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה , דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהָאָדָם חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה שֶׁהִיא בִּמְקוֹם הַקָּרְבָּן, צָרִיךְ שֶׁיַּכִּיר וְיֵדַע כִּי כְּבָר עַל יְדֵי חֶטְאוֹ נִתְלַבֵּשׁ בּוֹ רוּחַ טָמֵא וּמָלַךְ וְשָׁלַט עָלָיו וְקָנָה מְקוֹמוֹ בְּתוֹךְ גּוּפוֹ. וְכָל עוֹד שֶׁלֹּא נִשְׁבָּר אוֹתוֹ הָרוּחַ אֵין תְּשׁוּבַת הָאָדָם נִקְרֵאת תְּשׁוּבָה, שֶׁהֲרֵי הָאוֹרֵב עֲדַיִן לוֹ בַּחֶדֶר. אָמְנָם כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר הָאָדָם עַל הָרוּחַ וּמְשַׁבְּרוֹ, אָז בָּזֶה רְצוּיָה תְּשׁוּבָתוֹ וּמְקֻבֶּלֶת. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר 'זִבְחֵי אֱלֹהִים', שֶׁהִיא הַתְּשׁוּבָה שֶׁבִּמְקוֹם הַזְּבָחִים, שֶׁהֵם הַקָּרְבָּנוֹת, בָּעִינַן 'רוּחַ נִשְׁבָּרָה', דְּהַיְנוּ הָרוּחַ שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ בּוֹ יְשַׁבֵּר אוֹתוֹ וְיַבְרִיחוֹ מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא תִּשָּׁאֵר לוֹ שׁוּם שְׁלִיטָה וַאֲחִיזָה בּוֹ. וְזֶהוּ 'רוּחַ נִשְׁבָּרָה', דְּהַיְנוּ הָרוּחַ הַטְּמֵאָה שֶׁנִּתְלַבְּשָׁה בּוֹ תִּשָּׁבֵר. וּכְשֶׁיִּתְגַּבֵּר הָאָדָם עַל אוֹתוֹ הָרוּחַ וִישַׁבְּרֶנּוּ מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, מִשּׁוּם הָכִי אָמַר 'זִבְחֵי אֱלֹהִים' וְלֹא 'זֶבַח':
(שערי תשובה, אות כד)

בעל תשובה יהיה סבלן לשמוע חרפתו
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים וגו' (בראשית א א). בְּרֵאשִׁית אוֹתִיּוֹת 'שְׂאֵת רִיב'. בָּא לְרַמֵּז שֶׁיִּהְיֶה בַּעַל תְּשׁוּבָה סַבְלָן וְעָלוּב וְאֵינוֹ עוֹלֵב, שׁוֹמֵעַ חֶרְפָּתוֹ וְאֵינוֹ מֵשִׁיב (רמב"ם תשובה פ"ז ה"ח), כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (יומא כג.) הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שופטים ה לא) 'וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ'. וְעוֹד אָמְרוּ (חולין פט.), אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא עַל מִי שֶׁבּוֹלֵם עַצְמוֹ בִּשְׁעַת מְרִיבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כו ז) 'תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה'. וְעוֹד אָמְרוּ (ר"ה יז.), 'נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע' (מיכה ז יח), לְמִי 'נוֹשֵׂא עָוֹן', לְמִי שֶׁ'עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע', נִמְצָא מִי שֶׁעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו. וּכְשֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בַּעַל תְּשׁוּבָה סַבְלָן וְעָלוּב וּמַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, זֶה הָאוֹת שֶׁנִּכְנָע וְנִשְׁבָּר וְשָׁב לַה' בְּלֵב שָׁלֵם. וְזֶהוּ הָרֶמֶז בְּרֵאשִׁית שֶׁהִיא רוֹמֶזֶת עַל הַתְּשׁוּבָה, אוֹתִיּוֹת 'שְׂאֵת רִיב', דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה בַּעַל הַתְּשׁוּבָה סוֹבֵל רִיב וְנוֹשְׂאוֹ, וְזֶה תִּקּוּן גָּדוֹל:
(גנזי המלך, תיקון התשובה אות כ)

בעלי תשובה צריכים לנהוג לפנים משורת הדין
אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ (תהלים קיט ג). אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ זֶה, דִּצְרִיכִים בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה כָּל מַעֲשֵׂיהֶם גַּם עִם בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, כְּמוֹ שֶׁהוּבָא בַּגְּמָרָא (ב"מ פג.) עַל חָכָם אֶחָד שֶׁשָּׂכַר פּוֹעֲלִים לְהוֹלִיךְ חָבִיּוֹת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וּפָשְׁעוּ בָּהֶם וְשִׁבְּרוּם, וּמִן הַדִּין חִיְּבוּם לְשַׁלֵּם, וּשְׁקַל גְּלִימַיְהוּ, אֲתוֹ לְקַמֵּי דַּיָּנָא, אֲמַר לֵיהּ אַהֲדוּר לְהוּ גְּלִימַיְהוּ. אֲמַר לֵיהּ דִּינָא הָכִי, אֲמַר לֵיהּ אִין 'לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים' (משלי ב כ). הַדוּר אָמְרִי פּוֹעֲלִים דְּאֵין לָהֶם בְּמַה לִּסְעֹד בָּעֶרֶב, אֲמַר לֵיהּ הַב לְהוּ אַגְרַיְהוּ, אֲמַר לֵיהּ דִּינָא הָכִי, אֲמַר לֵיהּ אִין 'וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר' (שם). הֲרֵי שֶׁמִּצַּד דִּין תּוֹרָה הָיוּ פּוֹעֲלִים חַיָּבִים לְשַׁלֵּם וְלֹא יֵשׁ לָהֶם שׁוּם שְׂכַר פְּעֻלָּתָם, וּמִמִּדַּת חֲסִידוּת שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת מִתְחַסֵּד עִם קוֹנוֹ וְלַעֲשׂוֹת לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, לֹא דַּי שֶׁלֹּא נָטַל מֵהֵם תַּשְׁלוּמֵי הֶחָבִיּוֹת שֶׁשִּׁבְּרוּ, אֶלָּא אַדְּרַבָּא הוֹסִיף וְנָתַן לָהֶם בְּמַה שֶּׁשָּׂכַר אוֹתָם, כְּדֵי לְקַיֵּם 'לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר':
הדרגה הגבוהה 'ארחות צדיקים'
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר כָּאן אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה לְחַבְרֵיהֶם, כְּגוֹן הַנִּדּוֹן הַזֶּה שֶׁהָיוּ הַפּוֹעֲלִים חַיָּבִים לְשַׁלֵּם דְּמֵי הֶחָבִיּוֹת לֶחָכָם שֶׁשָּׂכַר אוֹתָם, וְאִם נָטַל מֵהֶם הֶחָכָם דְּמֵי הֶחָבִיּוֹת לֹא נִקְרָא שֶׁפָּעַל לָהֶם עַוְלָה כֵּיוָן שֶׁדִּין תּוֹרָה שֶׁכָּךְ הוּא שֶׁחַיָּבִים לְשַׁלֵּם, וְלֹא דַּי שֶׁלֹּא נָטַל מֵהֶם אֶלָּא שֶׁהוֹסִיף לָהֶם שְׂכָרָם כְּדֵי לְתַקֵּן שְׁתֵּי הַדְּרָכִים 'דֶּרֶךְ טוֹבִים' וְ'אָרְחוֹת צַדִּיקִים'. וְזֶהוּ אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה , דְּהַיְנוּ אִם נָטְלוּ מִן הַפּוֹעֲלִים דְּמֵי מַה שֶּׁהִזִּיקוּ, לֹא הָיוּ נִקְרָאִים פּוֹעֲלֵי עַוְלָה שֶׁהֲרֵי הַדִּין נוֹתֵן כָּךְ, אֶלָּא אַדְּרַבָּא נָתְנוּ לַפּוֹעֲלִים שְׂכָרָם כְּדֵי לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וְלִשְׁמֹר אָרְחוֹת צַדִּיקִים, וְזֶהוּ בִּדְרָכָיו הָלָכוּ , שְׁתֵּי דְּרָכִים, 'דֶּרֶךְ טוֹבִים' וְ'אָרְחוֹת צַדִּיקִים'. וְאוֹמֵר עַל בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁצְּרִיכִים לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ זוֹ, שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֵׂיהֶם עִם בְּנֵי אָדָם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין:
(מעגלי צדק אות אל"ף)

הוידוי נצרך לבעל תשובה
דְּרָכַי סִפַּרְתִּי וַתַּעֲנֵנִי לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ (תהלים קיט כו). בָּא לִרְמֹז עַל הַוִּדּוּי שֶׁהוּא דָּבָר גָּדוֹל וְהוּא צֹרֶךְ הַרְבֵּה לְבַעַל תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כח יג) 'וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם'. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּקָּרְבָּן דְּצָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה ז) 'וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ', וּכְתִיב (לעיל ה ה) 'וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ', כֵּן צָרִיךְ בַּעַל תְּשׁוּבָה לְהִתְוַדּוֹת וּלְהִתְחָרֵט (רמב"ם תשובה פ"ב ה"ב), וְהַמִּתְוַדֶּה וּמִתְחָרֵט בְּוַדַּאי שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר רֵיקָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר 'וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם', דְּהַיְנוּ בְּוַדַּאי הוּא שֶׁיְּרֻחַם. וְזֶה שֶׁאָמַר דְּרָכַי סִפַּרְתִּי , דְּהַיְנוּ הַוִּדּוּי שֶׁאֲנִי מִתְוַדֶּה וּמְסַפֵּר לְפָנֶיךָ כָּל דְּרָכַי הַמְקֻלְקָלִים וּמִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם, וּבָזֶה פָּשׁוּט אֶצְלִי שֶׁתַּעֲנֵנִי, לָכֵן אָמַר וַתַּעֲנֵנִי לְשׁוֹן עָבָר, דְּהַיְנוּ שֶׁעֲנִיתַנִי כְּבָר, וְלֹא אָמַר 'תַּעֲנֵנִי', לְפִי שֶׁאָמַר כֵּיוָן שֶׁעָשִׂיתִי וִדּוּי וַחֲרָטָה כָּרָאוּי פָּשׁוּט אֶצְלִי שֶׁכְּבָר עֲנִיתַנִי. אֲבָל מְבַקֵּשׁ וְשׁוֹאֵל מִמְּךָ לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ , וְהַכַּוָּנָה לְפִי שֶׁהַתְּשׁוּבָה הִיא מַדְרֵגוֹת וּמַעֲלוֹת, וְזוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ וְזוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, וְהַמְעֻלָּה שֶׁבָּהֶם הוּא שֶׁיִּהְיֶה בַּעַל הַתְּשׁוּבָה חָכָם בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה, וְיֵדַע הָעוֹלָמוֹת שֶׁפָּגַם בָּהֶם וְהַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַם בָּהֶם, וְיַעֲשֶׂה תִּקּוּן הַמּוֹעִיל לְתַקֵּן כָּל דָּבָר בְּשָׁרְשׁוֹ וּמְקוֹרוֹ לְבִלְתִּי יִשָּׁאֵר שׁוּם פְּגָם חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶהוּ שֶׁמְּבַקֵּשׁ וְשׁוֹאֵל לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ , דְּהַיְנוּ לַמְּדֵנִי לַעֲשׂוֹת לְכָל דָּבָר וְדָבָר חֹק הָרָאוּי לוֹ:
(מחשוף הלבן פרשת צו)

יום הכפורים
אין יוה"כ מכפר ללא תשובה
וְהִנֵּה בַּל יַעֲלֶה עַל דַעַת אָדָם לוֹמַר, כֵּיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מַטִּיל כָּל עֲוֹנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל ס"מ, מֵעַתָּה אַף אִם לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה כָּרָאוּי לֹא אִכְפַּת לֵהּ, אֵין הַדָּבָר כֵּן, כִּי עַל זֶה אָמַר הַתַּנָּא (יומא פה:): הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, כִּי יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר לַשָּׁבִים וְאֵינוֹ מְכַפֵּר לְשֶׁאֵינָם שָׁבִים. לָכֵן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּתְעוֹרֵר לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה כָּרָאוּי כֵּיוָן שֶׁיּוֹם מְסֻגָּל הוּא לִתְשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא טז ל) 'כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם' וְכוּ'. וְלֵךְ נָא וּרְאֵה מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"א רכ.), דִּבְיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְתָּחִים סְפָרִים, צַדִּיקִים גְּמוּרִים נִכְתָּבִים וְנֶחְתָּמִים לְאַלְתַּר לְחַיִּים וְכוּ', בֵּינוֹנִיִּים תְּלוּיִים וְעוֹמְדִים עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְאִם לֹא שָׁבוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִשְׁאָרִים תְּלוּיִים עַד יוֹם אַחֲרוֹן שֶׁל חַג:
(אלף בינה תהלים קיט אות ש)
(נלקט ונערך ע"י ישיבת "אביר-יעקב", מכון "אור-לישרים" נהריה)
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il