בית המדרש

  • מדורים
  • לאורו
לחץ להקדשת שיעור זה
גליון מס 100

ישמור עצמו בעת התפילה בבית הכנסת

undefined

רבנים שונים

חשוון תשפ
5 דק' קריאה
וּבְנֵי אֲרָם עוּץ וְחוּל וְגֶתֶר וָמַשׁ (בראשית י כג). הָרֶמֶז בָּזֶה, שֶׁבִּשְׁעַת תְּפִלָּה צָרִיךְ שֶׁיְּטַהֵר מַחֲשַׁבְתּוֹ וִיפַנֶּה לִבּוֹ מִכָּל דְּבָרִים הַמַּטְרִידִים אוֹתוֹ, לְפִי שֶׁהַתְּפִלָּה נִקְרֵאת עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא יג) 'וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם'. וְעוֹד, צָרִיךְ שֶׁיִּנְהַג קְדֻשָּׁה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְיַחְשֹׁב שֶׁהַשְּׁכִינָה שָׁם, וְלֹא יַרְבֶּה דִּבְרֵי חֹל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְלֹא יָרִיב עִם אָדָם שָׁם:
וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר וּבְנֵי אֲרָם שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה, עוּץ מִלְּשׁוֹן עֵצָה, דְּהַיְנוּ צָרִיךְ שֶׁיְּטַהֵר עֲצָתוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ וְלֹא תִּהְיֶה עֲצָתוֹ אֶלָּא בַּעֲבוֹדַת ה' דַּוְקָא. וְחוּל , הַיְנוּ מַרְחִיק דִּבְרֵי חֹל שֶׁלֹּא יַזְכִּירֵם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וְגֶתֶר , אוֹתִיּוֹת 'וְתִגָּר', שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה שׁוּם תִּגָּר וְלֹא רִיב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וְזֶהוּ וָמַשׁ , מִלְּשׁוֹן הֲסָרָה, כְּמוֹ 'לֹא יָמוּשׁ' (יהושע א ח), כְּלוֹמַר דְּמֵסִיר עַצְמוֹ מִדִּבְרֵי חֹל וְרִיב וּמַצָּה וְכַיּוֹצֵא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וּמִתְנַהֵג בָּהּ כִּי אִם בִּקְדֻשָּׁה:
(פיתוחי חותם פרשת נח)

הענוה היא עיקר האדם
וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה (בראשית ו טז). בָּא לִרְמֹז שֶׁיִּרְדֹּף אַחַר הָעֲנָוָה שֶׁהִיא הָעִקָּר, דְּאַף עַל גַּב דְּקִדֵּשׁ לִבּוֹ וְעֵינָיו צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה בּוֹ מִדַּת הָעֲנָוָה וְיָכֹף כְּאַגְמוֹן רֹאשׁוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה , דְּהַיְנוּ יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ שֶׁאֵין בְּשִׁעוּרוֹ אֶלָּא אַמָּה אַחַת, שֶׁהוּא קָטֹן וְשָׁפָל מִכָּל אָדָם:
זֹאת וְעוֹד, יַרְבֶּה בִּשְׁתִיקָה וְיַעֲשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִלֵּם, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין פט.) עַל פָּסוּק (תהלים נח ב) 'הַאֻמְנָם אֵלֶם', וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וּפֶתַח הַתֵּבָה , פֶּתַח הוּא פִּיו שֶׁל הָאָדָם, בְּצִדָּהּ תָּשִׂים , דְּהַיְנוּ יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא סָתוּם, כְּצִדּוֹ שֶׁהוּא סָתוּם, וְכֵיוָן שֶׁיְּתַקֵּן גּוּפוֹ בְּכָל הַתִּקּוּנִים הָאֵלֶּה, בְּוַדַּאי שֶׁיִּהְיֶה כְּלִי מְתֻקָּן וְרָאוּי לַקְּדֻשָּׁה, שֶׁיִּזְכֶּה לְקַבֵּל נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה, וְעַל שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה סִיֵּם וְאָמַר תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ . תַּחְתִּיִּם הִיא הַנֶּפֶשׁ, שְׁנִיִּם הִיא הָרוּחַ, וּשְׁלִשִׁים הִיא הַנְּשָׁמָה. אִי נַמִי, הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל הַתֵּבָה גִּימַטְרִיָּא ש"פ הוּא חֶשְׁבּוֹן 'לָשֹׁן', שֶׁיִּשְׁמֹר לְשׁוֹנוֹ מֵרָע וּמִמִּרְמָה. עוֹד, גִּימַטְרִיָּא 'שָׁלוֹם' עִם אַרְבַּע אוֹתִיּוֹתָיו, לִרְמֹז שֶׁיִּהְיֶה אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, וְזֶהוּ תִּקּוּנוֹ:
(מחשוף הלבן פרשת נח)

גנותו של מדבר לשון הרע
וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת לוּדִים וְאֶת עֲנָמִים וְאֶת לְהָבִים וְאֶת נַפְתֻּחִים. וְאֶת פַּתְרֻסִים וְאֶת כַּסְלֻחִים אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים וְאֶת כַּפְתֹּרִים (בראשית י יג-יד).
כְּבָר כָּתַבְנוּ (פסוק ו) כִּי וּמִצְרַיִם גִּימַטְרִיָּא 'לָשׁוֹן', רוֹמֵז לַמְשַׁנֵּן כַּחֶרֶב לְשׁוֹנוֹ וּמְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע וּמוֹצִיא שֵׁם רַע וּלְשׁוֹנוֹ תְּדַבֵּר אָוֶן וּמִרְמָה תָּמִיד. וְהִנֵּה בַּעַל הַלָּשׁוֹן בִּלְשׁוֹנוֹ הָרָע מוֹלִיךְ רָכִיל וּמַטִּיל שִׂנְאָה אֲפִלּוּ בֵּין אַחִים וְרֵעִים, עַד שֶׁבִּלְשׁוֹנוֹ הָרָע מַפְרִיד אִישׁ מֵעַל רֵעֵהוּ:
וְזֶהוּ וּמִצְרַיִם , הוּא בַּעַל הַלָּשׁוֹן, בּוֹא וּרְאֵה תּוֹלְדוֹת מַעֲשָׂיו הָרָעִים, יָלַד אֶת לוּדִים וְאֶת עֲנָמִים , לוּדִים מִלְּשׁוֹן לֵדָה, וַעֲנָמִים מִלְּשׁוֹן נְעִימִים, כְּלוֹמַר, אֲפִלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁמִּיּוֹם שֶׁנּוֹלְדוּ הֵם נְעִימִים אֲהוּבִים וּמֻדְבָּקִים בְּאַהֲבָה וְרֵעוּת, בָּא בַּעַל הַלָּשׁוֹן וְנָתַן בֵּינֵיהֶם לַהֲבֵי הַמַּחֲלֹקֶת עַד שֶׁהִפְרִידָם אִישׁ מֵעַל אָחִיו. וְזֶהוּ וְאֶת לְהָבִים וְאֶת נַפְתֻּחִים , דְּהַיְנוּ נָתַן בֵּינֵיהֶם אֵשׁ לֶהָבוֹת עַד שֶׁהִפְתִּיחָם וְהִפְרִידָם אִישׁ מֵעַל אָחִיו. וְאוֹמְרוֹ נַפְתֻּחִים , כְּלוֹמַר תַּחַת אֲשֶׁר הָיוּ סְתוּמִים וּמְחֻבָּרִים בְּאַהֲבָה וְרֵעוּת וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיהֶם, בָּא בַּעַל הַלָּשׁוֹן וּפָרַץ סִתְמֵיהֶם וַעֲשָׂאָם פְּתוּחִים, כָּל הָרוֹצֶה לִכָּנֵס הֲרֵי הַפֶּתַח פָּתוּחַ:
בעל הלשון מדבר רעה גם על מי שמטיב לו
וְאֶת פַּתְרֻסִים וְגוֹ', הַכַּוָּנָה, דְּבַעַל הַלָּשׁוֹן כֵּיוָן שֶׁסּוּרוֹ רַע, אֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹשֶׂה לוֹ טוֹבָה וּמַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ, מְדַבֵּר עָלָיו רָעָה וּמוֹסְרוֹ וְנִלְחָם עִמּוֹ. וְזֶהוּ וְאֶת פַּתְרֻסִים , קְרֵי בֵּהּ 'פַּת יִמְסֹר', כְּלוֹמַר, אֲפִלּוּ מִי שֶׁאוֹכֵל פִּתּוֹ מוֹסְרוֹ וּמַפְסִידוֹ. וְאֶת כַּסְלֻחִים , קְרֵי בֵּהּ 'כּוֹס יִלָּחֵם', אֲפִלּוּ מִי שֶׁשּׁוֹתֶה כּוֹסוֹ נִלְחָם עִמּוֹ. וְהִנֵּה בַּעַל הַלָּשׁוֹן עַל יְדֵי לְשׁוֹנוֹ שֶׁמַּטִּיל שִׂנְאָה בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ מֵבִיא אוֹתָם לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְזֶהוּ אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים , פְּלִשְׁתִּים גִּימַטְרִיָּא 'שְׁפִיכוּת דָּם'. וְאֶת כַּפְתֹּרִים מִלְּשׁוֹן כְּפִירָה, לוֹמַר לְךָ דְּבַעַל הַלָּשׁוֹן כּוֹפֵר בָּעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב ה) 'אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ' (ערכין טו:). וְהִנֵּה כַּפְתּוֹרִים יֵשׁ בָּהּ אוֹתִיּוֹת 'כּוֹפְרִים', וְעוֹד תָּי"ו רוֹמֵז לַתּוֹרָה, לוֹמַר שֶׁכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה. וְעוֹד, כָּל הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ שֶׁל בְּנֵי מִצְרַיִם מְסַיְּמִים בְּ'מִי', לוֹמַר שֶׁבַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן כּוֹפְרִים בַּה' וְאוֹמְרִים 'מִי אָדוֹן לָנוּ':
המרמה במשא ומתן סופו שגוזל בפרהסיא
וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת חֵת. כְּבָר כָּתַבְנוּ דְּרוֹמֵז לְגַזְלָן וְחַמְסָן. וְהִנֵּה, הַמִּתְאַוֶּה לִגְזֹל וְלַחְמֹס, תְּחִלָּתוֹ מַתְחִיל מְרַמֶּה בְּנֵי אָדָם בְּמַשָּׂאוֹ וּבְמַתָּנוֹ, וְהוֹלֵךְ מֵרָעָה לְרָעָה עַד שֶׁגּוֹזֵל וְחוֹמֵס בְּפַרְהֶסְיָא, וְאֵינוֹ אוֹסֵר עָלָיו שֶׁל אֲחֵרִים כְּלָל, כֵּיוָן שֶׁעָבַר עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ וְשִׁלֵּשׁ בָּהּ נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר (קידושין מ.), וְעוֹשֶׂה מִרְמָה בְּכָל עֲסָקָיו בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. וְזֶהוּ וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידֹן בְּכֹרוֹ , דְּהַיְנוּ צָד בְּנֵי אָדָם בְּפִיו וּמְרַמֶּה אוֹתָם, מַרְאֶה תֻּמָּה וְתַחְתֶּיהָ עָרְמָה, זֶהוּ תְּחִלָּתוֹ, וּלְפִיכָךְ אָמַר בְּכֹרוֹ . וְאֶת חֵת , רָאשֵׁי תֵּבוֹת חֶ מְדָּה תַּ אֲוָה , כְּלוֹמַר מִי גּוֹרֵם לוֹ זֶה, מִשּׁוּם דְּחוֹמֵד וּמִתְאַוֶּה לְשֶׁל אֲחֵרִים:
גוזל בכמה דרכים ומצער את שכניו
וְאֶת הַיְבוּסִי וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֵת הַגִּרְגָּשִׁי. וְאֶת הַיְבוּסִי , מִלְּשׁוֹן 'צָרֵינוּ בּוֹסְסוּ מִקְדָּשֶׁךָ' (ישעיה סג יח), וּמִלְּשׁוֹן 'נָבוּס קָמֵינוּ' (תהלים מד ו), שֶׁהוּא לְשׁוֹן דְּרִיכָה, שֶׁהוּא דּוֹרֵךְ וּמַשִּׂיג גְּבוּל אֲחֵרִים. וְאֶת הָאֱמֹרִי , מִלְּשׁוֹן הֲמָרָה, כְּמוֹ 'וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרָע' (ויקרא כז י), שֶׁהוּא מַחֲלִיף הַמֹּאזְנַיִם וְהַמִּשְׁקָלוֹת אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה. וְאֵת הַגִּרְגָּשִׁי , קְרֵי בֵּהּ 'גֵּר גְּשִׂי', כְּלוֹמַר, אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא שְׁכֵנוֹ וְגֵרוֹ, דּוֹחֲקוֹ וְעוֹשֶׂה לוֹ רָעָה, 'גְּשִׂי' מִלְּשׁוֹן 'אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ' (דברים טו ג), שֶׁהוּא לְשׁוֹן דְּחִיקָה:
הגזלן עובר על כמה מעשרת הדברות
וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הָעַרְקִי וְאֶת הַסִּינִי. וְאֶת הָאַרְוָדִי וְאֶת הַצְּמָרִי וְאֶת הַחֲמָתִי וְאַחַר נָפֹצוּ מִשְׁפְּחוֹת הַכְּנַעֲנִי. וְאֶת הָאַרְוָדִי , שֶׁהוּא יוֹרֵד לְאֻמָּנוּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וּפוֹסֵק חִיּוּתוֹ. וְאֶת הַצְּמָרִי , אוֹתִיּוֹת 'הַמִּצְרִי', שֶׁהוּא מֵצֵר לְבַעַל הַמֵּצַר שֶׁלּוֹ. וְאֶת הַחֲמָתִי , כְּלוֹמַר מִתְּחִלָּה הָיָה עוֹשֶׂה בַּסֵּתֶר, וְעַכְשָׁו שֶׁנַּעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר עוֹשֶׂה הַדָּבָר בְּפַרְהֶסְיָא בַּחֲמָתוֹ וּבְאַפּוֹ. וְאֶת הַחִוִּי , מִלְּשׁוֹן חִוְיָא שֶׁהוּא נָחָשׁ, שֶׁהַגַּזְלָן שֶׁחוֹמֵד מָמוֹן אֲחֵרִים וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה נָחָשׁ, שֶׁכָּל הֶעָפָר לְפָנָיו וְלֹא נִתְמַלְּאָה עֵינוֹ. וְאֶת הָעַרְקִי וְאֶת הַסִּינִי , כְּלוֹמַר, הַגַּזְלָן הַזֶּה כְּשֶׁדּוֹחֲקִים אוֹתוֹ לִשָּׁבַע שֶׁלֹּא גָּזַל, קוֹרֵעַ הַדָּת שֶׁנִּתְּנָה בְּסִינַי וְעוֹבֵר עָלֶיהָ וְנִשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר. אִי נַמִי, כְּשֶׁעָבַר עַל 'לֹא תַחְמֹד' (שמות כ יד) וְ'לֹא תִתְאַוֶּה' (דברים ה יח) וְ'לֹא תִגְנֹב' (שמות כ יג), עָבַר וְקָרַע הַדָּת שֶׁנִּתְּנָה בְּסִינַי, דְּאֵלּוּ מֵעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁנִּתְּנוּ בְּסִינַי. וְאַחַר נָפֹצוּ מִשְׁפְּחוֹת הַכְּנַעֲנִי , כְּלוֹמַר מִינֵי הָרַמָּאוּת וְהַגַּזְלָנוּת רַבִּים, וּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֵלֶּה שֶׁזָּכַרְנוּ בְּוַדַּאי שֶׁכָּל הָאֲחֵרִים כְּלוּלִים בּוֹ:
עבירה קלה גוררת עבירה חמורה
וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה עַד עַזָּה [בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה]. כְּלוֹמַר, וַי הָיָה, שֶׁעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה מִקַּלָּה לַחֲמוּרָה עַד שֶׁמִּשְׁתַּקֵּעַ בַּגְּדוֹלָה שֶׁבָּהֶן. וְזֶהוּ גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן , דְּהַיְנוּ הָרַמַּאי הַזֶּה מִצִּידֹן הִתְחִיל, צָד בְּנֵי אָדָם וּמְרַמֶּה אוֹתָם בְּפִיו. וּמִשָּׁם גְּרָרָה , הִתְחִיל יֵצֶר הָרָע לְגָרְרוֹ עֲבֵרָה אַחַר עֲבֵרָה עַד עַזָּה , עַד הַחֲמוּרָה. בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה , כְּלוֹמַר אֵינוֹ מְנִיחוֹ יֵצֶר הָרָע עַד שֶׁגּוֹרֵם לוֹ לִהְיוֹת כִּסְדוֹם וַעֲמוֹרָה שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (להלן יג יג) 'וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד':
אֵלֶּה בְנֵי חָם לְמִשְׁפְּחֹתָם. כְּלוֹמַר מִי גָּרַם כָּל זֶה, הוּא חִמּוּם יֵצֶר הָרָע שֶׁמְּחַמֵּם גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם וְדָר בְּקִרְבּוֹ, וְשׁוֹמֵעַ לִדְבָרָיו, וְלֹא הִטָּה אֹזֶן לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה וְתוֹכַחַת מוּסָר:
(פיתוחי חותם פרשת נח)

זהירות מגאוה ולשה"ר מרחיק היצר הרע
וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן (בראשית י ו). לְמַעְלָה כָּתַבְנוּ שֶׁחָם הוּא יֵצֶר הָרָע שֶׁמְּחַמֵּם גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם, דְּאֵין שׁוּם אָדָם עוֹשֶׂה שׁוּם עֲבֵרָה זוּלָתִי עַל יְדֵי חִמּוּם יֵצֶר הָרָע. וְהַמִּדָּה הָרָעָה שֶׁגּוֹרֶמֶת לָאָדָם כָּל רָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הִיא מִדַּת הַגַּאֲוָה, הִיא שֹׁרֶשׁ כָּל הָרָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וּפְקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה כַּמָּה הִזְהִירָה הַתּוֹרָה וַחֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל הַגַּאֲוָה, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ה.) הַגֵּאֶה אֵין עֲפָרוֹ נִנְעָר וְאֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי שְׁכִינָה, וְאֵין מִי שֶׁגּוֹרֵם לְסַמָּאֵ"ל וְלִילִי"ת הֲרָמַת רֹאשׁ כְּמוֹ הַגֵּאֶה. וּמֵהַגַּאֲוָה נִמְשָׁכִים כַּמָּה רָעוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ דְּהַגַּאֲוָה כָּל רַע נִמְשָׁךְ מִמֶּנָּה, דְּהַגֵּאֶה אִם יִרְאֶה שׁוּם אָדָם מְכֻבָּד מִמֶּנּוּ אוֹ אֲפִלּוּ כְּמוֹתוֹ, מֵרֹב גַּאֲוָתוֹ מִתְקַנֵּא מִמֶּנּוּ וְשׂוֹנֵא אוֹתוֹ, וְכֵיוָן שֶׁשּׂוֹנֵא אוֹתוֹ הוּא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ (ספרי כי תצא רלה), וַאֲפִלּוּ דָּבָר הַגּוֹרֵם לוֹ מִיתָה מְבַקֵּשׁ לוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. וְעוֹד, הַגֵּאֶה מְבַזֶּה לְכָל אָדָם, דְּאֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה שׁוּם אָדָם שָׁוֶה אֵלָיו, וּמַעֲשֵׂי הַגֵּאֶה רַבּוּ מִלִּסְפֹּר:
(פיתוחי חותם פרשת נח)

(נלקט ונערך ע"י ישיבת "אביר-יעקב", מכון "אור-לישרים" נהריה)
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il