בית המדרש

  • מדורים
  • לאורו
לחץ להקדשת שיעור זה
גליון 111

השכמת בית הכנסת

לשולחן שבת – מתורתו של ה'אביר יעקב' - רבנו יעקב אביחצירא זיע"א

undefined

רבנים שונים

טבת תשפ
5 דק' קריאה
זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן (בראשית מט, יג).
אֶפְשָׁר לִרְמֹז, דְּיָדוּעַ שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא בָּחַר בָּהֶם ה' כִּי אִם מִפְּנֵי שֶׁיִּהְיוּ עוֹסְקִים בַּעֲבוֹדָתוֹ וְיִהְיוּ מַשְׁכִּימִים לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה 'אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְגוֹ', אַשְׁרֵינוּ שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת'. וּמִי שֶׁתָּמִיד חִשְׁקוֹ וּפְעֻלָּתוֹ בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, זֶה הוּא הַגּוֹרֵם לוֹ לִזְכּוֹת לְגַן עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן וּלְגַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן, לְפִי שֶׁהֵם בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, וּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, הוּא הָיָה עִקַּר דִּירָתוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, לְפִיכָךְ יִזְכֶּה לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁל עוֹלָם הַבָּא:
הרוצה לעשות כן צריך להתחזק במידת הבטחון
וְהִנֵּה הַבָּא לִהְיוֹת בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת צָרִיךְ לָתֵת בִּטְחוֹנוֹ בַּה' בֶּאֱמֶת, וְיֵדַע יְדִיעָה אֲמִתִּית שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא הַזָּן וְהַמְפַרְנֵס וְהַמַּשְׁגִּיחַ בִּפְרָטוּת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי בְּיַד הָאָדָם עַד שֶׁיִּצְטָרֵךְ לִטְרֹחַ הַרְבֵּה וּלְבַטֵּל יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו בְּעִנְיַן הַמִּחְיָה, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהַכֹּל בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ בְּעֵסֶק כָּל שֶׁהוּא יַזְמִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ. וְזֶה הָיָה אֶצְלִי כַּוָּנַת הַכָּתוּב (משלי י, כב) 'בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ', הַכַּוָּנָה, 'בִּרְכַּת ה'' הִיא מִדַּת הַבִּטָּחוֹן, וּדְהַיְנוּ מִי שֶׁבְּיָדוֹ מִדַּת הַבִּטָּחוֹן אֲפִלּוּ בְּעֵסֶק כָּל שֶׁהוּא תָּחוּל עָלָיו הַבְּרָכָה וְ'הִיא תַעֲשִׁיר', 'וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ', דְּהַיְנוּ לֹא יִהְיֶה צָרִיךְ לִטְרֹחַ, דְּמִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מִדַּת הַבִּטָּחוֹן אֵינוֹ צָרִיךְ לִטְרֹחַ:
וְזֶהוּ הָרֶמֶז זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן, כְּלוֹמַר, מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִהְיוֹת חֶלְקוֹ בְּגַן עֵדֶן הַנִּקְרָא 'זְבוּל', יִשְׁכֹּן בְּזֶה הָעוֹלָם לְחוֹף יַמִּים, שֶׁהֵם בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁשָּׁם יַם הַחָכְמָה. וְכִי תֵּימָא וּבַמֶּה יִתְפַּרְנֵס, לָזֶה אָמַר וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּמָקוֹם אַחֵר (שם לא יד) 'הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ'. וְזֶהוּ שֶׁמְּסַיֵּם וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן, כְּלוֹמַר, עִקַּר סְמִיכָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ שֶׁל זֶה הָאִישׁ יִהְיֶה עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא הַמַּשְׁגִּיחַ וּמֵכִין טֶרֶף לַכֹּל, צִידֹן גִּימַטְרִיָּא 'אֱלֹהִים חַיִּים', דְּהַיְנוּ עִקַּר בִּטְחוֹנוֹ בֵּאלֹהִים חַיִּים, וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ:
(פיתוחי חותם פרשת ויחי)

סיבת אריכות הגלות
חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב (בראשית מט יב). הַכַּוָּנָה בָּזֶה, דְּבָא לְהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל, דְּמִי מַאֲרִיךְ הַגָּלוּת הֵם עֲוֹנוֹתֵיהֶם, שֶׁאֵינָם רוֹצִים לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, שֶׁהָיָה לָהֶם לָדַעַת דְּסִבַּת אֲרִיכוּת הַגָּלוּת הֵם הָעֲוֹנוֹת, דְּמֵאַחַר שֶׁהֵם בְּצַעַר הַגָּלוּת בֵּין הַגּוֹיִם, זֶה רוֹדֶה וְזֶה מְרַדֶּה וְזֶה עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן, הָיָה לָהֶם לְהִתְבּוֹנֵן וְלֹא יוֹסִיפוּ לַחֲטֹא, כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְיִגְאָלֵם מִיָּד. אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מֵאַחַר שֶׁהֵם בְּצָרַת הַגָּלוּת וַאֲפִלּוּ הָכִי מַחֲזִיקִים בְּרִשְׁעָם, בָּזֶה מוֹסִיפִים חֲרוֹן אַף לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וּמַאֲרִיךְ הַגָּלוּת, שֶׁאִם עָשׂוּ תְּשׁוּבָה בְּלֵב נִשְׁבָּר, מִיָּד הָיוּ נִגְאָלִים בְּלִי שׁוּם עַכָּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג ז) 'שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם', דְּהַיְנוּ דִּכְשֶׁתָּשׁוּבוּ אֵלַי מִיָּד גַּם אֲנִי אָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם בְּלִי שׁוּם עַכָּבָה:
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן, דְּהַיְנוּ אֲפִלּוּ אַתֶּם רוֹאִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָלֵא דִּין עֲלֵיכֶם עַד שֶׁעֵינָיו אֲדֻמִּים בַּחֲרוֹן אַף עֲלֵיכֶם, מִכָּל מָקוֹם אִם תָּשׁוּבוּ בְּלֵב נִשְׁבָּר וּתְלַבְּנוּ עַצְמְכֶם וְתִתְפַּלְּלוּ לְפָנָיו וּתְבַקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ מְחִילָה וּסְלִיחָה, מִיָּד הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהָיוּ אֲדֻמִּים כַּיַּיִן מִצַּד הַדִּין, מִיָּד יַחְזְרוּ זַכִּים וּלְבָנִים יוֹתֵר מִן הֶחָלָב מִצַּד הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, שֶׁיִּתְמַלֵּא עֲלֵיכֶם רַחֲמִים וְיִגְאַל אֶתְכֶם מִיָּד. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב, דְּהַיְנוּ לִבּוּן וְטַהֲרַת לְבַבְכֶם וּפִיכֶם, זֶה גּוֹרֵם שֶׁעֵינָיו יִתְבָּרַךְ יַחְזְרוּ זַכִּים יוֹתֵר מֵחָלָב, וְיִתְמַלֵּא עֲלֵיכֶם חֶסֶד וְרַחֲמִים:
(מחשוף הלבן פרשת ויחי)

דרכים והנהגות לבעל תשובה
גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב (בראשית מט יט). אֶפְשָׁר לִרְמֹז דְּהִנֵּה הַפָּסוּק הַזֶּה סָמוּךְ לְפָסוּק 'לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'' (שם פסוק יח). וְהִנֵּה הַתְּשׁוּעָה רָאוּי לִקְרוֹתָהּ עַל הַתְּשׁוּבָה, שֶׁאֵין לְךָ תְּשׁוּעָה יוֹתֵר מִן הַתְּשׁוּבָה, כְּשֶׁאָדָם שָׁב וּמִתְחָרֵט לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא וְסוֹלֵחַ וּמוֹחֵל לוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁחָטָא וּפָגַם. וְהִנֵּה מִלַּת 'תְּשׁוּעָה' עִם הַכּוֹלֵל גִּימַטְרִיָּא 'תְּשׁוּבָה הֲגוּנָה', לִרְמֹז דִּכְשֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם תְּשׁוּבָה הֲגוּנָה וּרְאוּיָה כָּרָאוּי, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבְּלוֹ וָשָׁב וְרָפָא לוֹ, זוֹהִי הַתְּשׁוּעָה הַשְּׁלֵמָה:
תשובה שלימה היא ע"י תורה תפילה צדקה ברית וענוה
אַךְ צָרִיךְ הָאָדָם הַשָּׁב מִיּוֹם שׁוּבוֹ וָהָלְאָה לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ טוֹבָה וִישָׁרָה כָּרָאוּי מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ. וְיִהְיֶה מִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בְּכַוָּנַת הַלֵּב, שֶׁעִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא בְּכַוָּנַת הַלֵּב שֶׁלֹּא יִפְנֶה לִבּוֹ לִדְבָרִים אֲחֵרִים (תענית ב.). וְיִהְיֶה עוֹשֶׂה צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים בְּכָל כֹּחוֹ בְּשִׂמְחָה רַבָּה. וְיִזָּהֵר בִּשְׁמִירַת אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, דְּזֶהוּ עִקַּר וְשֹׁרֶשׁ הַכֹּל, דְּאוֹת בְּרִית הוּא מִדַּת הַיְסוֹד, וִיסוֹד כְּמַשְׁמָעוֹ שֶׁהוּא הַיְסוֹד שֶׁהַבַּיִת עוֹמֵד עָלָיו, דְּאִם אֵין יְסוֹד לַבַּיִת מִיָּד הוּא נוֹפֵל, לָכֵן יִהְיֶה נִזְהָר בִּשְׁמִירַת אוֹת הַבְּרִית בְּיוֹתֵר. וְעַל כָּל אֵלֶּה מִדַּת הָעֲנָוָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, שֶׁבָּהּ נִשְׁתַּבַּח מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מִכָּל מִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת, דְּאִם אֵינוֹ מִתְנַהֵג בַּעֲנָוָה לָרִיק יָגֵעַ בִּתְשׁוּבָתוֹ:
ע"י ענוה מתקבלת התשובה
וְאֶפְשָׁר לִרְמֹז זֶה בְּמַה שֶּׁכָּתוּב (תהלים צ ג) 'תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם'. 'אֱנוֹשׁ' רוֹמֵז עַל אָדָם שֶׁהִרְשִׁיעַ עַד מְאֹד כֶּאֱנוֹשׁ שֶׁהָיָה עוֹבֵד עֲבוֹדַת אֱלִילִים, וְאוֹמֵר שֶׁאֲפִלּוּ הִרְשִׁיעַ הָאָדָם הַרְבֵּה עַד שֶׁהָיָה כֶּאֱנוֹשׁ, אִם שָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה כָּרָאוּי וְתָפַשׂ בְּמִדַּת הָעֲנָוָה וַדַּאי תְּשׁוּבָתוֹ מְקֻבֶּלֶת, וְזֶהוּ 'תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ', דְּהַיְנוּ אַתָּה מְקַבֵּל אֲפִלּוּ תְּשׁוּבַת אֱנוֹשׁ שֶׁהִרְבָּה לְהַרְשִׁיעַ, כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. אַךְ בִּתְנַאי שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה 'עַד דַּכָּא', דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה מִתְנַהֵג בַּעֲנָוָה כָּרָאוּי כְּמוֹ דַּכָּא וְאֻמְלָל, שֶׁיִּהְיֶה שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָּל אָדָם, דְּזֶהוּ הָרְפוּאָה הַגְּדוֹלָה הַמּוֹעֶלֶת לוֹ. דְּאִם אֵין בְּיָדוֹ מִדַּת הָעֲנָוָה, אֲפִלּוּ יֵשׁ בְּיָדוֹ כָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת, אֵינָהּ מִתְקַבֶּלֶת תְּשׁוּבָתוֹ. וְכֵן כָּתוּב (שם נא יט) 'לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה', מִכְּלָל דְּאִם אֵינוֹ נִשְׁבָּר וְנִבְזֶה אֱלֹהִים בּוֹזֵהוּ, אַף עַל פִּי שֶׁבְּיָדוֹ מִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁהָעִקָּר הִיא מִדַּת הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת:
כל זה נרמז בפסוק 'גד גדוד יגודנו'
וְזֶהוּ כַּוָּנַת הַפָּסוּק 'לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'', דְּהַיְנוּ אוֹמֶרֶת הַתּוֹרָה, הַמְקַוֶּה לִישׁוּעָה, דְּהַיְנוּ הַשָּׁב בִּתְשׁוּבָה הַנִּקְרֵאת 'תְּשׁוּעָה' כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ וּמְקַוֶּה שֶׁתְּקֻבַּל תְּשׁוּבָתוֹ, יִתְנַהֵג בַּמִּדּוֹת הַלָּלוּ הָאֲמוּרִים וּרְמוּזִים בְּפָסוּק גָּד גְּדוּד וְכוּ'. גָּד רָאשֵׁי תֵּבוֹת גּוֹמֵל דַּלִּים, שֶׁיִּהְיֶה עוֹשֶׂה צְדָקָה וָחֶסֶד עִם הַדַּלִּים. גְּדוּד גִּימַטְרִיָּא 'טוֹב', שֶׁיִּהְיֶה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה הַנִּקְרֵאת 'טוֹב' (אבות פ"ו מ"ג). יְגוּדֶנּוּ עִם הַכּוֹלֵל גִּימַטְרִיָּא 'יְסוֹד', שֶׁיִּזָּהֵר בִּשְׁמִירַת אוֹת בְּרִית שֶׁהוּא מִדַּת הַיְסוֹד. וְהוּא גִּימַטְרִיָּא י"ח, שֶׁיִּהְיֶה זָהִיר בַּתְּפִלָּה. יָגֻד עָקֵב הִיא מִדַּת הָעֲנָוָה שֶׁיִּהְיֶה עָקֵב וְסוֹף לַכֹּל. וּמִלַּת יָגֻד שֶׁנֶּאֶמְרָה עִם עָקֵב גִּימַטְרִיָּא 'טוֹב', לִרְמֹז דְּמִדַּת הָעֲנָוָה הִיא טוֹבָה מִכָּל הַמִּדּוֹת וּמְעֻלָּה מֵהֶם:
'גד גדוד' הם גדודי מלאכים שנבראים ע"י המצוות
וְכָל הַמִּדּוֹת הָרְמוּזִים בְּפָסוּק זֶה כָּאָמוּר קְרָאָם גָּד וּגְדוּד וִיגוּדֶנּוּ וְיָגֻד, כָּל זֶה רוֹמֵז לַחֲיָלִים וּגְדוּדֵי מַלְאָכִים הַנִּבְרָאִים מִמִּדּוֹתָיו אֵלֶּה הַטּוֹבִים, דְּכָל מִצְוָה נִבְרָא מִמֶּנָּה מַלְאָךְ אֶחָד (אבות פ"ד מי"א), וּבִהְיוֹתוֹ מַרְבֶּה בַּתּוֹרָה וּבִצְדָקוֹת וּבִשְׁמִירַת הַבְּרִית וּבִתְפִלּוֹת וּבְמִדַּת הָעֲנָוָה וַדַּאי חֲיָלִים יְגַבֵּר, וְנִבְרָאִים מִמַּעֲשָׂיו הַטּוֹבִים מַלְאָכִים לְאֵין מִסְפָּר, וְהֵם הוֹלְכִים לְפָנָיו בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ וּמְלַוִּים אוֹתוֹ וְנִצּוֹל מִכָּל הַמְקַטְרְגִים (כתובות קד.). וְיֵשׁ לִרְמֹז זֶה נַמִי בִּוְהוּא יָגֻד עָקֵב, דְּהַיְנוּ כָּל הַגְּדוּדִים הָאֵלֶּה שֶׁנִּבְרְאוּ מִמַּעֲשָׂיו הַטּוֹבִים הֵם יִהְיוּ לוֹ גְּדוּד בֶּעָקֵב, דְּהַיְנוּ בְּסוֹף יָמָיו כְּשֶׁיֵּצֵא מִן הָעוֹלָם, הֵם מְלַוִּים לוֹ וּמַצִּילִים אוֹתוֹ מִכָּל הַמְקַטְרְגִים עָלָיו:
(מעגלי צדק אות גימ"ל)
צדיקים במיתתם נזכרים לברכה, ולא הרשעים
וִיחִי עוֹד לָנֶצַח לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת (תהלים מט). בָּא דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְהוֹכִיחַ אֵלּוּ הַטִּפְּשִׁים חַסְרֵי לֵב הַלּוֹהֲטִים אַחַר הַמָּמוֹן וְאֵינָם מְבַקְּשִׁים בְּאוֹתוֹ עוֹלָם, מֶה עָלָה בְּדַעְתָּם הַנִּפְסֶדֶת, וְכִי יִחְיוּ לְעוֹלָם, לֹא שַׁיָּךְ, וְאִם כֵּן אֵיךְ לֹא רָאוּ סַמְיוּת עֵינֵיהֶם. וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וִיחִי עוֹד לָנֶצַח, כְּלוֹמַר בִּשְׁלָמָא אִם יִחְיֶה עוֹד לָנֶצַח וְלֹא יִרְאֶה הַשַּׁחַת, מוּטָב שֶׁיְּבַקֵּשׁ רַק לְיִשּׁוּב זֶה הָעוֹלָם, אֲבָל אֵין הַדָּבָר כֵּן, שֶׁהֲרֵי כָּל הָעוֹלָם מֵתִים. וְזֶהוּ כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם, בָּא דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לוֹמַר אִם הַטִּפְּשִׁים הָאֵלֶּה עוֹלֶה בְּדַעְתָּם הַנִּפְסֶדֶת כִּי בְּאוֹתוֹ עוֹלָם אֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, כִּי כְּמוֹת הָאָדָם כֵּן מוֹת הַבְּהֵמָה, וְכָל הַטְּעָנוֹת שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה לֹא הוֹעִילוּ בָהֶם, בָּא עַכְשָׁו לוֹמַר לָהֶם אוֹת מוֹפֵת רְאָיָה חוֹתֶכֶת, וְהוּא כִּי הֲרֵי אֲנַחְנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְעַד הַיּוֹם, כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁעָבְרוּ כָּל בְּנֵי אָדָם מַזְכִּירִים אוֹתָם לִבְרָכָה וּבוֹטְחִים בִּזְכוּתָם, וַאֲפִלּוּ הָרְשָׁעִים מְבַקְּשִׁים עַל עַצְמָם בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים שֶׁעָבְרוּ, וְהַכְּסִילִים שֶׁעָבְרוּ וְהָרְשָׁעִים נִמְחָה שְׁמָם וְאָבַד זִכְרָם אֵין מִי שֶׁזּוֹכְרָם, וַאֲפִלּוּ יֻזְכְּרוּ בְּאֵיזֶה פַּעַם, כָּל הָעוֹלָם צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים זוֹכְרִים אוֹתָם לִקְלָלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י ז) 'זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב', וְזֶה מוֹפֵת גָּדוֹל וְהַבְחָנָה גְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל וּבֵין טָמֵא לְטָהוֹר: (דורש טוב, דרוש ו' לנפטרים)
(נלקט ונערך ע"י ישיבת "אביר-יעקב", מכון "אור-לישרים" נהריה)
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il