בית המדרש

  • מדורים
  • לאורו
לחץ להקדשת שיעור זה
גליון 111

ישות אין-סופית זו שולטת בכל

undefined

הרב ד"ר גבי אביטל

טבת תשפ
3 דק' קריאה
לאחר ההקדמה בה רמזנו על כך שגדולי עולם בכל הדורות, חקרו והתעמקו בפלאי הבריאה, תוך עיסוק בפענוח המחשבה הפיזיקלית כחלק מן המדע, נרחיב מעט את היריעה. אייזיק ניוטון (1642-1727), הבהיר לנו בקצרה מה מקומו של אלוהים לגביו: "אנו משתחווים לפניו כעבדים, כי אלוהים ללא השגחה עליונה, ללא ריבונות וללא תכליתיות, הוא אך ורק הגורל והטבע... דברים אלה היה עלי לומר על אלוהים שחקירת מעשיו היא תפקידה של תורת הטבע", במילים אחרות, כדברי הרמב"ם, דהיינו כוונת דבריו היא שעל מנת להכיר באלוהים, יש להתבונן בבריאתו ולחקור אותה.
בשנת 1687 פרסם ניוטון את יצירת המופת: "העקרונות המתמטיים של תורת הטבע", יש המכנים יצירה זו בשם Principia (=עקרונות) ויש שקראו ליצירת זו "ספרי הקודש של תורות הטבע". 26 שנים לאחר פרסום המהדורה הראשונה, כתב ניוטון את עיקרי אמנותו הממצים את השקפתו הפילוסופית-דתית. מתברר שכמות המילים שכתב ניוטון בתחום התיאולוגיה, גדול יותר מכל מה שכתב בתחום המתמטיקה והמדע. ניוטון התעקש שאת עיקר משנתו המדעית הוא יחתום בהתייחסות עמוקה אל האמונה באל. כך הוא מסיים את ספרו:
"...ישות אין-סופית זו שולטת בכל, לא כנפש התבל, אלא כשליט של כל הדברים.. האל העליון הוא ישות אין-סופית, נצחית ומשלמת. אך ישות ולו המושלמת ביותר, אילו לא התבטאה ריבונותה, לא היתה אלוהים.. מכאן המסקנה, שהאלוהים האמתי, הוא אלוהים חי, פקח ועצום, הנעלה מכלל תבל ומושלם בהחלט. הוא נצחי ואין-סופי, כל יכול ויודע הכל, כלומר, הוא קיים מעולם ועד עולם, מאין-סוף ועד אין-סוף, הוא מושל בכל ויודע הכל, ההווה ואשר יהיה.. אנו מתפעלים ממנו על משלמותו, מעריצים אותו ומשתחווים לו על ריבונותו."

ואם תישאל השאלה: "והרי תקופה זו של העולם היתה דתית מאוד, ולפיכך דתיותו של ניוטון לא היתה מיוחדת וחריגה?" ראשית, בהמשך נראה דוגמאות של מדענים כדוגמתו של ניוטון, מהמאה ה-19 והמאה ה-20 אשר במהלכן של מאות אלה חלה התרחקות גדולה יחסית של מלומדים מהאמונה. שנית, יש להוסיף על כך, שהרי חקר המדע כפי שניוטון ניסח אמור היה לרחק אותו מכלל מחשבה לא רציונאלית דווקא, שהרי הנה ניוטון הגדול מגלה חוקיות ומחזק את שוללי האלוהים. על כך משיב ניוטון בעצמו בספרו העוסק באופטיקה: "הואיל וכל הדברים האלה סודרו יפה, האם לא מסתבר מתופעות הטבע, שקיימת ישות ללא גוף, חיה, נבונה, שוכנת בכל אשר בחלל האין-סופי, כאילו רואה בחושיה כל הדברים, חודרת לתוכם ומבינה אותם במלואם בהווה הישיר? דמויות הדברים האלה, המועברות ע"י חושינו להרגשתנו, נראות ומובנות לנו ע"י מה שיש בקרבנו מן המרגיש והחושב. אם אפילו כל צעד נכון בפילוסופיה זו אינו מביא אותנו להכרת הסיבה הראשונה, הוא בכל זאת מקרב אותנו אליה, ובגלל זה יש להעריכו ביותר."
הנה-כי-כן, מי שמצטיין בביקורת כה גבוהה כפי שנדרש ממדען, ובמיוחד מי שסתר תורות מדעיות קודמות, חי בתודעה אמונית גבוהה וככזו מלאה גם בחוש ביקורת. האמונה בקרבו של מדען כביר חזקה מפני שהיא עברה גם את מבחן הרציונאליות. לא מפתיעה העובדה שכתביו של ניוטון העוסקים בתיאולוגיה ממש, נחשפו לציבור רק בשנת 1936. נוסיף לכך את ההערות הציניות ושאינן מעידות על הבנה מרובה, על כך שניוטון ובני דורו עסקו במיסטיקה. היו כאלה שתקפו אותו דרך אותם הישגים מדעיים כבירים שהוא חתום עליהם. אבל, כפי שמערבבים שני חומרים להכנת עוגה, כך עורבבו גופו ונשמתו של ניוטון, חקר הטבע עם ההשגחה העליונה ללא הפרדה.
מי שנחשף ליסודות חוקי הטבע אותם גילה ניוטון, כדוגמת חוק הכבידה, מבלי להיחשף לאיש המגלה, לעיסוקו הרב בתחום התיאולוגיה, בנקל יתחבר לדברי הרב קוק (שמונה קבצים, קובץ ב עמ' ק"א): "אם יתפאר המדע החדש שהשתחרר מהתיאולוגיה, צריך הוא לדעת, שלעומת זה נשתחררה התיאולוגיה מהמדע שאסרה בכבלים אנושיים. אמנם ודאי שם חדש ייקרא לעניין העליון, לא שם אשר אנשים יצרוהו, כי אם 'שם חדש אשר פי ה' יקבנו.' (ישעיהו ס"ב, ב). התיאולוגיה המשוחררת מכבלי המדע היא הנבואה, סגולתן של ישראל, שתיגלה עלינו במהרה."
מתוך הנחה הגיונית שהרב קוק לא נחשף לכתיבתו התיאולוגית של ניוטון, יהיה זה אך מעניין לשאול מה היתה דעתו של הרב אילו היה נחשף למיליון וחצי מילים (כך ספרו בעבר את גודלו של ספר או מאמר) שכתב בתחום הדת. בפעם הבאה נרחיב בעניין הקשר בין המדע ומעט מסודות הקבלה, והקשר בין האישיות שגילתה חוקי טבע לבין מהות החוקים עצמם.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il