בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • יתרו
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

הוודאי לעומת הספק

ההכנה לקבלת התורה מצד עם ישראל הביאה לביטול כל הספיקות שהיו קודם לכן, עוד לפני נתינתה בפועל.

undefined

הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל

תשס"ו
3 דק' קריאה
לאחר חטא מסה ומריבה אומרת התורה 1 :
וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסּתָם אֶת ה' לֵאמר הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן:

אור התורה - הוא זה שהביא את עם ישראל לידי קבלת התורה, והוא גם זה שממשיך ומאיר בכל הדורות כולם.

במעמד הר סיני היה זה אור התורה שהביא את עם ישראל לידי ודאיות ולידי אחדות. אור התורה הביא לידי השתוקקות לתורה, וכפי שמתאר הרמב"ן 2 : "כי מיד שבאו אל מדבר סיני חנו במדבר כראותם ההר מנגד, ולא המתינו עד שיכנסו בו אל מקום טוב לחנות שם, אבל חנו במדבר או בחורב, שהוא מקום חורב שממה לפני ההר" וכו'. זו היתה עבודת היום הראשון. רק ביום השני נאמר "ומשה עלה אל האלהים" 3 , אולם ביום הראשון לא אמר משה לבני ישראל דבר. עבודת היום הראשון היתה קבלת אור של תורה, והשתוקקות לקבלת התורה מידי הקדוש ברוך הוא. ולעבודה זו אין צורך בדיבורים של תורה, מכיוון שהיא עצמה חלק של תורה. ומתוך השתוקקות זאת בא עם ישראל לידי ודאיות, עד כדי אמירת "נעשה ונשמע".

הספרי 4 , המתאר את זריחתה של תורה, אומר שהקדוש ברוך הוא "תחילה הלך אצל בני עשו; אמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם: 'לא תרצח'; אמרו: כל עצמם של אותם האנשים ואביהם רוצח הוא, שנאמר 'והידים ידי עשו', 'ועל חרבך תחיה'. הלך אצל בני עמון ומואב; אמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם: 'לא תנאף'; אמרו לו: כל עצמה של ערוה להם היא, שנאמר 'ותהרין שתי בנות לוט מאביהן'. הלך אצל בני ישמעאל; אמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם: 'לא תגנוב'; אמרו לו: כל עצמם אביהם ליסטיס היה, שנאמר 'והוא יהיה פרא אדם'. וכן לכל אומה ואומה שאל להם אם מקבלים את התורה... כיון שראה הקדוש ברוך הוא כך, נתנם לישראל" וכו'. אצל הגויים היו תהיות וספקות, ואילו אצל עם ישראל גרם אור התורה, שהופיע קודם לקבלת התורה, לביטול כל הספקות. התורה עדיין לא נמסרה, אך עצם המחשבה שאנו באים לקבל תורה, יצרה כבר אור של תורה, שביטל את כל הספקות.

אור התורה החל למעשה להופיע כבר בנסיעתם של בני ישראל מרפידים אל עבר הר סיני. על הפסוק: "וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" 5 דורשים חז"ל 6 : "מה תלמוד לומר לחזור ולפרש מהיכן נסעו? והלא כבר כתב שברפידים היו חונים, בידוע שמשם נסעו; אלא להקיש נסיעתן מרפידים לביאתן למדבר סיני: מה ביאתן למדבר סיני בתשובה, אף נסיעתן מרפידים בתשובה". עוונם של בני ישראל ברפידים היה כבד מאוד. על אף שמדובר היה בדור המדבר, שראה בעיניו את יציאת מצרים ונס קריעת ים סוף, היו להם ספקות: "היש ה' בקרבנו אם אין". היו התלבטויות קשות. והנה, מיד בהיוודע דבר הנסיעה להר סיני, בטלו ספקות אלו, ו"מה ביאתן למדבר סיני בתשובה, אף נסיעתן מרפידים בתשובה". לא היה ספק שאכן ה' בקרבנו. ההכנה לתורה יצרה אור של תורה, ולכן בטלו כל הספקות. אור התורה החל להופיע כבר בתחילת הנסיעה למדבר סיני, עוד זמן רב קודם לקבלת התורה עצמה, ומיד כשהתחיל עם ישראל להתכונן לקבלת התורה, נוצר אור תורה, שהאיר את הכל באור מחודש, וגרם להעלמותם של כל הספקות.

ומתוך אור התורה הגיע עם ישראל גם לידי אחדות מלאה. על הפסוק "ויחן שם ישראל נגד ההר" דורשים חז"ל 7 : "כאיש אחד בלב אחד, אבל שאר כל החניות בתרעומת ובמחלוקת". מול כל התרעומות, הפירודים והמחלוקות, נוצרת מציאות חדשה של אחדות. אור התורה יצר בחנייה מול הר סיני מציאות חדשה של אחדות. היתה השתוקקות לתורה, וקדושת המקום יחד עם קדושת התורה - על אף שעדיין לא קיבלו אותה, אך היא היתה קיימת - יצרו את האחדות.

------------------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת שבת ופסחים", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.


^ 1 שמות יז, ו.
^ 2 בפירושו לשמות יט, א.
^ 3 שמות יט, ג.
^ 4 בפסקה שמ"ג.
^ 5 שמות יט, ב.
^ 6 והובאו דבריהם ברש"י, שם.
^ 7 והובאו דבריהם ברש"י, שם.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il