אנחנו נמצאים בתקופה שרבות מדברים על החשיבות של 'אהבה עצמית' ומה מקומו של 'היצר הרע' בחיים שלנו, ואיך להתייחס אליו. פעמים רבות, כשיהודי רוצה להתקרב אל ה' יתברך, הוא מוצא את עצמו בהתמודדות מול ניסיונות לא פשוטים, וגם חס ושלום נופל לדברים לא טובים, כך הוא עלול להגיע למצב שבו הוא מתייאש מעבודת ה', ואף מתייאש מעצמו.

בשיחות שלי עם אנשים ובמפגשים עם קבוצות, בפרט עם נוער, עולה שוב ושוב השאלה - "איך אני יכול לאהוב את עצמי כשאני נופל כאלו נפילות איך אוכל לחיות בהשלמה עם עצמי, בעוד היצר הרע דר בתוכי".

כתבתי על כך בהרחבה בספרי 'לפתוח שערי רצונך', וכאן אני רוצה להביא את עיקר הרעיון שנלמד מדברי ה'אור החיים' הקדוש זיע"א בפרשתנו על הפסוק "ופרעה הקריב, וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נוסע אחריהם, ויצעקו בני ישראל אל ה'". מביא ה'אור החיים' את דברי המדרש: "ותמצא שדרשו ז"ל (שמו"ר כא, ה) בתיבת 'הקריב', ולא אמר 'קרב', ירצה שהקריב ליבן של ישראל לאביהם שבשמים, וכן היה דכתיב ויצעקו בני ישראל אל ה'".

ואלו דברי ה'שפת אמת' זיע"א (לקוטים עניני תשובה ד"ה לבאר): "אבל האוהב, מצפה ומייחל במה לעשות רצון קונו. ומי שעיני שכל לו, יש לו לשבח ולהלל לה' יתברך שנתן לנו עול מצותיו, וכל מה שיש הסתה יותר להיצר הרע, יותר חסד עליון, שיש תמיד במה לגרום נחת רוח ליוצרינו".

יש לך יצר הרע? טוב מאוד! כדברי המדרש (בראשית רבה, ט) "והנה טוב מאוד זה יצר הרע". יש לך קשיים? מצוין! הקב"ה נתן לך הזדמנות לגרום לו יותר נחת רוח, הוֹדֶה לה' שנתן לך מצוות, הודה לה' שקשה לך. הקושי הוא קרש קפיצה עבורך שתגלה יותר את האהבה, הציפיה והייחול שבוער בך לה' יתברך.

לפעמים נדמה לך שהיצר הרע עזב את כולם וכרוך הוא רק אחריך, אך זהו רק סימן לכך שהיצר הרע מזהה בך אדם משמעותי, עם יכולות וכוחות מיוחדים. הודה על זה לה': "תודה רבה ריבונו של עולם שאני אישיות מדהימה ומיוחדת, תודה רבה אבא, שבזכות היצר הרע אני מודע לכך שטמונים בי המון סגולות ואוצרות". וכלשונו של ה'שפת אמת' (אמור תרס"ג): "ולכן אל יפול לב אדם עליו במה שהיצר הרע רודף אותו תמיד, כי הוא אות על חלק הקדושה שיש בו".

על פי זה אפשר להבין את דברי הגמרא (ברכות נד, ע"א): "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, שנאמר 'ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך וגו'', בכל לבבך - בשני יצריך, ביצר טוב וביצר הרע".

וצריך ביאור, איך יתכן לברך על הרעה ולאהוב את ה' דווקא על ידי יצר הרע? ושאלה נוספת, מדוע הגמרא לומדת את ענין הברכה על הרעה מהיצר הרע?

ההסבר לדברי הגמרא הוא, שיש כאן מסר: על ידי הריחוק שלך מה' יתברך, תוכל להעצים ולשכלל דוקא את אהבתך לה', בגעגוע ורצון חזק יותר להתקרב אליו יתברך. הקשר שלך לבורא יתברך, יגדל ויתעצם על ידי שתודה לו ותברך אותו יתברך שברא אותך יהודי אוהב, מצפה ומייחל לו! נמצא, שדווקא הריחוק והירידה שבאה מחמת היצר הרע שבך, הם הגורמים לך להתעלות ברצון ובכיסופים שבעבודת ה'.

ולגבי השאלה השניה, אם נתבונן נגלה שאין בכלל קושיה. הגמרא לומדת שיש לברך על הרעה כשם שמברכים על היצר הרע, כלומר, כשם שאתה מודה לה' שטבע בך יצר הרע כדי לגרום לו יתברך נחת רוח, באותה מידה הקב"ה זימן לך מקרה לא משמח, כדי שתתקרב אליו על ידו.

הגמרא מלמדת אותנו לברך על הרעה כשם שמברכים על היצר הרע. הווי אומר, להודות להקב"ה שיצר אותך כערך עצום שרק אתה, מי שאתה ואיך שאתה, יכול לגרום נחת רוח לה' יתברך, דווקא על ידי שתנתק את עצמך מהרע שניתן לך ותבחר בטוב!

נפלת? אל ייאוש! צלוֹל לעמקי הרצון והכיסופים שלך לה' יתברך, זכור שנבראת להשתוקק ולהתגעגע. יש לך כעת הזדמנות מיוחדת למנף את היצר הרע לאהבת ה', להפוך את ה'שקר' ל'קשר'. תן הלל ושבח לבוראך על כך!