בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • נדרים ושבועות
לחץ להקדשת שיעור זה

נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יַבִּיט בַּחֲבֵרוֹ לְעוֹלָם...

אדם שנשבע שלא יראה את חבירו לעולם וחבירו מת והוא רוצה לבקש סליחה מה עושים עכשיו?

undefined

הרב דניאל קירש

שבט תשפ
2 דק' קריאה
"כִּי כַּאֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תּוֹסִיפוּן לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם" (שְׁמוֹת, יד,יג)


הָיָה זֶה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת פָּרָשַׁת בְּשָׁלַח בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב נַפְתָּלִי צְבִי יְהוּדָה בֶּרְלִין, הַנְּצִי"ב מִוּוֹלוֹזִין. סְבִיב הַשֻּׁלְחָן יָשְׁבוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִתַּלְמִידֵי הָרַב וּפִלְפְּלוּ וְהִתְבַּשְּׂמוּ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה תּוֹךְ אֲכִילַת סְעוּדָה רְבִיעִית.
לְפֶתַע, נִכְנַס לְבֵיתוֹ שֶׁל הַנְּצִי"ב אָדָם בַּעַל פָּנִים זוֹעֲפוֹת וְקָשׁוֹת. הָאִישׁ לֹא הִשְׁתַּהָה אַף לֹא רֶגַע אֶחָד, וּלְלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים פָּנָה לָרַב בְּקוֹל גָּדוֹל וְאָמַר: "שְׁאֵלָה לִי לָרַב". הַנּוֹכְחִים בַּחֶדֶר הִתְבַּיְּשׁוּ מִצּוּרַת דִּבּוּרוֹ שֶׁל הָאִישׁ, אַךְ נִרְאֶה שֶׁהַדָּבָר לֹא הִפְרִיעַ כְּלָל לְרַבָּם. "שְׁאַל בְּנִי, שְׁאַל" פָּנָה הַנְּצִי"ב לָאִישׁ בְּרַכּוּת.
"כַּיָּדוּעַ לְךָ," הִתְחִיל הָאִישׁ, "הִנְנִי קָצַב כְּבָר עֶשְׂרוֹת שָׁנִים. לִפְנֵי כְּעֶשְׂרִים שָׁנִים נִכְנַסְתִּי לְשֻׁתָּפוּת עִם שְׁלֹמֹה לֵוִי. הַשֻּׁתָּפוּת בֵּינֵנוּ הָיְתָה טוֹבָה וְהֶחֱזִיקָה מַעֲמָד כַּמָּה זְמַן. אוּלָם, לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים טוֹבוֹת הִתְחַלְנוּ לְהִתְקוֹטֵט וְלָרִיב. הַמְּרִיבוֹת הָיוּ כֹּה קָשׁוֹת עַד שֶׁפֵּרַקְנוּ בֵּינֵנוּ אֶת הַשֻּׁתָּפוּת וְנִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אֶסְתַּכֵּל בְּפָנָיו שֶׁל שְׁלֹמֹה. אֲנִי חַיָּב לְצַיֵּן בְּגַאֲוָה שֶׁעָמַדְתִּי הֵיטֵב בְּנִדְרִי! מֵאָז וְעַד הַיּוֹם הִצְלַחְתִּי שֶׁלֹּא לְהַבִּיט בְּפָנָיו שֶׁל שְׁלֹמֹה. כַּאֲשֶׁר רְאִיתִיו בָּרְחוֹב, מִיָּד פָּנִיתִי לִרְחוֹב אַחֵר. עָבַרְתִּי לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית כְּנֶסֶת אַחֵר בִּכְדֵי שֶׁלֹּא לְפָגְשׁוֹ וְעָשִׂיתִי כָּל שֶׁלְּאֵל יָדִי בִּכְדֵי שֶׁלֹּא לְהַבִּיט בְּפָנָיו. אוּלָם, כָּרֶגַע נוֹדַע לִי שֶׁשְּׁלֹמֹה לֵוִי נִפְטַר. מָחָר בַּבֹּקֶר תִּתְקַיֵּם הַלְוָיָתוֹ. הָאֱמֶת נִתֶּנֶת לְהֵאָמֵר, שֶׁאֵינִי זוֹכֵר כָּל כָּךְ עַל מָה וְלָמָּה רַבְנוּ כֹּל כָּךְ. מִשּׁוּם מָה אֲנִי מַרְגִּישׁ צֹרֶךְ עַז לְהַבִּיט בְּפָנָיו וּלְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתוֹ עַל הַשָּׁנִים הָרַבּוֹת שֶׁהֶחֱזַקְתִּי בְּרִיב וּבְמָדוֹן. חוֹשְׁשָׁנִי, שֶׁאִם לֹא אֶגַּשׁ אֵלָיו וַאֲבַקֵּשׁ מְחִילָה אֶהְיֶה מָלֵא בִּסְפֵקוֹת וַחֲרָטוֹת עַד סוֹף חַיַּי. " כָּאן עָצַר הָאִישׁ אֶת שֶׁטֶף דִּבּוּרוֹ הַמָּהִיר וּפָנָה אֶל הָרַב: "כְּבוֹד הָרַב, הָאֵם מֻתָּר לִי לָגֶשֶׁת לַהַלְוָיָה לְהַבִּיט בּוֹ וּלְבַקֵּשׁ אֶת מְחִילָתוֹ? אוֹ שֶׁמָּא עָלַי לְהַמְשִׁיךְ לְקַיֵּם אֶת שְׁבוּעָתִי שֶׁלֹּא לְהַבִּיט בְּפָנָיו?!" תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים שֶׁיָּשְׁבוּ סְבִיב הַשֻּׁלְחָן הֵחֵלּוּ דָּנִים בַּמִּקְרֶה הַמּוּזָר. הַנְּצִי"ב עוֹדֵד אֶת תַּלְמִידָיו לְנַסּוֹת לִמְצֹא פִּתְרוֹן לַבְּעָיָה. מָה דַּעְתְּכֶם?

תְּשׁוּבַת הַגָּאוֹן הָרַב בָּרוּךְ אֶפְּשְׁטֵין:
לְפֶתַע קָם אֶחָד מֵהַתַּלְמִידִים, הָרַב בָּרוּךְ אֶפְּשְׁטֵין, בַּעַל הַתּוֹרָה תְּמִימָה, אַחְיָנוֹ שֶׁל הַנְּצִי"ב וְאָמַר:
לְמַעֲשֶׂה הַדָּבָר בָּרוּר שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּוָּנַת הַשְּׁבוּעָה לְמַצָּב זֶה וְאַף אֵין צֹרֶךְ לַעֲשׂוֹת 'הַתָּרָה' לַשְּׁבוּעָה. בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ שֶׁקָּרָאנוּ הַשַּׁבָּת, קָרָאנוּ אֶת הַפָּסוּק: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'... כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִיפוּ לִרְאֹתָם עַד עוֹלָם" (יָד,יג). מִדִּבְרֵי מֹשֶׁה מוּבָן שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל לֹא יִרְאוּ יוֹתֵר אֶת הַמִּצְרִים לְעוֹלָם! אוּלָם, כַּמָּה פְּסוּקִים אַחַר כָּךְ, בְּהֶמְשֵׁךְ הַפָּרָשָׁה, קָרָאנוּ אֶת הַפָּסוּק: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם" (יָד,ל). לֹא רַק שֶׁהַיִּשְׂרְאֵלִים רָאוּ אֶת הַמִּצְרִיִּים כְּפִי שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּפָּסוּק אֶלָּא בַּמִּדְרָשִׁים מוּבָא שֶׁהַיִּשְׂרְאֵלִים אַף הִסְתַּכְּלוּ בִּפְנֵיהֶם וְכָל אֶחָד יָכוֹל הָיָה לְזַהוֹת אֶת הַמִּצְרִי שֶׁהֶעֱבִיד אוֹתוֹ. מִכָּאן מוּבָן שֶׁכַּאֲשֶׁר ה' הִבְטִיחַ שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל לֹא יִרְאוּ אֶת הַמִּצְרִים עוֹד, זֶה לֹא כָּלַל אֶת רְאִיַּת הַמִּצְרִים לְאַחַר מוֹתָם. אַף בְּעִנְיָנֵנוּ כַּאֲשֶׁר הַקַּצָּב נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִרְאֶה אֶת שֻׁתָּפוֹ, הוּא לֹא כָּלַל אֶת רְאִיָּתוֹ לְאַחַר מוֹתוֹ.
הַנְּצִי"ב שָׁמַע אֶת הַהֶסְבֵּר שֶׁל אַחְיָנוֹ בַּעַל הַתּוֹרָה תְּמִימָה, וּבְעִקְבוֹת כָּךְ הוֹדִיעַ לַקַּצָּב: "לְךָ לַהַלְוָיָה וּתְבַקֵּשׁ מְחִילָה כִּרְצוֹנְךָ". הוֹסִיף הַנְּצִי"ב: "כַּמָּה פְּנִינִים וְיַהֲלוֹמִים נִתָּן לִמְצֹא בַּתּוֹרָה וַאֲנַחְנוּ אֲפִלּוּ לֹא יוֹדְעִים עֲלֵיהֶם. אַשְׁרֵי הָאָדָם שֶׁמַּצְלִיחַ לְגַלּוֹת אוֹתָם!
לְסִכּוּם: מֻתָּר לַקַּצָּב לְהַבִּיט בַּנִּפְטָר. כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבוּעָתוֹ הָיְתָה שֶׁלֹּא לִרְאוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר הוּא בַּחַיִּים, וְלֹא הִתְכַּוֵּן שֶׁלֹּא יַבִּיט בּוֹ לְאַחַר מוֹתוֹ
(ע"פ הספר My uncle the Netziv" ", עמ' 178-181)
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il