בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • שכנים ושותפים
לחץ להקדשת שיעור זה

הפעלת מכונת כביסה בלילה

undefined

הרב אבישי נתן מייטליס

שבט תשפ
11 דק' קריאה
המקרה:
אם למשפחה ברוכת ילדים מפעילה מידי לילה את מכונת הכביסה, כך שעם שחר תוכל להכניסה למייבש. שכן שמתחתיה התקומם מספר פעמים על הרעש של המכונה שמצויה מעל חדר שינה שלו.
השכן טוען: אין רשות לדייר בבניין מגורים להפעיל מכונה, הכוללת רעש בזמני המנוחה והשינה.
בעלת מכונת הכביסה טוענת: הרעש שנגרם בגין הפעלת מכונת כביסה אינו חורג מהנורמה ומהמותר בחוק, ואין ביכולת השכן למנוע ממנה מלהפעיל את מכונתה. ודחתה כל נסיון למצוא זמנים חלופיים, בשל מציאות החיים שמכתיבה לה את ניהול משק הבית.

תשובה
מותר לאישה משורת הדין להפעיל מכונת כביסה חרף היותה מפריעה לשכן, שכן זהו שימוש מקובל ורווח בבתי רבים. אך מוטל עליה למזער את הנזק כמה שניתן, ולהתקין גומיות תחתיה שיבלמו זעזועים, ואף למצוא מיקום שונה למכונת הכביסה באם ניתן הדבר. יש לדון לעניין לימוד נגינה בבית פרטי, אם יוכלו השכנים למחות מלקיימו.
מדינא אין אפשרות למנוע מדייר להפעיל בביתו מוצרי חשמל כמכונת כביסה ושואב אבק אף בשעות מנוחה, אא"כ אינו מקובל במקום זה. ברם מחוייב כל שכן לדאוג לאיכות הדיורים של יתר שכניו, ולעשות מאמץ כביר לבל יפר את מנוחתם, כשם שהשכן מחוייב להבין את צרכי המשפחה ולקבל שיתבצעו רעשים ביתים באופן שוטף. לפיכך חייבת האישה להגיע לעמק השווה עם השכן, ולמצוא זמנים שיתקבלו על דעת שניהם בכדי לאפשר לה לנהל את משק הבית.

נמוקי הדין
פתיחה
בראשית הדברים, יש עלינו לזכור את דברי הגמ' בב"מ בדף ל:: 'לא חרבה ירושלים אלא... מפני שהעמידו דבריהם על דין תורה, ולא עשו לפנים משורת הדין'. והחכם עיניו בראשו לראות בטובתם של השכנים, כפי שאמר רבי יוסי במשנה באבות ב, ט: 'איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם... שכן טוב', ובכך ישרור שלום ושלוה בשכנות תקינה. כפי שבאר רבינו יונה בפירושו על אבות שם בביאור דברי ר' יוסי: 'שיהא בעצמו שכן טוב אל כל שכניו,... ונמצא מאושר בכל המדות הטובות'. שכן לא ניתן לפרט את המבנה השכוני הראוי על כל הבטיו ומקריו, כפי שכבר כתב הרמב"ן בויקרא ו, יח: 'תן דעתך לעשות הטוב והישר בעיניו, כי הוא אוהב הטוב והישר. וזה עניין גדול, לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגת האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותיקוני הישוב והמדינות כולם'. ויש לבחון את האפשרות להקל על השכנים וסובביו במידת האפשר, כשלא מכביד על התנהלות הדיירים במקום.

רעשי הבית כנזק
איתא במסכת בב"ב בדף כ:: 'חנות שבחצר, יכול (שכן) למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן מקול הנכנסין ומקול היוצאין. אבל עושה כלים, יוצא ומוכר בתוך השוק, ואינו יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן לא מקול הפטיש ולא מקול הריחים ולא מקול התינוקות'. חילקה המשנה בין רעש בשל כניסת זרים לחצר המשותפת לבין רעשים הנעשים בבית אחד הדיירים.
בביאור המשנה שחילקה בין סוגי הרעשים, נחלקו הדעות;
רעשי הבית – הינם נזק, אך אפשר להחזיק
א. --המגיד משנה בהלכות שכנים פ"ו הלכה יב תמה על דין המשנה, והקשה: 'מה טעם אין טענתו טענה בקול הפטיש, והלא יותר מונע השינה מקול הנכנסין והיוצאין'. על כן באר, שהתירו להרעיש בקול פטיש רק אם כבר נהג כן מספר שנים והחזיק לנהוג כן: 'אבל אם בהתחלה בא לעכב עליו, יכול לעכב', וזהו חידושה של משנה זו שאם שכן החזיק ונהג לפתוח חנות ובכך הרבה את קול הנכנסין והיוצאין: 'הודיענו שאפילו החזיק אין חזקתו חזקה אצל הנכנסים והיוצאין, שהן אחרים... אבל חזקתו חזקה במלאכתו עצמו אבל אם לא החזיק יכולין לעכב זה'. הרי שמותר לאדם לעשות רעש בביתו עבור עצמו, אך לא לאחרים. ואם מוחה שכן על רעש, מחוייב להפסיק מלהכות בפטיש בביתו, בשל הרעש שנעשה לשכניו. ברם אם החזיק לעשות את הרעש בביתו, לא יכול למחות בו ולהפסיקו. ברם רעש הנגרם בשל זרים הנכנסים לחצר, ניתן להפסיק אף לו החזיק לעשות רעש זה.
לדבריו, יש לעמוד על המניע לכך שחזקה לא מועילה לזכות לעשות רעש של הנכנסים ויוצאים, בניגוד לרעש הנעשה מקול הפטיש בביתו.
הדרישה בסי' קנו והנתיה"מ סק"א בארו שמהני להחזיק רעש הנעשה ע"י קול הפטיש משום שעושה מלאכה אחידה תמיד ולא מיחו בו, לאפוקי מקול הנכנסים והיוצאים שאינם בקביעות, וכל שכן המביא מכריו ורעשים שונים, ולכן לא מחו בו משום שסברו שיוכלו לסבול את הרעש, ולכך אין חזקה. כלומר, ממדי הרעש הנעשים בביתו באופן שוטף, הינם מוגבלים ומוכרים לשכיניו, וכל שלא מחו על שימושים מעין אלו, קנה את שימושם. לעומת הרעש המופק מכניסת זרים לרשותו, הינו לא צפוי ולא משוערך, ולכן לא קנה זכות רעש זה, ושפיר מוחים בו.
הב"י בסי' קנו אמנם העתיק את הרב המגיד, אך לא הזכיר חילוק זה, אם עושה עבור 'עצמו' או ל'אחרים'. ויתכן שסבר שעיקר החילוק הינו ברמת ה'קול' והרעש שנעשה, שקול היוצאין והנכנסין אינו כ"כ חזק ולפיכך לא מחה בו, לעומת קול הפטיש שהינו חזק ולא היה לו להניח לשכנו לנהוג כן בקביעות, ואם לא מחה בו, החזיק לנהוג כן. ואזי יהיה לדון על כל סוגי רעשים במתחם המשותף, עד כמה הינם מתרידים ומפריעים, והאם יש 'קניין חזקת שימוש' להם.
הרמב"ם בהלכות שכנים שם פסק כן: 'אבל אינן יכולין למחות בידו ולומר לו אין אנו יכולין לישן מקול הפטיש או מקול הרחיים, שהרי החזיק לעשות כן'. וכן פסק השו"ע בסי' קנו סעי' ב. נמצאנו למדים, ששכן יכול לעכב את שכניו מלהרעיש כל עוד לא החזיקו ונהגו כן שלוש שנים (ראה סמ"ע סי' קנו ס"ק יא: מאחר שכבר החזיק. המגיד משנה דקדק שדוקא בהחזיק ס"ל להרמב"ם הכי. מיהו האי חזקה נראה דאינו ר"ל חזקת שלש שנים, אלא כל שניכר שעשה מלאכתו ושמעו ולא מיחו בו הו"ל להרמב"ם חזקה בניזקין). וכן פסקו רבינו ירוחם נתיב לא חלק ו והסמ"ג מצוות עשה סי' פב הובאו בב"י שם. כן נראה לדייק מדברי רש"י שם בד"ה 'סיפא' שהוי נזק: 'ואע"ג דקול הבא מחמת אחרים לא מצי למחויי', שהחילוק אם בא הקול מעצמו או מאחרים.
האחרונים הקשו מדוע מועילה חזקה, הלא אם נחשב המעשה כנזק, אי אפשר לעשות חזקה בנזק, שהרי האומר לחברו קרע כסותי יכול לחזור בו, ז"א שלא מועילה מחילה כנזק.
א. הקצוה"ח בסי' קנה ס"ק טז כתב שבנזקי שכנים כיון שאחד קדם וסמך ברשות, אינו יכול להתרחק, ולכן אם הניזק מחל נחשב שסמך המזיק ברשות ושוב אינו צריך להרחיק. וכן באר החזו"א חו"מ בסי' יא סק"ה.
ב. במשנת ר' אהרון עמ' צה באר שישנה זכות מחאה לכל אחד, ובכך שמחל לו על זכות מחאה שהיתה לו, לא יוכל לזכות בה שוב, ושפיר מחזיק המזיק בשנות החזקה שלא ימחה עליו.
ג. בחידושי הגר"ש שקופ בסי' א הבין שיש בחזקה זו משום הקנאה, שקונה את תשמישי שכנו, ומעתה קנה את הזכות של שכנו שיכל להשתמש בביתו.
רעשי הבית – אינם נזק
ב. התוס' בב"ב בדף כא. בד"ה 'וגרדי' הקשו על הדין שניתן לעכב על האומן והגרדי מלעבוד בביתם עם לקוחות: 'מאי שנא גרדי מבעל ריחים דתנן במתני' דאין יכול למחות בידו ולומר איני יכול לישן מקול הריחים ומקול הפטיש', והשיבו התוס': 'וי"ל דמתני' בעושה לעצמו והכא בגרדי העושה לאחרים דאיכא נכנסין ויוצאין'. כלומר, כל שעושה רעש בביתו לעצמו, אינו יכול לעכב עליו. וכן באר הרשב"א בב"ב שם בדף כ: בביאור המשנה וכן הכריע הדרישה בסי' קנו בשם הרמב"ן והדרכי משה שם בדעת הטור. וכן לשון הריטב"א בדף כ:: 'משום קלא לא מנעינן'.
כך כתב המרדכי במסכת ב"ב רמז תקיב: 'חנות שבחצר יכול למחות ולומר לו איני יכול לישן מקול הנכנסין כו', היינו בני אדם נכרים זולת בני החצר. אבל אם מכה בפטיש או בריחיים, אינו יכול למחות ולומר איני יכול לישן מקול הפטיש ומקול הריחיים'. כן נראה שפסק הרמ"א בהגהה בסי' קנו שם: 'וי"א דכל מה שעושה בחנותו ובביתו, אפילו לכתחלה אינן יכולין למחות (המגיד פ"י דשכנים בשם הרמב"ם ורשב"ם וב"י בשם התוס' ומרדכי)'.
הרי שנחלקו השיטות ביסוד דין הרעש הביתי, אם נחשב כנזק כיתר הנזיקין, או שאינו כלול בכלל נזיקין ואין למנוע מזולת לעשות כרצונו.
לסיכום: ישנה מחלוקת בין השו"ע לרמ"א אם יכול למחות בשכן על רעשים שנעשים בדירתו. אולם גם לשיטת השו"ע יש להתיר כל שימוש רווח שנהוג לעשות בבתים, כיון שהכל קיבלו עליהם שיהיו עושים אותם, וכן עמא דבר, ונחשב כהחזיק לעשותם. אומנם שימוש שאין מנהג ברור לעשותו, יוכל לדעת השו"ע למחות בו כל עוד לא החזיק לעשותו, ולרמ"א לא יוכל למחות בו. ולכאורה, היה מקום לבחון אם בעלת הכביסה הינה ספרדייה, שמנהגיה לפסוק כמרן השו"ע או לא.

רעש במרחב המשותף
הרמב"ן הרשב"א והריטב"א לא חילקו בדבריהם היכן נעשה הרעש, וסברו שאין יכולת למחות במרעיש, ויתכן לבאר שסברו שאין בכך טענת נזק כלל, כלשון הריטב"א שם: 'משום קלא לא מנעינן'. אולם המרדכי שם הביא חילוק בדבר: 'נראה לרבינו יואל דוקא בחנות שלו יכול לתקן מלאכתו בע"כ, אבל בחצר אמרינן פרק חזקת הבתים דכל שותפין מעכבין זה את זה חוץ מן הכביסה. דאלת"ה קשיא אהדדי, (דהא) התם קאי אמתני' דקאמרינן היה מעמיד [בחצר] תנור וכירים'. כלומר, התירו לאדם להרעיש ברשותו בלבד, אך בחצר המשותפת אינו רשאי להרעיש. ובטעם הדבר יש לבאר שרעש אכן הינו היזק, ודלא כפשט יתר הראשונים, אלא שמכיון שעשה זאת ברשותו, אינו יכול לעכב עליו. וכן חילק הסמ"ע בסי' קנו סק"י בין קול ורעש שעושה בביתו לבין שנעשה בחצר.
אלא שבציון המקורות של הרמ"א חיברם לשיטה אחת, הרי הבין שמשנה אחת נאמרה כאן, שאין יכולת למחות במרעיש ברשותו. וכן נראה שהבין הגר"א שיש כאן שיטה אחת.
כן מפורש במאירי בב"ב שם שיסוד ההיתר להכות בפטיש ברשותו הינו רק משום שעושה ברשותו: 'עושה הוא כלי אומנתו לשם, ויוצא ומוכר לשוק, ואין רשאין לומר עשה כליך במקום אחד. שאין יכולין לישן לא מקול הפטיש ולא מקול הריחים, שאדם עשוי לעשות אומנות שלו בתוך ביתו, ואינו נמנע מפני היזק שינה. אבל המכירה, אדם עשוי יותר למכור בשוק'. וכן באר היד רמ"ה בסי' נו שיכול למחות בנכנסין והיוצאין משום שלית ליה רשותא למיעל, לעומת קול הפטיש שעושה ברשותו בהיתר. הרי שסיבת המחאה הינה בשל הרשות המשותפת שלא אפשרה לעשות בה כל דבר, ולא עצם הרעש כנזק.
הפת"ש בסי' קנו סק"ב הביא את דברי הלבוש שהיכן שדרו ביחד במקום אחד, לא יוכלו לעשות רעש ללא תיאום והסכמה משותפת, כיון שעל דעת כן השתתפו ודרו ביחד, ואין דעת העולם סובלת שכל אחד יעשה כרצונו.
נמצאנו למדים שמעיקר הדין לא ניתן למחות באדם מלהפעיל בביתו מוזיקה ולעשות שיפוצים קלים באישון לילה אף שהדבר יפריע למנוחת השכנים, אך כיון שקיבלו הכל את המנהג הרווח שהכתיב החוק ומציאות החיים, וגרים כאן על דעת הנהגה זו, לא יוכלו להרעיש בשעות הלילה. ומכונת כביסה ומייבש לא יוכלו למנוע כלל מלהפעיל, בהעדר מוסכמה חברתית השוללת זאת. אולם יוכלו למחות מלגלגל את חוטי הכביסה על גלגלת חורקת התלויה מחוץ למבנה, ולמנוע הפעלת גנרטור בחצר אם זה דבר חריג, כיון שעושה כן בחצר המשותפת.

הרעדת הבניין
תוך כדי דיון, טען התובע כי הפעלת המכונה מרעידה את הבניין.
אומנם השו"ע בסי' קנה סעי' טו הזכיר טענה מעין זו כזכות מחאה על נזק: 'הכותש הריפות (פי' חטים הנכתשים במכתשת) וכיוצא בהם בתוך שלו, ובעת שמכה מנדנד לחצר חבירו עד שנדנד כיסוי החבית שעל פי החבית, (וי"א שאין צריך כל כך, רק שינדנד הכותל קצת) (טור והמגיד פי"א דשכנים בשם הרשב"א וב"י בשם התו'), ה"ז מזיק בחציו וחייב להרחיק כדי שלא ינדנד, או יבטל מלאכתו שמזקת... וה"ה אם אין מזיק לחצר, אלא שיש חולי הראש לבעל החצר וקול ההכאה מזיק לו, צריך להרחיק עצמו'. אך ברור שדין זה אמור היכא שיש הרעדה חריגה במקום, כפי שגם בא לידי ביטוי בהגהת הרמ"א, ולא בהפעלת מכונה ביתית. אך טענה זו מתקבלת בהקשר של הפרעה של שעת מנוחה, כפי שנברר להלן.

רעש בשעות המנוחה
הרשב"א בב"ב בדף כג: כתב: 'מיהא שמעינן דכל מי שנודע ומוחזק שאינו יכול לסבול נזק אחד ידוע מן הנזקים שהנפש קצה בהם אין לו חזקה כי הא דרב יוסף דאע"פ ששאר בני אדם אין נמאסין בו כל כך כיון שהוא מוחזק ונודע שאין דעתו סובלתו אין מחזיקין עליו בכך ולא אמרו קוטרא ובית הכסא אלא מפני שהן נזקין ידועין אצל הכל, וכן כתב ר"ח ז"ל'.
הב"י בסי' קנו הביא תשובת הריב"ש בסי' קצו שחולה מצי למחויי בקלא: 'זהו בשאר בני אדם הבריאים. אבל כיון שהאשה זו מוחזקת בחולה, אין לך גירי גדול מזה, והוה ליה כקוטרא ובית הכסא, וכדאמר רב יוסף הני לדידי כקוטרא ובית הכסא דמו לי. ואם במה שאדם קץ מחמת שהוא מאניני הדעת, הוו לדידי' כקוטרא ובית הכסא, כ"ש במה שמזיקו בגופו מחמת שהוא חולה או חלוש המזג'. והרמ"א בסי' קנה סעי' טו ובסי' קנו סעי' ב פסק דבריו שחולה ואנין טעם יכול למחות על נזקי רעש.
ויש לדון בטעם הדין, שהרי הרמ"א פסק כראשונים שרעש הנעשה ברשותו אינו נחשב כנזק, והכיצד החולה שהקול מזיק לו יכול למחות?
צריך לומר שישנם שני היבטים לרעש - מצד הנזק שעושה, פסק הרמ"א שלא חשיב כנזק. ומאידך הוי צער לסובביו. כל עוד לא גורם הרעש לביטול תשמיש דיורי שכניו, לא יוכלו משורת הדין למנוע ממנו להשתמש ברשותו, ברם כאשר ישנו שכן רגיש, שבשל הרעש נמנע ממנו שימוש ברשותו, הוי כפגיעה בדיוריו ומוגדר כנזק.
נראה שהכל בחזקת רגישים לרעש בשעות המנוחה, ויש בהרעשה כדי לבטל את היכולת לנוח כנדרש, ולכן יוכלו למנוע מהשכנים מלהפעיל רעשים קולניים, אך לא יוכלו למנוע מהעושים רעשים קלים, אף שבלילה נמנעים מהם. יש לסייג הגבלה זו ולומר שיש לבחון כל מקום לפי עניינו ומיקומו, ויש מקומות בהם לא קיים המושג שעות מנוחה והמקום שוקק רעש כל היום, ולא יוכל מאן דהו להתלות במעשה מסוים של שכנו ולמנוע ממנו שימושיו. מאידך, יתכנו מצבי ביניים, שיהא רשאי למנוע רעשים מסוימים, והכל תלוי באופי המקום. ברור הוא שישנם זמנים מיוחדים שדורשים התייחסות שונה, כמו בפורים או לפני חג סוכות שהכל מבקשים לבנות סוכה אף בשעות מנוחה, אך גם כאן יש להזהר לא לחרוג יתר על המידה.

הפעלת מכונת כביסה
הפת"ש בסי' קנו סק"א הביא את דברי החת"ס בשו"ת ח"ה בסי' צב שהביא דברי המהרלב"ח בסי' צו שבאר ביסוד דין המשנה שאין למנוע קול הפטיש חרף הנזק לרעהו, שכן בכך יתבטל יכולתו לדור בביתו: 'דלדעתי הטעם מפורש במתני'... מבואר דכל שא"א לו לעשות בשוק כי ע"כ הפטיש והרחיים יעשה בביתו אינם יכולים למחות, אפי' בקול גדול המטריד אותם. כי לא מצי שכיני למיפסקא חיותי', משא"כ המכירה יכול לעשות בשוק, ע"כ לא יסבלו אפי' הפסד קטן'.
יסוד הדברים מצוי לכאורה כבר בדברי המאירי בב"ב שם: '...רצה לעשות בביתו חנות למכור את כליו או סחורותיו לשם, יכולים השכנים או אחד מהם לעכב עליו ולומר, אין אנו יכולים לישן מקול הנכנסים והיוצאים. ר"ל, הבאים ליקח, שפעמים שיש להם תרעומת זה על זה וצווחים. אבל עושה הוא כלי אומנתו לשם, ויוצא ומוכר לשוק, ואין רשאין לומר עשה כליך במקום אחד. שאין יכולין לישן לא מקול הפטיש ולא מקול הריחים, שאדם עשוי לעשות אומנות שלו בתוך ביתו, ואינו נמנע מפני היזק שינה. אבל המכירה, אדם עשוי יותר למכור בשוק'. כלומר התירו לאדם לעשות רעש בתוך ביתו, כיון שזהו תשמישי הבית ואין דרכו להעשות בחוץ. אומנם במאירי נראה גדר רחב יותר מאשר המהרלב"ח, ואף לו יכל לעשות במקום אחר את הרעש, אין יכולת למנוע מהעושה בביתו להשתמש ברשותו.
החזון איש חו"מ בסי' יג ס"ק יא כתב שדברי הריב"ש שחולה יכול למחות אמורים בתשמיש שאינו מעיקר תשמיש הדירה, כגון אריגה וכיו"ב שאינו מצוי בכל דירה ובכל אדם. אולם תשמיש רווח ונהוג ברוב הבתים, אף החולה אינו יכול למנוע מידו לעשותו ולצרוך אותו. ואף אם החולה קדם ודר במקום תחילה, רשאי הדר שבא אחריו לעשות בביתו כל תשמיש שנעשה בבתים בדרך כלל.
על כן אין ביכולת שכן למנוע מלהפעיל מכונת כביסה או מכונת יבוש, או להפעיל מזגן בביתו הגם שנוצר רעש בבית שכניו אף לו היה חולה, ואף בשעות המנוחה, אא"כ נהוג שלא להפעיל מוצרי חשמל מרעישים. אך משורת הדין יוכל להתקלח אף באישון הלילה, חרף מחאת שכנו שהדבר גורם רעש ומעיר אותו משנתו. ולפנים משורת הדין – ישתדל להמנע.
כן כתב הפתחי חושן ח"ה, גניבה והונאה, פרק טו סעי' יא בהערה: 'רצוי... ולא להפעיל מקדחות או מכונת כביסה וכדומה, ועוד נראה שאע"פ שלכתחלה אין לחשוש רק בשעה שדרך בני אדם שוכבים, אם יודע שהשכן ישן מוקדם מהרגיל בגלל סיבה, או אפילו שינת צהרים, או אפילו סתם מנוחה יש להזהר בכל אלו, אף על פי שאפשר שמדינא אין השכן יכול למנוע ממנו שימוש בביתו בדרך הרגילה'.

להרחיק כל נזק
בעליות דרבנו יונה בב"ב בדף כו. וברמב"ן בב"ב שם כתבו שלפנים משורת הדין יש להרחיק מכל נזק, שאין ראוי לחסיד להזיק שום נזק. ומוטל על כל אדם להוציא מממונו בכדי שלא יגרם נזק מחמתו.
והדברים אמורים בעיקר בדיני נזקי שכנים, שכן מיסוד חיוב הרחקה הנזק בדיני שכנים אינו מפאת דיני נזיקין, אלא חיוב להגן על תשמישי וצרכי השכן. ועל כן כתב הקריית ספר בהלכות שכנים פ"ט שראו חכמים לנכון להרחיק את הנזק מרעהו. ולדעת הגר"א בסי' קנה סק"ח בדעת הרא"ש הוא חיוב דאורייתא, וכפי שבאר הנתיה"מ שתיקנו חכמים את האופן הראוי כך ששני הצדדים יוכלו להשתמש ולהנות מהרשות שלהם.
ולכן אף שבעלת מכונת הכביסה רשאית להפעיל את המכונה במשך כל שעות היממה, מוטל עליה למנוע את ההיזק לשכן אם ניתן בקלות לבצעו, גם במחיר כלכלי מסוים. ואם אינה יכולה לשנות את מועדי הפעלת מכונת הכביסה, תבחן אפשרות להעביר את מיקום מכונת הכביסה לאיזור אחר בבית, באם ימצא מיקום הולם. ולפחות תתקין גומיות תחת המכונה, בכדי למזער את הזעזועים בבניין.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il