התורה מדגישה שמדובר במדבר סיני, כדי ללמד אותנו לדורות איך ניתן לקנות את החכמה והתורה.
דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו, ונוהג כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים, ולישב אצל החכמים תמיד, כדי שילמוד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך, כדי שלא ילמוד ממעשיהם, הוא ששלמה אומר (משלי יג, כ) "הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם, וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרועַ", ואומר (תהלים א, א) "אשרי האיש וגו'", וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים, ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה, ילך למקום שאנשיה צדיקים, ונוהגים בדרך טובים, ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו זמנינו, או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני החולי, ישב לבדו יחידי, כענין שנאמר (איכה ג, כח) "ישב בדד וידום", ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אא"כ נתערב עמהן, ונוהג במנהגם הרע, יצא למערות ולחוחים ולמדברות, ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים, כענין שנאמר (ירמיהו ט, א) "מי יתנני במדבר מלון אורחים" (רמב"ם הלכות דעות ו, א).
ללמוד חכמה, ללמוד תורה, ניתן בכל מקום, אבל לקנותם, להפוך אותם לחלק מאישיותו, יש צורך לעשות עצמו כמדבר, הפקר, המסמל ניתוק מעול חיי היום יום, מקום בו ניתן לפרוק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם, כדברי הרמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל, ולהיות מרוכז כל כולו בלימוד התורה ובבניית עולמו הרוחני, וכך יזכה ל"משה זכה וזיכה את הרבים" (אבות ה, יח), להשפיע גם על אחרים, ללמוד וללמד לשמור ולעשות (אבות ד, ה).