- פרשת שבוע ותנ"ך
- בלק
בלעם היה יהודי?
רבי משה טיטלבוים, בעל ה'ישמח משה', אבי שושלות אדמו"רי סאטמר וסיגט, היה בצעירותו מתנגד חריף לתורת החסידות. פעם אחת התארח אצל ידידו, שהיה אף הוא מתגד חריף לחסידות.
באותם הימים הודפס סידור האר"י הקדוש, לפי נוסח החסידים. כשהובא הסידור לפני שני החברים, חטף רבי משה את הסידור וזרקו לארץ. אולם, חבירו הרים את הסידור, ואמר: "הרי זה סידור תפילה ואסור לבזותו".
כשסיפרו את המאורע לחוזה מלובלין, אמר: 'רבי משה עתיד להיות חסיד, ואילו חבירו ישאר מתנגד. מי שנלהב בהתנגדותו, יוכל גם להתלהב באהבתו, אבל מי שהתנגדותו קרה – חסומה הדרך לפניו". וכך היה.
סיפור זה ממחיש רעיון יסודי, שבכוחו לתרץ קושיא גדולה על סוגיא בגמרא הקשורה לפרשתנו.
המשנה בתחילת פרק חלק אומרת לנו, ש"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא... ואלו שאין להם חלק לעולם הבא... שלושה מלכים: ירבעם, אחאב ומנשה... ארבעה הדיוטות: בלעם ודואג ואחיתופל וגחזי". כלומר לכל יהודי יש חלק לעולם הבא חוץ מרשימה של כמה יהודים יוצאי דופן שאין להם חלק לעולם הבא, וכאן מונה המשנה רשימה של יהודים כאלו וביניהם – בלעם.
והדבר תמוה – האם בלעם היה יהודי, והלא הוא נביא אומות העולם?
הגמרא (סנהדרין קה.) מרגישה בקושיא דומה ושואלת – האם שאר הגויים יש להם חלק לעולם הבא, שצריך לציין שלבלעם אין חלק? ועונה על כך שהמשנה היא כשיטת רבי יהושע שרק לגויים רשעים אין חלק לעולם הבא.
ועדיין הקושיא במקומה עומדת, שהרי המשנה פותחת באמירה "כל ישראל יש להם חלק", ובהמשך מציינת את יוצאי הדופן, ואם בלעם כלול ברשימת יוצאי הדופן, משמע כביכול שהוא יהודי, הכיצד?
ונראה שכאן גנוז רעיון עמוק, הנרמז בספרים הקדושים, ומופיע בסיפור בו פתחנו. מי שמתנגד לעניין מסויים, סימן שהדבר נוגע לו בעומק הלב, ובאמת הוא שייך לאותו עניין. הרי עניינים שאנו אדישים אליהם, כלל איננו מרגישים בהם. ואם אנו מרגישים בדבר, ומתנגדים לו, סימן שזה נוגע בנו ואכפת לנו. (לכן, לא עלינו, המחלוקות הקשות ביותר הם בין אנשים קרובים יחסית בדעותיהם או עם בני משפחה, כי הם נוגעים באדם ולכן ההתנגדות קשה יותר).
וכך גם בלעם, אויבם הגדול של ישראל, שהתאווה לקלל את ישראל, היה שייך בעומקו לישראל. לכן היו לו כוחות של עם ישראל ככח הפה וכוחות של רוח הקודש, אלא שכוחות אלו הופיעו בו בצורה שלילית ומעוותת.
לפיכך, במקרה של מחלוקת או התנגדות קשה שלילית, על האדם למצוא את הדרך להפוך כוחות אלו לכיוון חיובי, ואז נוצרת השייכות הגדולה ביותר. ובמקומות שהצליחו כך ליישב מחלוקות, הרי שאחרי שיושבו ההדורים, התגברה האהבה בין החולקים לשעבר.
וכך גם אצל בלעם, הפך הקב"ה את הקללות לברכות, ונמצא שבלעם חיזק את כוחותיהם של ישראל. ובכל זאת, כיוון שהיה הדבר נגד רצונו, הרי שהוא עצמו נדחה מהעולם הבא.
וכך גם מצאנו (גיטין נו), שמבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק, ונירון קיסר הרומאי התגייר ויצא ממנו רבי מאיר. כי דווקא בתוך שונאיהם הגדולים של ישראל, מצוי כוח פנימי קדוש ששייך לישראל, וכשמשיבים כוח זה בתשובה יוצא ממנו ברכה גדולה לישראל.
ויהי רצון, שנמצא את הדרכים לאתר את הכוחות הפנימיים המחברים בינינו, ולהשיבם בתשובה למקום של אהבה וחיבור המובילים להתרוממות רוחנית!
באותם הימים הודפס סידור האר"י הקדוש, לפי נוסח החסידים. כשהובא הסידור לפני שני החברים, חטף רבי משה את הסידור וזרקו לארץ. אולם, חבירו הרים את הסידור, ואמר: "הרי זה סידור תפילה ואסור לבזותו".
כשסיפרו את המאורע לחוזה מלובלין, אמר: 'רבי משה עתיד להיות חסיד, ואילו חבירו ישאר מתנגד. מי שנלהב בהתנגדותו, יוכל גם להתלהב באהבתו, אבל מי שהתנגדותו קרה – חסומה הדרך לפניו". וכך היה.
סיפור זה ממחיש רעיון יסודי, שבכוחו לתרץ קושיא גדולה על סוגיא בגמרא הקשורה לפרשתנו.
המשנה בתחילת פרק חלק אומרת לנו, ש"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא... ואלו שאין להם חלק לעולם הבא... שלושה מלכים: ירבעם, אחאב ומנשה... ארבעה הדיוטות: בלעם ודואג ואחיתופל וגחזי". כלומר לכל יהודי יש חלק לעולם הבא חוץ מרשימה של כמה יהודים יוצאי דופן שאין להם חלק לעולם הבא, וכאן מונה המשנה רשימה של יהודים כאלו וביניהם – בלעם.
והדבר תמוה – האם בלעם היה יהודי, והלא הוא נביא אומות העולם?
הגמרא (סנהדרין קה.) מרגישה בקושיא דומה ושואלת – האם שאר הגויים יש להם חלק לעולם הבא, שצריך לציין שלבלעם אין חלק? ועונה על כך שהמשנה היא כשיטת רבי יהושע שרק לגויים רשעים אין חלק לעולם הבא.
ועדיין הקושיא במקומה עומדת, שהרי המשנה פותחת באמירה "כל ישראל יש להם חלק", ובהמשך מציינת את יוצאי הדופן, ואם בלעם כלול ברשימת יוצאי הדופן, משמע כביכול שהוא יהודי, הכיצד?
ונראה שכאן גנוז רעיון עמוק, הנרמז בספרים הקדושים, ומופיע בסיפור בו פתחנו. מי שמתנגד לעניין מסויים, סימן שהדבר נוגע לו בעומק הלב, ובאמת הוא שייך לאותו עניין. הרי עניינים שאנו אדישים אליהם, כלל איננו מרגישים בהם. ואם אנו מרגישים בדבר, ומתנגדים לו, סימן שזה נוגע בנו ואכפת לנו. (לכן, לא עלינו, המחלוקות הקשות ביותר הם בין אנשים קרובים יחסית בדעותיהם או עם בני משפחה, כי הם נוגעים באדם ולכן ההתנגדות קשה יותר).
וכך גם בלעם, אויבם הגדול של ישראל, שהתאווה לקלל את ישראל, היה שייך בעומקו לישראל. לכן היו לו כוחות של עם ישראל ככח הפה וכוחות של רוח הקודש, אלא שכוחות אלו הופיעו בו בצורה שלילית ומעוותת.
לפיכך, במקרה של מחלוקת או התנגדות קשה שלילית, על האדם למצוא את הדרך להפוך כוחות אלו לכיוון חיובי, ואז נוצרת השייכות הגדולה ביותר. ובמקומות שהצליחו כך ליישב מחלוקות, הרי שאחרי שיושבו ההדורים, התגברה האהבה בין החולקים לשעבר.
וכך גם אצל בלעם, הפך הקב"ה את הקללות לברכות, ונמצא שבלעם חיזק את כוחותיהם של ישראל. ובכל זאת, כיוון שהיה הדבר נגד רצונו, הרי שהוא עצמו נדחה מהעולם הבא.
וכך גם מצאנו (גיטין נו), שמבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק, ונירון קיסר הרומאי התגייר ויצא ממנו רבי מאיר. כי דווקא בתוך שונאיהם הגדולים של ישראל, מצוי כוח פנימי קדוש ששייך לישראל, וכשמשיבים כוח זה בתשובה יוצא ממנו ברכה גדולה לישראל.
ויהי רצון, שנמצא את הדרכים לאתר את הכוחות הפנימיים המחברים בינינו, ולהשיבם בתשובה למקום של אהבה וחיבור המובילים להתרוממות רוחנית!
יסוד ומלכות
הרב יצחק חי זאגא | י"ד תמוז תשפ"א

מגבלותיו של בלעם
הרב אביחי קצין | ו' תמוז תשס"ט

על עבר הווה ועתיד
הרב יוסף כרמל | תמוז תשס"ז
מעלת ישראל - ראש האומות
שיחת מוצ"ש פרשת בלק תשפ"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' תמוז התשפ"ב
הרב נתנאל יוסיפון
ראש ישיבת ההסדר 'אורות נתניה' ורב הגרעין.
נעים לכם לשאול ולשמוע שתיקה?
אב תשע"ט
מי גוזר ומי מקיים?
תשע"ג
ודייקת!
סיוון תשע"ט
התקווה הגדולה
תשע"ג
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
דיני קדימה בברכות
להתיחס בכבוד
קילוף פירות וירקות בשבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה תמיד יש מחלוקת?
איך ללמוד גמרא?
חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִילּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרָיִם
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

רעיונות לפסח
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ז - תש"ס

כנגד ארבעה בנים דברה תורה
הרב דוד דב לבנון | התשס"ד
