שיעור 17 – ח"א, פרק ו, תחילת פרק ז

מה להרמב"ם הינו משל ומה הוא מניח על פשוטו של מקרא?

למדנו את פרק ו על משמעויות המינוחים "איש", "אשה", "אח" ו"אחות" שבמקרא, והארכנו לבאר מה הרמב"ם בא לבאר בו. בהקשר זה הרחבנו על דרכו של הרמב"ם להשאיר כמה שניתן את המשמעות של חיצוניות הכתובים כנכונה כפשוטה, יחד עם רמיזה (של הרמב"ם) לסודות הנוספים שאף הם לדעתו קיימים בכלל המקראות ובעומקם ומופיעים ברמזים במקרא שמרמזים למשמעויות על גבי המשמעות הפשוטה. החלנו גם בלימוד פרק ז, פסקאות 1-3, בביאור משמעיות המונח "ילד" שבמקרא.