שיעור 22 – ח"א, פרק יד, המונח אדם

מעלתו העליונה של האדם, נצחיותו ומשמעות דמותו בנבואה

תחילה השלמנו את ביאורנו מהשיעור הקודם לפרקים יא-יג. אחר, עברנו לפרק יד ולמדנו בו את שלושת משמעויות אדם (אדם הראשון, שם המין האנושי וצורתו, שם פחותי המין), והרחבנו לבאר את מגמתו של הרמב"ם בפרקנו וביארנו שהיא כפולה: הן ללמדנו על תכלית האדם ומדרגתו השלימה והניצחית הנכספת, והן לפרש לנו את הסוד הגדול המתואר במחזה מעשה המרכבה: "וממעל לרקיע... דמות כסא, ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה". בהבנת מגמת הפרק נעזרנו בהבנת הקשרו ומיקומו של הפרק בין שאר הפרקים הסמוכים לו, וע"פ הקבלות נוספות משאר הספר.