הקדמה
מאמר זה יעסוק בהערכת עלות גידול ילדים בישראל ע"פ כלים פיננסיים ושיטות מדידה כלכליות מקצועיות.
לאחר שתוצגנה שיטות המדידה השונות, יחושבו דמי המזונות הראליים, אותם נכון להטיל על ההורים [בעיקר בהתייחסות לאב], תוך התייחסות לחלוקת זמני השהות בין ההורים.
מאמר זה, הינו איסוף עבודות מחקר שונות, שנעשו במהלך השנים והשוואת התוצאות אליהן הגיעו.
בעבודה שלפנינו, נטען כי הערכת עלות גידול ילדים והוצאותיהם, המקובלת בערכאות השיפוט השונות, איננה מבוססת על מחקר מדעי.
כמו כן, נטען כי הערכת ערכאות השיפוט באשר לגובה דמי המזונות, הינה גבוהה בהרבה מהעלות הראלית האמיתית.
בעבודה שלפנינו, נביא, לראשונה בישראל, לוחות עלות גידול ילדים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לוחות שעובדו במיוחד במטרה להיות כלי לערכאות השיפוט, הלוחות מעודכנים ל-2020.
בפרק הראשון, ניתן סקירה הלכתית באשר לחיוב דמי המזונות בהיבטיו השונים.
בפרק השני, נסקור את הפרקטיקה שהתקבלה בפסיקה ומקורותיה. [ניתן לדלג על 2 פרקים אלו לחלק המעשי].
בפרק השלישי, נסקור חוות דעת ועבודות מחקר של 6 גופים כלכליים [הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות המיסים, בנק ישראל בשיתוף האוניברסיטה העברית, פורום קהלת, פרופסור קומונור ועמותת פעמונים], ונתייחס גם לוועדת שיפמן ופרופסור גרונאו.
בפרק הרביעי, נסכם את שיטות המדידה והמחקר השונות, ונמליץ על מחשבון איכותי, נח וידידותי, בעזרתו ניתן לחשב בצורה טובה את עלות גידול הילדים ואת שיעור דמי המזונות, שיש לגזור מעלות זו.
יש להעיר כי:
1. כל הסכומים המצוינים במאמר זה, הנם סכומי נטו .
2. ככל ולא צוין אחרת, הרי שהוצאות החינוך והוצאות בריאות חריגות (המכונות "מחציות") אינן נכללות בתחשיב ההוצאות.
למאמר המלא לחץ כאן