נערך על ידי הרב יואב שטרנברג

המקרה: בבניין דירות הוחלט באסיפת הדיירים, כי על הדיירים להשתתף בהוצאות מיוחדות. הוצאות אלו כוללות מספר תיקוני אינסטלציה וזיפות הגג, וכן שכר טרחה עבור עו"ד, המטפל בתביעתם כנגד אחד הדיירים, שהרחיב את דירתו אל תוך חצר הבניין - דבר שנעשה בזמנו בהסכמת חלק מהדיירים, וכעת הדיירים מתנגדים. העו"ד הנ"ל תובע את הדייר בבית משפט אזרחי.

התביעה: התובעים דורשים מהנתבע לשלם עבור שמונה עשר חודשים שלא שילם מסי ועד, וכן עבור ההוצאות המיוחדות. התובעים טוענים, שהם הראו באסיפת הדיירים האחרונה את ספרי החשבונות, ועל פיהם נקבע הסכום שיש לשלם על ההוצאות המיוחדות, ורוב הדיירים אישרו את ההחלטה וחתמו עליה.

הלכה פסוקה (259)

הרה"ג דוב ליאור

add_alert

10 - בניית מרפסת על גבי חלון חברו

11 - סמכויותיו של ועד בית

12 - ביטול עיסקת נדל"ן שסוכמה ע"י זכרון דברים

טען עוד

תשובת הנתבע: הנתבע מודה שלא שילם את המסים. אולם, הוא אינו מוכן לשלם אותם מחמת שלדעתו התשלום החודשי כפול מההוצאות השוטפות האמיתיות, והוא נועד לכסות את ההוצאות המשפטיות כנגד בעל הדירה שהרחיב את דירתו. הנתבע טוען, שמכיוון שהתביעה הזו היא חסרת תכלית, הוא אינו מוכן להשתתף במימונה.

לגבי הוצאות האינסטלציה והזיפות, טוען הנתבע שבאסיפת הדיירים לא הראו את ספרי החשבונות, ושההחלטה על ההוצאות המשפטיות נתקבלה בנוכחות חלק מהדיירים בלבד, כי הנתבע ועוד דייר עזבו קודם שהחליטו על כך.

פסק הדין : על הנתבע לשלם לתובעים סכום מסוים, כפי החלטת הוועד, אבל בית הדין נמנע מלחייבו עבור ההוצאות המשפטיות, כל עוד לא הוברר שהפעולות המשפטיות נעשו על פי דין.

הנימוקים: בית הדין קבע כי מעמדו של ועד-בית הוא כשל ז' טובי העיר. ולכן כל החלטה שלהם מחייבת את כלל הדיירים (עפ"י שו"ת הרשב"א ח"ה סי' קפג). ובשו"ת הרשב"ש (סי' תקעג) מבואר, שאם הסכימו הנציגים שהציבור חייב לפרוע חוב מסוים, אין הציבור יכולים לטעון אחר כך שלא שלחם אלא לתקן ולא לקלקל, והחוב הוא קלקול ולא תיקון, אלא רשאים הנציגים לקבוע לפי החלטתם מה צריך לשלם, והציבור חייבים בכך.

לפי זה, בנידון דידן, שהאסיפה הכללית של הדיירים הסמיכה את ועד הבית לחייב את כלל הדיירים בחיובים שונים, החלטתם מחייבת, ואין אחד הדיירים רשאי להתחמק ממנה.

אמנם, במקרה זה, כיוון שחלק מהחיוב הוא עבור הוצאות תביעה בערכאות, בית הדין נמנע מלחייב את הנתבע בתשלום זה, כדי לא לתת יד לפעולה שספק אם מותר לעשותה על פי דין. ועד הבית והדיירים צריכים לתבוע את הדייר שהרחיב את דירתו בבית דין קודם שיוכלו לפנות לבית משפט לקבלת צו הריסה.