- מדורים
- הלכה פסוקה
החזרת הלוואה ותשלום פיצויים
אחריות שותפים ללוות כדי להחזיר הלוואה ולשלם פיצוי על הריבית שמשלם המלווה.
המקרה בקצרה:
הנתבעת היא שותפות חקלאית של ארבעה אנשים, שהתובע הלווה להם כסף לפני שנת השמיטה תשע"ה כדי שהם יפעילו משקים חקלאיים במסגרת אוצר בית דין. התובע לקח הלוואה לצורך ההשקעה, והיה אמור לקבל אותה בחזרה מהכספים שיעביר אוצר בית הדין.
הנתבעת הודתה במהלך הדיונים כי היא חייבת לתובע 254,000 ₪, הנתבעים ביקשו מבית הדין לפרוס את התשלומים כמה שניתן, התובע הסכים לפריסה, אך דרש כי הנתבעים ישאו בעלויות הריבית של ההלואה שלקח.
פסק הדין:
בית הדין מקבל את בקשת התובע לתשלום מיידי, במידה והנתבעים לא מסכימים להסדר התשלומים שהציע התובע, עליהם להציע הסדר אחר תוך 7 ימים.

נימוקים בקצרה:
א. אחריות השותפים להלוואה
ארבעת הנתבעים לקחו את ההלוואה בשותפות, לכן כל אחד מהם חייב את חלקו בסך 63,500 ₪, אם לאחד השותפים יש אפשרות לפרוע עכשו יותר מחלקו הוא מחויב לעשות זאת, ולאחר מכן יתבע את הסכום מחבריו. משום שלפי המבואר בשולחן ערוך (חו"מ עז, א) כששותפים לוקחים הלוואה כל אחד מהם הוא ערב לכל ההלוואה.
ב. האם הנתבעים צריכים לקחת הלוואה כדי לפרוע את החוב?
התובע דרש שגם במידה ואין לנתבעים ממון לשלם, הם יקחו הלוואה על מנת להחזיר את החוב, בית הדין נדרש להכריע בשאלה זו. בשולחן ערוך (חו"מ צז, ב) נפסק שאסור ליגוש את הלוה לפרוע כשהמלוה יודע שאין ללווה כסף, ואסור אפילו לעבור לפניו שלא יתבייש. מדין זה נראה שאין הלווה חייב ללוות על מנת לפרוע, משום שאז לא היה איסור ליגוש אותו.
לגבי שכר שכיר, החפץ חיים (אהבת חסד חלק א, ט, ז) כתב שמעסיק חייב ללוות כדי לשלם את שכרו של העובד, אם הדבר אפשרי,,על מנת לקיים מצוות עשה של "ביומו תתן שכרו". לעומתו בשולחן ערוך הרב (שאלה ושכירות סעיף יח) סבור שאין חובה אפילו כמדת חסידות ללוות ולפרוע לעובד את שכרו בזמנו.
אולם, הרב זלמן נחמיה גולדברג (קובץ הישר והטוב חלק ב (מעמ' לג ואילך) כתב שהלווה חייב ללוות כדי לפרוע את החוב, ובייחוד אם יש לו נכסים שאינו רוצה למוכרם. לעומת זאת היו שחלקו על הרב גולדברג (קובץ הישר והטוב חלק ג' עמ' רמט). אמנם הרב שטרנבוך (תשובות והנהגות ב, סי' תשב) פסק שאדם שרגיל ל"גלגל" חובות, חייב ללוות על מנת לפרוע את ההלוואה. לעומתו, שלא רגיל לגלגל חובות, אינו מחוייב לקחת הלוואות לצורך זה. בנוסף כדי לצאת ידי שמיים נראה שיש לקחת הלוואות.
בפועל התובע הסכים ללכת לקראת הנתבעים והסכים שהנתבעים ישלמו בארבע פעימות את הסכום.
ג. תשלום על תשלומי ריבית שמשלם התובע
בנוסף מותר לתובע לדרוש מהנתבעים את תשלומי הריבית שאותם הוא משלם ואין בכך משום חשש ריבית, משום שזכותו פיצוי על הנזקים שנגרמו לו עקב הסכמתו לפרוס את החוב לתשלוים (כמו שנאמר בפד"ר ירושלים ח, עמ' סא בשם הגרי|ש אלישיב)
דיינים:
הרב חיים בלוך, הרב עמוס ראבילו, הרב שמעון גרבוז
הנתבעת היא שותפות חקלאית של ארבעה אנשים, שהתובע הלווה להם כסף לפני שנת השמיטה תשע"ה כדי שהם יפעילו משקים חקלאיים במסגרת אוצר בית דין. התובע לקח הלוואה לצורך ההשקעה, והיה אמור לקבל אותה בחזרה מהכספים שיעביר אוצר בית הדין.
הנתבעת הודתה במהלך הדיונים כי היא חייבת לתובע 254,000 ₪, הנתבעים ביקשו מבית הדין לפרוס את התשלומים כמה שניתן, התובע הסכים לפריסה, אך דרש כי הנתבעים ישאו בעלויות הריבית של ההלואה שלקח.
פסק הדין:
בית הדין מקבל את בקשת התובע לתשלום מיידי, במידה והנתבעים לא מסכימים להסדר התשלומים שהציע התובע, עליהם להציע הסדר אחר תוך 7 ימים.

הלכה פסוקה (259)
הרב עקיבא כהנא
243 - הפחתת שכר דירה בגלל בעיות במושכר
244 - החזרת הלוואה ותשלום פיצויים
245 - מחלוקת בין קבלן למזמין וטענה שההסכם נחתם תחת לחץ
טען עוד
נימוקים בקצרה:
א. אחריות השותפים להלוואה
ארבעת הנתבעים לקחו את ההלוואה בשותפות, לכן כל אחד מהם חייב את חלקו בסך 63,500 ₪, אם לאחד השותפים יש אפשרות לפרוע עכשו יותר מחלקו הוא מחויב לעשות זאת, ולאחר מכן יתבע את הסכום מחבריו. משום שלפי המבואר בשולחן ערוך (חו"מ עז, א) כששותפים לוקחים הלוואה כל אחד מהם הוא ערב לכל ההלוואה.
ב. האם הנתבעים צריכים לקחת הלוואה כדי לפרוע את החוב?
התובע דרש שגם במידה ואין לנתבעים ממון לשלם, הם יקחו הלוואה על מנת להחזיר את החוב, בית הדין נדרש להכריע בשאלה זו. בשולחן ערוך (חו"מ צז, ב) נפסק שאסור ליגוש את הלוה לפרוע כשהמלוה יודע שאין ללווה כסף, ואסור אפילו לעבור לפניו שלא יתבייש. מדין זה נראה שאין הלווה חייב ללוות על מנת לפרוע, משום שאז לא היה איסור ליגוש אותו.
לגבי שכר שכיר, החפץ חיים (אהבת חסד חלק א, ט, ז) כתב שמעסיק חייב ללוות כדי לשלם את שכרו של העובד, אם הדבר אפשרי,,על מנת לקיים מצוות עשה של "ביומו תתן שכרו". לעומתו בשולחן ערוך הרב (שאלה ושכירות סעיף יח) סבור שאין חובה אפילו כמדת חסידות ללוות ולפרוע לעובד את שכרו בזמנו.
אולם, הרב זלמן נחמיה גולדברג (קובץ הישר והטוב חלק ב (מעמ' לג ואילך) כתב שהלווה חייב ללוות כדי לפרוע את החוב, ובייחוד אם יש לו נכסים שאינו רוצה למוכרם. לעומת זאת היו שחלקו על הרב גולדברג (קובץ הישר והטוב חלק ג' עמ' רמט). אמנם הרב שטרנבוך (תשובות והנהגות ב, סי' תשב) פסק שאדם שרגיל ל"גלגל" חובות, חייב ללוות על מנת לפרוע את ההלוואה. לעומתו, שלא רגיל לגלגל חובות, אינו מחוייב לקחת הלוואות לצורך זה. בנוסף כדי לצאת ידי שמיים נראה שיש לקחת הלוואות.
בפועל התובע הסכים ללכת לקראת הנתבעים והסכים שהנתבעים ישלמו בארבע פעימות את הסכום.
ג. תשלום על תשלומי ריבית שמשלם התובע
בנוסף מותר לתובע לדרוש מהנתבעים את תשלומי הריבית שאותם הוא משלם ואין בכך משום חשש ריבית, משום שזכותו פיצוי על הנזקים שנגרמו לו עקב הסכמתו לפרוס את החוב לתשלוים (כמו שנאמר בפד"ר ירושלים ח, עמ' סא בשם הגרי|ש אלישיב)
דיינים:
הרב חיים בלוך, הרב עמוס ראבילו, הרב שמעון גרבוז

חיוב בהוצאות משפט בעקבות ביטול התביעה
הרב א.ל. רביץ | ניסן תשס"ו

טענות תושב בעניין סמכות ועד קהילה
הרב עקיבא כהנא | אדר תשפ

טענות שוכרי דירה כנגד בעלי הדירה בגין ליקויים
הרב עקיבא כהנא | סיון תשפ"ב

הפרת חוזה שכירות
הרב דוד עובדיה | אב התשס"ו

הרב עקיבא כהנא

עיקר המקום במקום האכילה או הדירה?
סיון תשע"ג

האם אדם יכול לקדש אשה לזמן עתידי?
אייר תשע"ו

פגישות בין הורים גרושים
אדר תשע"ה

איך לסיים את ברכת האירוסין?
כתובות דף ז
תמוז תשפ"ב
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
מה המשמעות הנחת תפילין?
למה יש כל כך הרבה מצוות?
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
סינון פסולת בשבת
קילוף פירות וירקות בשבת
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
הלכות שטיפת כלים בשבת
בדיקת פירות ט''ו בשבט

הלכות ט"ו בשבט
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ב

תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
