המקרה בקצרה:
הנתבעת היא בעלים של דירה, היא הזמינה שיפוץ מהתובע שהוא קבלן שיפוצים. בחוזה הראשוני נכתב שהסכום לתשלום הוא כ-125,000 ₪, לאחר מכן הצדדים החליטו להוסיף עבודות בתמורה נוספת בסך 39,600 ₪. בחוזה נכתב שמשך זמן העבודה יהיה כ-30 יום. בפועל, התובע עזב את האתר לפני סיום העבודות עקב מחלוקות בינו לבין הנתבעת.
התובע טוען שנגרם עיכוב של 20 יום בגלל הרצון של הנתבעת לערב אדריכלית בעבודה, ועל כך הוא תבע 40,000 ₪. בנוסף הוא תבע את התשלום על התוספות שלא שולם לא, אך הסכים להוריד משכרו 4,000 ₪ עבור עבודות שלא ביצע כיוון שעזב את האתר.
לטענת הנתבעת התובע ידע שאין באפשרותה לשלם, ולכן התחייבותה אינה תקפה. וכמו כן היא לא באמת הסכימה לתוספות, וההסכמה שלה ניתנה תוך ניצול מצבה הנפשי. בנוסף התובע גרם לנזקים בעבודתו, ולכן היא זכאית לפיצוי, וכן היו עבודות שכלל לא בוצעו.
בית הדין החליט למנות מומחה על מנת לבדוק את טענות הצדדים. לאחר שהמומחה סייר בדירה ושלח לבית הדין את חוות דעתו עלו טענות מצד אבי הנתבעת על כך שיש לו רושם שיש היכרות מוקדמת בין התובע למומחה, אך בית הדין דחה את הטענות.

הלכה פסוקה (259)

הרב עקיבא כהנא

add_alert

245 - החזרת הלוואה ותשלום פיצויים

246 - מחלוקת בין קבלן למזמין וטענה שההסכם נחתם תחת לחץ

247 - התיישנות בהלכה ונזק לקרן פנסיה בגלל הבטחת מעסיק ש"יהיה בסדר"

טען עוד

פסק הדין: הנתבעת תשלם לתובע 37,364 ₪.

נימוקים בקצרה:
1. האם ההתקשרות בין התובע לנתבעת תקפה בגלל מצבה הנפשי?
הנתבעת טענה שבגלל מצבה הנפשי והגופני היא לא היתה מסוגלת להחליט ולכן אין תוקף להסכמתה לתוספות. בית הדין דחה את הדברים, וקבע כי על מנת לבטל חוזה, צריך החותם להיות במצב קיצוני של "שוטה" כמו שכתוב בשולחן ערוך (חו"מ רלה, כ). זאת ועוד, כפי שמבואר בשו"ע (חו"מ רסד, ז) גם אדם שנמצא בשעת הדחק, ומתחייב למחיר מופרז עבור השירות, חייב לשלם עליו מחיר הוגן.
בנוסף, בית הדין האזין להקלטת השיחות שבין הצדדים, והנתבעת לא היתה נשמעת כאשה במצוקה, אלא כבעלת בטחון עצמי, וכן לא נשמע שהתובע לחץ על הנתבעת. בנוסף הנתבעת עבדה יחד עם אדריכלית באותו הזמן שיכלה לייעץ לה.
לגבי טענת הנתבעת כי התקציב שלה היה מוגבל והקבלן ידע על זה, קבע בית הדין כי הנתבעת אינה טוענת שהיא לא הסכימה לדברים, אלא רק טענה כי התובע ידע על מצוקתה הכספית. ממילא, אין הטענה פוטרת אותה מהתחייבותה.
2. חיוב מע"מ
הנתבעת טענה כי היה בין הצדדים סיכום שהיא תשלם רק חצי מהמע"מ על סכום העבודה, בין הצדדים אמנם היה משא ומתן בנושא המע"מ, ובין השאר גם דובר שישולם חלק מהמע"מ, אולם דבר זה לא סוכם. להבנת בית הדין יש חיוב לשלם מע"מ על כל תשלום שמשלמים לקבלן כחוק, ולכן בית הדין אינו יכול לפטור את הנתבעת מתשלום מע"מ על הסכום ששולם.
3. האם התובע זכאי להשלים את עבודתו ומה השכר המגיע לו?
לפי ההלכה כשקבלן אינו יכול לסיים את עבודתו בגלל סיבה התלויה בבעל הבית, הוא מקבל את שכרו על כל מה שכבר עשה, אף אם עלות השלמת העבודה תהיה יקרה יותר (עפ"י שולחן ערוך חו"מ שלג ד). בנוסף הקבלן זכאי לקבל שכר על מה שלא ביצע כפועל בטל (עפ"י שו"ע שם, סעיפים ב, ד). גם אם נמצאו ליקויים בעבודתו של קבלן זכותו לתקן את התקלות שבעבודתו ולקבל את מלוא התשלום (כמו שנכתב בפס"ד 74005-1 של בית דין זה).
לגבי שיעור הסכום שאותו יש לתת "כפועל בטל", הט"ז (חו"מ שלג) פסק שיש לשלם חצי מהשכר, אולם בשו"ת הרשב"א (א, תתקפז) כתב ש"פוחתים קצת". בית הדין סבור שהדבר תלוי גם באופי העבודה, והיחס שבין המאמץ לבין התוצאה. בגלל האופי המורכב של תיקי בנייה, בית הדין קיבל את הצעת התובע להוריד 4,000 ₪ משכרו על התיקונים שאותם לא ביצע. בנוסף בית הדין הפחית כפשרה כ-1800 ₪ נוספים על עבודות שלא בוצעו.
4. תביעת הפיצוי של התובע בגין איחור הנתבעת
התובע תבע מהנתבעת סך של 40,000 ₪ בגלל עיכוב בעבודה שנגרם עקב הכנסת אדריכלית לעבודה. בית הדין דחה את התביעה, משום שבחוזה שנחתם בין הצדדים, אין כל התחייבות לנתבעת לעמוד בלוח זמנים כלשהו. להיפך, ניתן לדייק מהחוזה כי אין חיוב בפיצוי על כך. בנוסף, בזמן אמת התובע לא השמיע טענה ברורה על הפסד כספי המצדיק תביעה כספית.