הגאולה תלויה בילדים

מטרת המכות
בתחילת פרשתנו מובא המטרות שלשמן מגיעות עשר המכות (שמות פרק י, ב):
"בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ:
וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'".
ויש לשאול על פסוקים אלו מספר שאלות:
א. מדוע הפסוק השני מתחיל בלשון יחיד "תְּסַפֵּר" ועובר ללשון רבים "וִידַעְתֶּם"?
ב. מובא בפסוקים שתי מטרת למכות מצרים: "לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ: וּלְמַעַן תְּסַפֵּר..." - מה המטרה המרכזית במכות - להעניש את המצרים או לספר לילדים?
ג. "בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ" - מדוע יש ציווי לספר גם לילדים וגם לנכדים כל מה שהיה שם?

חשיבות חינוך ילדי ישראל
כדי לענות על השאלות, נזכיר את מה שמופיע על השטר של 200 ₪ שלנו מתוך דבריו של הנשיא לשעבר זלמן שז"ר משנת ה'תש"ט:
"האומה העברית, האומה שידעה את החוק של "ושננתם לבניך" עוד מראשית עלייתה על הבמה ההיסטורית. ואומה זו הן ידעה גם בשנות האפילה שלה לשמור על נכס זה של לימוד ילדיהם. ועוד בימי ר' שמעון בן שטח, בשעת התכנסותה מן הגולה חזרה לארץ ישראל, ידעה להושיב מלמדי תינוקות בכל עיר ובכל כפר, בכל גליל ובכל מדינה וקבעה שכל עיר שאין בה מלמד תינוקות אין דינה כדין עיר, ואף בחשכת פזוריה, ובכל קהילותיה, ידעה להטיל על כל קהילה להכניס לקרבה מלמדי תינוקות על חשבון כל יושביה".

המחלוקת בין פרעה למשה
בפרשתנו מופיע וויכוח נוקב בין משה לפרעה, לגבי היוצאים ממצרים, משה טוען (פרק י, ט-יא):
"בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג ה' לָנוּ":
ומנגד, פרעה מגיב:
"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יְהִי כֵן ה' עִמָּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם: לֹא כֵן לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת ה' כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה:"
משה רבינו דורש מפרעה לצאת יחד עם הילדים. ואילו פרעה סירב בטענה שרק המבוגרים זקוקים לעבוד את ה' ולא הילדים. על זה הוויכוח.
מדברי משה רבינו: "בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ" אנו לומדים שעיקר עבודת ה' היא החיבור בין הזקנים לילדים: "כי אם אין טלאים אין תיישים".

כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר
על פי זה הסבירו הפרשנים את דברי דוד המלך (תהלים פרק קכז, ד): "כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים". וכי מה הקשר בין החץ השייך לגיבור לבין בני הנעורים? אלא, שכשם שכל גיבור המתכונן לקלוע למטרה מסוימת, עומד מול אותה מטרה כשהוא מסתכל ומכוון. כך גם בחינוך הילדים, ככל שנשכיל לחשוב לכיוון עצמנו לדרך הנכונה ככה יש סיכוי גדול יותר שנצליח להגיע למטרה הנכספת.
עלינו לדעת שגידול ילדים הם כגידול עצים. כאשר העץ מתחיל לגדול עקום יהיה קשה ליישרו לאחר מכן, וכך הילד הגדל. אם יגדל עם דעות כוזבות וזרות ללא ההכוונה מסודרת, לא יוכל להתחבר למסורת הוריו כראוי.

תשובות לשאלות
עתה ננסה לענות על השאלות ששאלנו:
א. הסיבה שהפסוק החל בלשון יחידאית ועבר ללשון רבים, ללמדנו שאם כל אחד יספר לילד שלו באופן יחידי, בסוף כולנו נגיע לכך "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'".
ב. הובאו שני טעמים למכות מצרים, כדי ללמדנו שמכות מצרים נועדו שבכך יגדל שם ה' בעולם, וזה נעשה על ידי העברת המסר לדורות הבאים.
ג. עיקר מטרת יציאת מצרים נועדה כדי שנספר לדורות הבאים, ולכן החובה היא לא רק לדאוג שהבן שלך ישמע את הסיפור, אלא שהסיפור ימשיך לעבור הלאה גם לנכדים ולדורות הבאים.

לסיום
המסורת, ואהבת התורה היא היסוד של יציאת מצרים ויסוד כל תורתנו. אם נדע להאהיב את התורה על ילדנו, יתגדל ויתקדש שם שמים בעולם, ונצליח לממש את מטרתנו בעולם.