בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • חודש אדר
לחץ להקדשת שיעור זה

לחיות חיים חדשים

undefined

הרב יוסף נווה

י"ב אדר תשפ"א
3 דק' קריאה
ה'שפת אמת' זיע"א (פורים, תרל"ט) מחדש שבחודש אלול, עשיית התשובה היא מתוך יראה ופחד מיום הדין, ואילו בחודש אדר, יכולים לזכות לתשובה מתוך שמחה ואהבה לה' יתברך, כפי שדורשת הגמרא (שבת פח, ע"א) 'הדור קבלוה בימי אחשורוש', שעם ישראל קיבלו את התורה מחדש, מתוך רצון.

בעל ספר 'הלקח והלבוב' (חודש אדר) כותב בשם כ"ק האדמו"ר מסאדיגורא זיע"א שפירש בספרו 'כנסת מרדכי' את הפסוק (בראשית, מג, י) "כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמיים", ש'לולא' אותיות אלול, שהיא תשובה מיראה, ו'זה' בגימטריה 'י"ב' רמז לחודש אדר שהוא החודש ה-י"ב, שעושים בו תשובה מאהבה, ולכן נאמר בו 'פעמיים', כי מי שעושה תשובה מאהבה, הזדונות נהפכים לו לזכויות. 'הלקח והלבוב' מחדש מדבריו שעיקר התשובה מאהבה נעשה על ידי 'ועתה', ואלו דבריו:

"האופן שיהודי יכול להתגבר על קליפת עמלק ימח שמו, הוא שלא לחשוב על העבר, כי הרפיון של עמלק בא מכוח שאומר שאין לך הכוח לעבוד הבורא כי כבר כשלת בעווניך, ובזה מביא באדם ספיקות כי כידוע 'עמלק' בגימטריה 'ספק'. וההיפך מספק הוא ודאי, 'ודאי' בגימטריה שם 'אהיה' - 'אנא זמין למהוי' (מעכשיו אני מזמן עצמי להיות). ענין לראות רק את העתיד ולא להסתכל על מה שהיה, רק להבטיח להקב"ה על העתיד שיהיה טוב מעכשיו".

כותב המוהרא"ש מיבניאל זיע"א: "לכן עיקר שלמות התשובה - לשכוח עברו לגמרי, אין לי עבר כלל, עכשיו אני מתחיל לחיות חיים חדשים, עכשיו אני מתחיל מחדש להיות יהודי, ללמוד תורה, לקיים את המצוות, להתפלל אל הקדוש ברוך - הוא, לדבר אליו יתברך, ללכת לבית הכנסת בבוקר, בצהריים ובערב, להתפלל שחרית, מנחה, ערבית. וכאשר אדם שוכח עברו - יכול להתקדם בחייו, וזה עיקר שלמות התשובה שזה סוד שם אהי"ה" (מתוך הקונטרס 'לחיות חיים חדשים').

אנחנו נמצאים בימי חג הפורים, על מעלתם כותב רבנו רבי משה יעקב חרל"פ זצ"ל (רזי לי): "בכל שנה ושנה בחודש אדר וביחוד בימי הפורים מתעוררים רוחות חדשות לתעודת החיים והתחדשותם... ואין קץ להשגות שאפשר להשיג בימים אלו על ידי התחדשות בהירה בזרמי תורה ומצוות ולהבלע כולו בחיים הקדושים".

כותב רבנו נחמן מברסלב זיע"א בספרו 'ליקוטי מוהר"ן' (חלק ב, סימן ע"ד): "כִּי בַּתְּחִלָּה הָיוּ כָּל הַהַתְחָלוֹת מִפֶּסַח, וְעַל - כֵּן כָּל הַמִּצְווֹת הֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם, וְעַכְשָׁיו, (וְלֹא סִיֵּם)".

מוסיף על כך תלמידו הגדול רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות ברכת הריח וברכת הודאה, ד): "כְּמוֹ שֶׁמּוּבָן מֵרִמְזֵי דִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּעֵת שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה עַל פָּסוּק מִ'מִּצְרַיִם וְ'לֹא יֵ'רָאוּ פָ'נַי רֵ'יקָם שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת פּוּרִים, שֶׁאָמַר אָז, כִּי מִתְּחִלָּה הָיוּ כָּל הַהַתְחָלוֹת מִפֶּסַח שֶׁהוּא יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְעַכְשָׁו וכוּ' וּפָסַק בְּאֶמְצַע וְלֹא סִיֵּם דְּבָרָיו. וּמִתּוֹךְ דְּבָרָיו הֵבַנְתִּי שֶׁעַכְשָׁו הַהַתְחָלָה מִפּוּרִים, שֶׁהוּא מְחִיַּת עֲמָלֵק שֶׁהִיא עִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁל מָשִׁיחַ".

בספר 'דיבורי אמונה' (חלק ד) מבאר רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל את מה שרבנו אומר "עכשיו" בהקשר לדברים שנאמרו על המלחמה נגד עמלק. על עמלק נאמר "צא הלחם בעמלק מחר", קליפת עמלק היא הדחייה, לדחות את עבודת ה' למחר, לאחר כך.

עמלק מכניס באדם מחשבות "מחר אתחיל לעבוד את ה', מחר אקום לתפילה, מחר אלמד, מחר... מחר...". לעומתו, רבנו מלמד אותנו שהעיקר בעבודת ה' והדרך לזכות לנצח את עמלק זה על ידי "ועכשיו"! עכשיו תעשה מעשה של קדושה, עכשיו תעשה התחלה חדשה, עכשיו התקרב לה' יתברך. לא משנה מה היה ולא משנה מה יהיה, כמו שרבנו מלמד אותנו על הפסוק "היום אם בקולו תשמעו" (ליקוטי מוהר"ן חלק א סימן רע"ב), אל תחכה למחר, עכשיו תגלה שאתה באמת רוצה, עכשיו תעשה מעשה.

וזו הכוונה 'ולא סיים', כי אין סיום להתחלות חדשות. מטרתך היא לעשות ולעשות, לרצות ולרצות את ה' יתברך עוד ועוד. לכן אחי אהובי! אל תהיה חלש בעיני עצמך, זכור שבכל מעשה קטן, אפילו ברצון הכי קטן, אתה מגלה ומקדש שמו יתברך! כמו שמביא הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ג סעיף ד) שכל אחד חייב לצייר בדעתו את העולם על כף מאזניים, חציו זכאי וחציו חייב, ובמעשה הכי קטן, אתה מכריע את כל העולם כולו לכף זכות!

'הלקח והלבוב' מביא בשם ספר 'משנת העתים' שכל עיניינו של עמלק הוא בטלה, רמז לכך "ראשית גוים עמלק" - פירוש 'ראשית גוים' - מה שקודם לאותיות 'גוים' הן אותיות 'בטלה'. לכן עיקר הניצחון על עמלק הוא "כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה" (קהלת ט, י), חטוף בכל רגע אפשרי טוב אמתי ונצחי, פעם בתורה, פעם בתפילה, פעם בצדקה. אפילו מבט ורצון אחד לה', יקר וחשוב לפני ה' יתברך ונשמר בבית גנזיו.

רבי נתן כותב (ליקוטי הלכות מנחה, ז) ש'פורים' לשון 'פירורים' - שתחטוף ותשמח בנקודות הטובות שבך, כפי שרבנו מבאר בתורה המפורסמת ב'ליקוטי מוהר"ן' סימן רפ"ב - 'אזמרה לאלוקי בעודי', כמה האדם צריך להרים ולהחשיב את הנקודות הטובות שבו. וציווה ללכת עם התורה הזו כל רגע ורגע, כל היום וכל חייו, וכך יגיע לשמחה אמתית ונצחית - "אנוכי אשמח בה'".

פורים שמח!




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il