- שבת ומועדים
- הלכות פורים
תשובה לא
שמיעת קריאת מגילה למי שנמצא בבידוד
שאלה
מי שנמצא בבידוד בפורים, כיצד ישמע קריאת מגילה?
תשובה
הנחיות אלו נכתבות בעקבות פניות של רבים מאחינו בקהילות רבות הנמצאים בבידוד מחמת החשש להידבקות בווירוס הקורונה, וכן קהילות בהם השלטונות אסרו על התכנסות בבתי הכנסת.
לדעת פוסקים רבים אי אפשר לצאת ידי חובת קריאת המגילה על ידי קריאה דרך הטלפון, או כל מכשיר חשמלי אחר[1], וכן אנו נוקטים הלכה למעשה שלא בשעת הדחק. אולם, מאחר שיש פוסקים שסוברים שכן יוצאים ידי חובה דרך מכשיר חשמלי (בשידור חי)[2], ולדעת כמה פוסקים לפחות זה ספק[3], בשעת הדחק שאין אפשרות להיות נוכח בקריאה, טוב לשמוע את הקריאה באמצעות מכשיר חשמלי.[4]
לכן, מי שנמצא בבידוד מחמת וירוס הקורונה ואין לו אפשרות לבוא לבית הכנסת לשמוע קריאת מגילה, יפעל על פי סדר העדיפות הבא:
1. יזמין סמוך לביתו בעל קורא שיקרא את המגילה והוא ישמע ממנו את הקריאה, תוך כדי שמירת המרחק הנדרש מבחינת ההנחיות לבידוד.
2. יקרא בעצמו מתוך מגילה כשרה. ניתן להיעזר בהקלטה של קריאת המגילה, ויקרא מתוך המגילה יחד עם שמיעת ההקלטה. (ניתן לקבל מאתנו הקלטה של הקריאה בדרך שתהיה נוחה לשימוש, (לפניות info@eretzhemdah.org)
3. ישמע קריאת מגילה בשידור חי מבעל קורא, כגון באמצעות טלפון או מחשב, ויכול לענות אמן אחר ברכות קורא,[5] אך לא יברך בעצמו.
מי שקורא מגילה ביחיד, נהוג שאינו מברך את ברכת הרב את ריבנו לאחר הקריאה.[6]
[1] כתב בשו"ת מנחת שלמה א, ט:
"אחרי כל התיאור האמור לעיל נראה שהשומע קול שופר או מקרא מגלה ע"י טלפון או רם - קול (אף אם לא נאמר שהקול משתנה קצת ולענין שופר דינו כתוקע לתוך הבור או דות) לא יצא כלל ידי חובתו, משום דדוקא כשרושם שמיעת האוזן נעשה באופן ישר ע"י קול השופר שמזעזע את האויר ויוצר בו גלי קול אז חשיב כשומע קול שופר, משא"כ כשהאוזן שומעת רק תנודות של ממברנה אף על פי שגם אותן התנודות יוצרות באויר גלי קול ממש כדוגמת קול השופר אפי"ה מסתבר שרק קול תנודות ממברנה הוא שומע ולא קול שופר, וכמו שהשומע קול שופר מתוך תקליט של גראמופון, אף על פי שתנועת המחט בתוך התקליט מרעידה את הממברנה שעל גביו ויוצרת גלי קול ממש כקול השופר שהשאיר את רישומיו בתוך התקליט, אפילו הכי פשוט הוא שלא יצא כלל ידי חובת השופר, הואיל והוא שומע עכשיו רק קול ממברנה מן התקליט ולא קול שופר, ה"נ גם כאן רק קול ממברנה שמע ולא קול שופר (יודע אני שיש לחלק מגראמופון דשאני התם, שהקול אינו נוצר כלל עכשיו ברגע זה ע"י אדם, עכ"ז הבאתי דבר זה לדוגמא כדי להסביר בכך את כוונתי, מכיון שלאמיתו של דבר שווים הם, ואין שום סברא לחלק ביניהם הואיל וגם בטלפון קול האדם חולף ונעלם ונהפך רק לזרם משתנה, ולדינא לא איכפת לן כלל בין אם ההפסק שבינתים הוא זמן מרובה או מועט) כיון שקול האדם או השופר רק משנה זרם אבל הקול עצמו כבר עבר ובטל מן העולם לכן אף שבין רגע היה ובין רגע אבד וחיש מהר חוזר ונוצר שוב, מ"מ כיון שבינתים חלף ונעלם הקול הנשמע לבסוף הוא רק קול תנודות מכניות של הממברנה הנעשה אך ורק ע"י זרם משתנה ולא ע"י שופר, מסתבר דאין זה חשוב כלל קול שופר כי אם קול תנודות ממברנה."
וכן בהמשך כתב:
"וקל וחומר הוא לפי"ז שהשומע קול שופר, מקרא מגלה או סתם ברכה ע"י רדיו שאינו עושה כלל שום מצוה וגם אינו רשאי לענות אמן אחר המברך, כי הקול היוצא מהממברנה של מקלט הרדיו איננו כלל קול התוקע או המדבר אלא גם כאן רק הממברנה עצמה היא המדברת ונמצא שרק קולות עץ ואבן הוא שומע ולא קול אדם. ואדרבא רדיו עוד יותר גרוע מרם - קול וטלפון, כי חוץ מזה שהמיקרופון הקולט את קול האדם מוליך למשדר רק זרמים משתנים כמו בטלפון, אף גם זה יש כאן שהם אינם הולכים כלל ישר אל המגנט שבמקלט הרדיו אלא בתחלה הם נישאים על גלי הרדיו היוצאים מהמשדר אשר ירוצו באותה המהירות של האור והם ממלאים כאן את התפקיד שהחוטים עושים בטלפון, ורק אח"כ ע"י כמה מיני מכשירים מצליחים להפעיל את המגנט שבתוך המקלט שיקבל השפעתו רק מהזרם המשתנה שבא מהמיקרופון ולא מהגלים האלקטרומגנטיים היוצאים מהמשדר, ומשום כך אף גם ברדיו מושך המגנט את הממברנה ועושה בה זעזועים בדיוק כאותם הזעזועים שנעשו בתחלה בממברנה של המיקרופון."
וכן פסק בשו"ת יחוה דעת ג,נד:
"בסיכום: השומעים מקרא מגילה דרך הרם - קול, וכן דרך הרדיו (בשידור ישיר), אינם יוצאים ידי חובת מצות מקרא מגילה, אולם היושבים סמוך אל השליח צבור הקורא את המגילה דרך הרם - קול, שאף בלעדי הרם - קול היו שומעים היטב את קריאת המגילה מפי השליח צבור, יוצאים ידי חובתם."
וכן פסק בשו"ת מנחת יצחק ג לח,טז, וכן פסקו פוסקים נוספים. וכן נפסק בשו"ת במראה הבזק חלק א סימן כו שאין להקל בזה שלא בשעת הדחק. ועיין עוד בשו"ת במראה הבזק חלק ה סימן סב לעניין מקומות שנהגו להשמיע קריאת מגילה באמצעות רמקול.
[3] עיין אגרות משה או"ח ב, קח; או"ח ד, צא; ציץ אליעזר ח, יא; וכן עיין שו"ת מנחת שלמה הנ"ל בהערה שהחזון איש גם הסתפק בזה.
הלכות והליכות- "פורים המשולש"
לב המועדים גיליון 122
הרב יהודה לב | י"א אדר תשפ"א
קריאת המגילה ע"י קטן ואישה
שיעור כללי
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ב אדר ב' תשע"ו
בין עיר שהלך לכרך
הרב אלקנה ליאור | ט' אדר תשע"ז

חיוב המזיק בפורים
האם אדם שהזיק בפורים חייב לשלם של מעשיו?
הרבנים משה מאיר אבינר ומשה בר-ציון | אדר התש"פ

בית דין ארץ חמדה - גזית

מוקף ופרוז ששינו מקומם בפורים משולש (ח"ב)
שו"ת 'במראה הבזק' תשובה נא
ו' אדר תשפ"א
כנס לזכרו של הרב שאול ישראלי
י"ט סיוון תשפ"א

שמיעת קריאת מגילה למי שנמצא בבידוד
תשובה לא
י"ג אדר תשפ"א

כלי ותשמישי ע"ז – קנייתם ואופן ביטולם
מתוך ח"א
כ"ז ניסן תשפ"א
איך ללמוד גמרא?
קילוף פירות וירקות בשבת
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
החשיבות של לימוד אמונה
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
למטר השמיים
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'

רעיונות לפרשת בא
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ז - תשס"ב
קטון וגדול שם הוא
הרב יוסף נווה | שבט תשפ

תפילה על עצירת הגשמים תשע"א
מהרבנות הראשית לישראל
רבנים שונים | ד' כסליו תשע"א
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח
העמק דבר פרשת בא חלק א'
הרב חיים כץ | ג שבט תשפ"ג
גדולתו של הבבא סאלי
הרב חיים בן שושן | ג' שבט תשפ"ג
