מובא במדרש (פרקי דרבי אליעזר פרק לג) שהזמן שבירך יצחק אבינו את יעקב אבינו היה בליל הסדר. באותו מעמד, אומר יצחק לבנו יעקב: "ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'" (בראשית כז, כז), ותרגום יונתן מסביר שהריח היה כריח הקטורת.
כותב הצדיק בעל ה'אור גדליהו' זיע"א, כי הקטורת מורה על התקשרות פושעי ישראל עם ה' יתברך, כי בקטורת יש גם חלבנה, ולמרות שריחה רע, מנאה הכתוב עם סממני הקטורת. בקבלת ברכותיו בלילה זה, פעל יעקב אבינו עבור כל אלו מבני ישראל שנדחו מדרך האמת והישר, שיהיו מקושרים לה' יתברך למען- 'לא ידח ממנו נדח'.
וכן דרשו חז"ל (סנהדרין לז, ע"א) "'וירח את ריח בגדיו, אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו", שראה את בוגדי ישראל שעושים תשובה ועולה מזה ריח טוב, וזה הוא ריח הקטורת המקשר את החלבנה לשאר סממני הקטורת ומטהר אותה. וזו מעלת ליל הסדר, כמו אז בעת שקיבל יעקב אבינו את הברכות, להעלות ריח ניחוח לפניו יתברך כריח הקטורת, על ידי שמקשרים את הרשעים חזרה לכלל ישראל.
כותב בעל 'ספר הלקח והלבוב' (הגדה של פסח), שזו הסיבה שיעקב אבינו נכנס לקבל ברכה מיצחק אביו כשהיה לבוש בבגדי עשו הרשע, וזה לשונו: "והוא להורות לדורות, כי אף מי שאינו ניכר עליו בחיצוניות שהוא יהודי, גם לו יורד ברכה בלילה זה. כי יעקב אבינו פעל תיקון בליל פסח אף לאלו שהחיצוניות שלהם כמו עשו הרשע, שנוכל בכוח הקדושה הגדולה היורדת בליל פסח לקרבם ולהחזירם למוטב".
ועוד מסביר 'הלקח והלבוב' באופן נפלא את מנהג ישראל לפתוח דלת לאליהו הנביא, על פי מה שאמר הרב הקדוש רבי שלמה מקרלין זיע"א בשם מדרש, שבכל ברית מילה יש מחילת עוונות לכל הנמצאים שם. אם כן, בליל פסח שאנו מאמינים באמונה שלמה שזוכים לגילוי אליהו הנביא בכל בית ובית, בוודאי זוכים אנחנו למחילת עוונות.
אליהו הנביא הוא זה שנותן כוח ותקווה לעומדים בחוץ שיכנסו לתוך מחנה ישראל. אליהו הוא מלאך הברית המעיד על קדושת כל נפש איש ישראל, ובליל פסח הוא נותן לכל בר ישראל כוח לדלג ולגלות את נקודת הקדושה שטמונה בו ולהיגאל, מפני שעיקר הנקודה של ליל פסח הוא בכוחו של אליהו הנביא.
ידוע שהיכן שמוזכר בגמרא 'תיקו' הכוונה לקושיה שאין עליה הכרעה ברורה בין חכמים, וראשי התיבות הם "ת'שבי י'תרץ ק'ושיות ו'בעיות". בליל פסח, לילה שמוקדש לשאלות הבנים, יש כוח גדול להשיב על שאלות הבן. יש לו הרבה קושיות על עצמו ועל חייו, כי "לב יודע מרת נפשו" (משלי יד, י), קושיות שהיצר שמח בהם כי כך הוא מפיל אותו לייאוש, שיתייאש מעצמו ומעבודת ה'. אבל בליל פסח יש הארה מאליהו כנ"ל, ליישב את כל הקושיות שעל הנפש.
כותב הצדיק הרב יעקב משה חרל"פ זיע"א (הגדה של פסח): "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה"- אפילו הרשע, אם כי נראה ששואל ברשעות ובליצנות, הרי בפנימיות הוא מחכה לתשובת הדרת השיבה ולכן הוא שואל. הלילה הזה הוא הלילה המיוחד להשבת בנים לאבות ואבות לבניהם, עבודת הקודש העתידה לאליהו הנביא. וזהו יסוד המסורה בדבר בוא אליהו הנביא והכנת כוסו בלילה הזה".
על הקשר הישיר בין יעקב אבינו לאליהו הנביא כותב רש"י (ויקרא כו, מב), שיעקב נטל את האות ו' משמו של אליהו הנביא כערבון, על מנת שכשיגיע הזמן לבשר את הגאולה, יגיע מיד ולא יתמהמה. לכן כתוב: "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא".
נשאלת השאלה- וכי חס ושלום יש מקום לחשוד באליהו שלא תיכף ומיד יבשר את הגאולה. והתירוץ על פי רעיון נפלא ששמעתי- אליהו הנביא רואה את מעלתם של ישראל שעובדים את בוראם בזמן כה קשה לפני הגאולה, ויודע שכזה נחת רוח הם עושים לאביהם שבשמים לא יחזור עוד לעולם, לכן היה מקום לחשוב שאליהו הנביא יאריך במעט את הבשורה שיהיה עוד זמן יקר שכזה. על זה בא יעקב אבינו ואמר שאין זו הדרך, אלא באותו הרגע שמזומן לבשר גאולתם של ישראל, יגיע ויבשר.
בלילה זה, אור נשמתו של כל יהודי ויהודי מתגלה. ומכוח התגלותה, הקב"ה מדלג ופוסח על כל עוונות ישראל, כי הלא הם רק חיצוניות והסתר ביחס לפנימיות הקודש הגנוזה בהם. כותב בעל 'הלקח והלבוב': "יש כח בלילה זה למחילה ולסליחה אפילו על עבירות הכי קשות, אפילו על דברים שיום הכיפורים אינו מכפר עליהם".

חג פסח כשר ושמח!