- מדורים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
הרב חנוך בן רבקה
מתוך ח"א
כלי ותשמישי ע"ז – קנייתם ואופן ביטולם
שאלה
לפני מספר שבועות ביקרתי בקהילה היהודית בקיטו-אקוודור. מדינה זו היא מדינה נוצרית-דתית אדוקה.
בחנות לעתיקות מצאתי ארון קטן, המצופה כסף ומעוטר, ובתוכו תמונה של אלילים נוצריים. אין ספק שארון זה שימש ככלי פולחני בביתו של אדם נוצרי.
שאלתי היא:
1. האם על כגון זה נאמר שאסור ליהנות מתשמישי עבודת כוכבים, או שמא ניתן לקנות ארון זה ולהוריד את התמונה הפנימית?
2. האם במקרה דנן, למרות שהכלי שימש לעבודה זרה, ניתן לבטל את הכלי משימושו לעבודה זרה בדרך המצויינת ברמב"ם הלכות עבודה זרה פרק ח' הלכה י"א?

3. האם יש עצה אחרת לקניית חפץ זה, או שמא יש איסור מוחלט?
תשובה
נפסק בשו"ע 1 : "אליל של ישראל, אין לה ביטול. אבל של עכו"ם ותשמישה ונויה, יש להם ביטול". כל ביטול של ע"ז או משמשיה צריך להיעשות ע"י עכו"ם עובד אלילים 2 . אך אם אינו עובד אלילים, לא מהני ביטולו 3 .
בביטול ע"ז עצמה צריך מעשה השחתה בגוף הע"ז 4 . משא"כ במשמשי ע"ז, עצם המכירה לישראל, היא ביטול, מכיוון שהגוי יודע שהישראלי לא ישתמש בזה לצורך ע"ז לכן מבטלה לפני שמוכרה 5 .
ולכן בנדון דידן, נראה שלארון יש דין של תשמיש ע"ז, ולכן אם הגוי מוכר לישראל הווי ביטול. אך בתנאי, שהגוי המוכר הינו עובד ע"ז והגוי יודע שמוכר לישראל ואז מסתמא מבטל 6 7 .
אולם, יתכן שהתמונה שבפנים מחוברת לארון באופן שהכל מהווה יחידה אחת, ואז יש על הכל דין ע"ז. וע"כ הביטול צריך שייעשה ע"י הנכרי, בכך שיוציאה מהארון דרך השחתה.
__________________________________________
1 שו"ע יו"ד, סימן קל"ט, ס"ב. 2 אפילו שאינו עובד לאותו אליל ואפילו בעל כורחו, שו"ע יו"ד, סימן קמ"ו, ס"ה. 3 שו"ע יו"ד, סימן קמ"ו, ס"ה. 4 שו"ע יו"ד, סימן קמ"ו, ס"ז. ועיין ברמ"א שיש אומרים שאפשר לבטל אף באמירה והב"י חולק. ועיין ש"ך סק"ח. 5 שו"ע יו"ד, סימן קל"ט, סי"ב, ובש"ך סק"ז, ובסימן קמ"ו, ס"ח ברמ"א. 6 ואף אם הגיע לידי הישראל מהני הביטול של הגוי, לדעת השו"ע יו"ד, סימן קמ"ו, ס"ב, וסי"ג ברמ"א, ועיין ש"ך סק"א, שהביא שהב"ח חולק. ולכן לכתחילה רצוי שהגוי יבטל לפני שיבוא לידי הישראל. גם לדעת הב"ח יועיל הביטול אף שהגיע לידי הישראל אם לא רצה עדיין לזכות בה כמשדובר על תשמיש ע"ז. 7 ויתכן שמכירה של גוי לסוחר גוי, הווי ביטול מכיוון שהמוכר יודע שהסוחר ימכור את הע"ז, גם למי שאינו עוע"ז.
לפני מספר שבועות ביקרתי בקהילה היהודית בקיטו-אקוודור. מדינה זו היא מדינה נוצרית-דתית אדוקה.
בחנות לעתיקות מצאתי ארון קטן, המצופה כסף ומעוטר, ובתוכו תמונה של אלילים נוצריים. אין ספק שארון זה שימש ככלי פולחני בביתו של אדם נוצרי.
שאלתי היא:
1. האם על כגון זה נאמר שאסור ליהנות מתשמישי עבודת כוכבים, או שמא ניתן לקנות ארון זה ולהוריד את התמונה הפנימית?
2. האם במקרה דנן, למרות שהכלי שימש לעבודה זרה, ניתן לבטל את הכלי משימושו לעבודה זרה בדרך המצויינת ברמב"ם הלכות עבודה זרה פרק ח' הלכה י"א?

שו"ת "במראה הבזק" (486)
רבנים שונים
427 - יין תפוחים לעניין טעימת המסובים לאחר הקידוש
428 - כלי ותשמישי ע"ז – קנייתם ואופן ביטולם
429 - הספד על מי שחי ללא קבלת עול מצוות
טען עוד
תשובה
נפסק בשו"ע 1 : "אליל של ישראל, אין לה ביטול. אבל של עכו"ם ותשמישה ונויה, יש להם ביטול". כל ביטול של ע"ז או משמשיה צריך להיעשות ע"י עכו"ם עובד אלילים 2 . אך אם אינו עובד אלילים, לא מהני ביטולו 3 .
בביטול ע"ז עצמה צריך מעשה השחתה בגוף הע"ז 4 . משא"כ במשמשי ע"ז, עצם המכירה לישראל, היא ביטול, מכיוון שהגוי יודע שהישראלי לא ישתמש בזה לצורך ע"ז לכן מבטלה לפני שמוכרה 5 .
ולכן בנדון דידן, נראה שלארון יש דין של תשמיש ע"ז, ולכן אם הגוי מוכר לישראל הווי ביטול. אך בתנאי, שהגוי המוכר הינו עובד ע"ז והגוי יודע שמוכר לישראל ואז מסתמא מבטל 6 7 .
אולם, יתכן שהתמונה שבפנים מחוברת לארון באופן שהכל מהווה יחידה אחת, ואז יש על הכל דין ע"ז. וע"כ הביטול צריך שייעשה ע"י הנכרי, בכך שיוציאה מהארון דרך השחתה.
__________________________________________
1 שו"ע יו"ד, סימן קל"ט, ס"ב. 2 אפילו שאינו עובד לאותו אליל ואפילו בעל כורחו, שו"ע יו"ד, סימן קמ"ו, ס"ה. 3 שו"ע יו"ד, סימן קמ"ו, ס"ה. 4 שו"ע יו"ד, סימן קמ"ו, ס"ז. ועיין ברמ"א שיש אומרים שאפשר לבטל אף באמירה והב"י חולק. ועיין ש"ך סק"ח. 5 שו"ע יו"ד, סימן קל"ט, סי"ב, ובש"ך סק"ז, ובסימן קמ"ו, ס"ח ברמ"א. 6 ואף אם הגיע לידי הישראל מהני הביטול של הגוי, לדעת השו"ע יו"ד, סימן קמ"ו, ס"ב, וסי"ג ברמ"א, ועיין ש"ך סק"א, שהביא שהב"ח חולק. ולכן לכתחילה רצוי שהגוי יבטל לפני שיבוא לידי הישראל. גם לדעת הב"ח יועיל הביטול אף שהגיע לידי הישראל אם לא רצה עדיין לזכות בה כמשדובר על תשמיש ע"ז. 7 ויתכן שמכירה של גוי לסוחר גוי, הווי ביטול מכיוון שהמוכר יודע שהסוחר ימכור את הע"ז, גם למי שאינו עוע"ז.

חיוב עריכת סעודת שבע ברכות
רבנים שונים | אלול תשע"א

כשרות רב קונסרבטיבי לשמש כדיין בגיור
רבנים שונים | יד כסלו תשפ"ג

אימתי מותר לאסור על יהודי להכנס לבית הכנסת
רבנים שונים | תמוז תשפ

מנה חמה, הכנתה בשבת
רבנים שונים | אייר תשע"ב

בית דין ארץ חמדה - גזית

כלי ותשמישי ע"ז – קנייתם ואופן ביטולם
מתוך ח"א
כ"ז ניסן תשפ"א

חיוב בדמי תיווך ללא הסכם - משרד תיווך
כ"ו בתמוז תשע"ב

היחס לפרנס שנשא גויה
תשובה י'
י"ט אדר תשפ"א

הפעלת מכונות שתיה
יח אדר שני, תשע"א
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
למה ללמוד גמרא?
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
להתיחס בכבוד
האם מותר לפנות למקובלים?
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
קילוף פירות וירקות בשבת
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח

חטא המרגלים ותיקונו
הרב שמואל אליהו | סיון תשס"ח
מצוות בטלות לעתיד לבוא
שיעור 23 -פרקים מ"ט , נ"א - נ"ב
הרב אליהו ברין | ט"ו סיון תשפ"ג

קרוב אליך פרשת בהעלותך תשפ"ג
גליון מספר 468
רבנים שונים | סיון תשפ"ג
