בית המדרש

  • מדורים
  • רביבים
לחץ להקדשת שיעור זה

ביאור חדש לכתבי הרב קוק זצ"ל

פנינים מתוך ביאורי הרב זאב סולטנוביץ' לכתבי הרב קוק, שהשבוע הושלמה הוצאתם לאור , התפתחות המדע הייתה הכרחית לקידום האנושות, אך יש להכיר בחסרונות של התהליך ולתקנם על ידי יסודות התשובה , יש בוותרנות העצמית יסוד חיובי שמאפשר לאדם לשוב ולתקן את דרכיו, אך בד בבד יש להישמר מוותרנות שמשביתה את השאיפה לטוב יותר , הרב קוק מתמודד בספריו עם הגות של פילוסופים שונים, והביאור החדש חושף אותן לקורא ומסייע בכך להבנת הדברים

undefined

הרב אליעזר מלמד

תמוז תשפ"א
5 דק' קריאה
השבוע חגגנו בישיבת הר ברכה את השלמת ההוצאה לאור של הביאורים על ספרי מרן הרב קוק זצ"ל 'אורות' (שבעה כרכים) ו'אורות התשובה' (שני כרכים). הביאורים הם סיכום שיעורים שמסר בישיבת הר ברכה חברי היקר והוותיק, החכם הכולל הרב זאב סולטנוביץ' שליט"א, במסגרת מכון הר ברכה.
הביאורים מצטיינים ברוחב דעת המאפשר להבין את הרקע לדבריו של מרן הרב ואת משמעותם המדויקת. רוחב דעת בתחומי מחשבת האמונה, הקבלה, הפילוסופיה היהודית והעולמית, היסטוריה, פסיכולוגיה, ספרות ואומנות.

היחס בין המדע והמוסר והתיקון שבתשובה
פעמים רבות המבוא לסעיף מרחיב את הדעת וממקד את הלומד בסוגיה שהרב קוק מתכוון לבאר. לדוגמה, פתיחת הביאור ל'אורות התשובה' טו, א: "הרב קוק דן בשתי סוגיות, המתלכדות לאחת. הראשונה היא היחס הראוי בין המדע והמוסר בעידן החדש... המדע שהתפתח במהירות בעידן המודרני העצים מאוד את כוחותיו של האדם, אך רמת המוסר של האדם לא התעצמה במקביל. בזכות ההתקדמות המדעית מדינות התחמשו בנשק קטלני והרסני ביותר... ההישגים בתחום הכימיה והביולוגיה שירתו רעיונות מפלצתיים של מנהיגים טוטליטריים אכזריים, כך שבשתי מלחמות העולם מתו למעלה משמונים מיליון בני אדם ועוד מיליונים רבים נפצעו, חלו ונעשו נכים לשארית חייהם... הסוגיה השנייה: מושג התשובה ועידון הרצון, הנצרך דווקא בדור זה.
"התשובה מאפשרת לצרף את כל ההתקדמות המדעית אל התורה והקודש, את כל התפתחות העוצמה האנושית אל הטוב והישר. היו הוגים בעידן החדש שקראו לשוב לבערות, לחיים בחיק הטבע בתמימות ופשטות, ללא כל הרציונליות שיש בקִדמה. זהו רעיון שאולי נראה פסטורלי ונעים, אך הוא לא נכון, ולו מהסיבה המעשית: בעולם העתיק היו מחסור, מחלות וסבל שאין בעולם החדש, בזכות ההתפתחות המדעית, כך שלא ניתן לוותר עליה. אך יחד עם זאת, יש להכיר בפגמים שקיימים בה - אם היא אינה מחוברת למערכת ערכים נשגבה יותר. משום כך דווקא התשובה היא הפתרון".

התשובה בישראל ובעולם
פתיחת הביאור לאורות התשובה יב, א: "כל אנשי הרוח בעולם, בכל התרבויות, התפיסות והדתות השונות, יודעים שהתשובה מרימה את האדם למעלה מכל השפלויות הנמצאות בעולם. כפי שהרב קוק מתאר... מה שמתחדש במסורת ישראל הוא דרך התיקון... בבודהיזם, בנצרות ובאסלאם, כאשר אדם נכשל בחטא וחפץ לשוב בתשובה, עליו להתנזר מן החיים, לעזוב את ענייני העולם כדי שלא ייפול בחטאו מחדש. בניגוד לכך אומר כאן הרב קוק שעם זה שבתשובה אדם מתעלה משפלותו, הוא איננו נעשה זר אל העולם, כי אין זהות בין שפלות החטאים לבין העולם, דווקא את השפלות האדם עוזב, ולא את העולם.
"בדתות השונות העיקרון המרכזי בתשובה הוא שהעולם מצד עצמו שפל, ועל כן כל מי שחי בעולם שרוי בעל כורחו בזוהמת השפלות, ועל מנת להתקדש עליו לפרוש מן העולם ככל האפשר... במסורת ישראל לעומת זאת... לא זו בלבד שבכדי לשוב בתשובה אדם לא צריך להתנזר מן העולם, אלא אדרבא: הוא מרומם עמו את העולם ואת החיים".

מקור החטא והתיקון בשאיפה לאין סוף
אין תיקון בהתנזרות מהעולם כי "מה שמביא את האדם לחטוא אינו העולם מצד עצמו, אלא הנטייה לחטא שיש בנפש. אמנם ישנה השפעה לחברה, לפיתויים שבאים מהעולם... אך עובדה היא שלא כולם חוטאים. משום שבעיקרו של דבר לאדם יש יכולת לשלוט על כוחותיו והוא אחראי על עצמו... לכן בתשובה אותן הנטיות של החטא מזדככות בו. הוא אינו חונק את הנטיות לחטא, אלא מגלה אותן באופן נכון".
בהמשך מבואר שיסוד החטא מהרצון העז לפרוץ כל גבול אל האין־סוף, אולם כשהוא נפרץ בחטא החיים נחסמים ונטמאים והגבולות הולכים וסוגרים על האדם עד המוות. התשובה מאפשרת להתעלות בלא גבול, אולם תחת הדרכת התורה ומצוותיה, שאינה "חוסמת את האדם ומגבילה אותו אלא מגנה עליו. זהו משמעם של איסורי התורה השונים - הם מגנים על הנשגב והעוצמתי שבאדם, על היופי שבו... כמו אֵם שאוסרת על בנה להתפרץ לכביש מתוך דאגה לשלומו".

התשובה תוך איזון בין ניחומים ותיקון
מפתיחת הביאור לאורות התשובה יב, י: "הדין נותן שאדם שחטא ייענש, ולא תינתן לו אפשרות לתקן את מעשיו. לכן חידוש החיים שיש בתשובה, עד שאפילו רשע גמור יכול וצריך לשנות את מעשיו ורצונו ולהיות צדיק, זהו חסד עצום שניתן מאת ה'... לשם כך על החוטא להשתמש בתנחומים, להכיר בכך שיש בו עוד נקודות טובות וצדדים חיוביים... אולם חסד התשובה עלול להתעוות, כפי שנעשה בתרבות הנוצרית, ולגרום לעיוות המוסר כולו. התנחומים עלולים להפוך למכשול... כל אימת שיחטא האדם, ירגיע את מצפונו בנחמות שיש רשעים ממנו, או בהסברים ותירוצים שונים, ולא יתקן את מצבו בפועל. לכן יש להשתמש בתנחומים בחכמה: מצד אחד להכיר בחשיבותם - שהם מצילים מבאר השחת של ייאוש ואבדון, ומצד שני להכיר גם בתקלה העלולה לצאת מהם - שמא נעימות הנחמה תרגיע את האדם ותביא אותו לפאסיביות גמורה, כך שלא יתקן את המעוות".

הוותרנות יסודה בתפיסה אלילית
שם ממשיך הרב זאב לבאר את דברי מרן הרב קוק, שיסודה של הוותרנות בתשובה נובע מפגם האלילות שבאמונה: "הוותרנות שבעבודה זרה נובעת מתפיסת האלוהות שבה. מצד עומק נשמתו אדם רוצה את הא-ל האחד, הנשגב ומופשט מכל הגדרה אנושית, אך זה קשה ורחוק מדי לאדם. בינתיים הוא רואה את השמש והירח, את כוחות הטבע המופלאים, ומתנחם בזה; אם לא יזכה בתפיסת האלוהות העליונה, לפחות יוכל להתפעל מגרמי השמיים, הרוח או הים. הוויתור הרוחני בשאיפה הנשגבה, הכוללת ביותר, מוביל לוויתור מוסרי ביחסו של אדם לזולת ולכלל ההוויה".
כך נוצרה בדת הנוצרית התפיסה "המוותרת על הדין המדויק ומסתפקת ברצון ובכוונה הכללית הטובה... שיטה זו גוררת אחריה כל רצח וכל זימה... כל רוצח יטען להגנתו שהייתה לו סיבה טובה לרצוח... או שסבל מקשיים ובעיות נפשיות... כך נעשו בפועל בשם הנצרות עוולות נוראות. העולם מבוסס על דיוק ודין, "וכפי שרופא מנתח לא יכול לזלזל במספר הסנטימטרים המדויק שעליו לחתוך בגוף המנותח, כך גם בתהליך התשובה. אם התנחומים לא משמשים תשתית לתיקון מעשי מדויק, אין להם ערך... לאורך הדורות היהודים הואשמו בדקדקנות עודפת בפרטים הלכתיים... אולם המציאות הוכיחה שרק זה מה שהצליח להחזיק מערכת מוסרית שתתקיים בפועל לאורך דורות".

הנסתר והנגלה, הדת והמדע
פתיחה לאורות התחיה, נט: "במחשבה פשטנית הנסתר הוא היסוד הראשי שעליו בנויה הדת, והגלוי הוא היסוד הראשי שעליו בנוי המדע. נדמה שישנו ניגוד מובנה בין הנסתר לנגלה... נדמה שהאדם מוכרח לבחור רק באחד משני היסודות, הנסתר או הנגלה, אבל בפרק זה אולי יותר מאשר במקומות אחרים, הרב מבאר שהניגוד ביניהם הוא לא מוחלט, וישנו גם צד של השלמה.
"הבעיה המהותית שקיימת בחשיבה הרציונלית של המדע... הפילוסופיה... היא ביחס לדברים שקשה לתאר במילים אבל הם כן ממלאים את חדרי הנפש והנשמה... ההכרה מתארת רק את מה שנוכח בתבנית מוגדרת, אך לא את המקורות והמניעים, השאיפות והיצרים... כל אדם חש שמעבר לידיעתו וליכולתו יש דברים נעלים ונסתרים מבינתו... כך ביחס למה שסובב אותו... אפילו את עצמו הוא אינו מכיר עד הסוף... במידה רבה מקורות הדת והאמונה נמצאים מעבר לסף ההכרה. הם אינם גלויים ורציונליים, אלא נסתרים. בדומה לכח היצר או כח הרצון, השאיפה והתנועה...
"אם הזמן החדש עומד בסימן הרציונליזם, הרי שבדברים האלה הרב מסמן את העידן הבא שעומד בסימן ההבנה האנושית את הנסתר, המצריכה דרך מיוחדת של ידיעה, השונה מדרכה של הרציונליות הפשטנית, התובעת בלעדיות על הכל... כדברי הרב: 'הנסתר ינצח את העולם בחופשיותו אשר לא תדע גבול של מועקה'".
ממשיך הרב זאב ומבאר את עבודתו הגדולה של הפילוסוף קאנט, שביקר את ההכרה הרציונלית, שאינה יכולה להכיר את המציאות כפי שהיא לעצמה אלא רק את הופעותיה. "אך יחד עם זאת גם בתפיסתו של קאנט יש טעות גדולה, מפני שהיא לא שללה רק את יכולת ההכרה, אלא גם את מקורותיה", את הצד הנסתר שמרמז על הדבר עצמו. "ברוב גאוותו על ההישג האינטלקטואלי שהשיג, קאנט לא ביקר את עצמו, ושלל גם את האפשרות של ההתגלות האלוהית". ועל כן ישנה סתירה עמוקה בעמדתו, אם אין אפשרות לדעת על הדבר עצמו מניין שהוא קיים?
כאן, אגב, אפשר לפגוש את אחד היתרונות של ביאורי הרב זאב, שמבאר את התפיסות הפילוסופיות הנצרכות להבנת דברי מרן הרב זצ"ל. פיכטה ניסה לפתור את הבעיה על ידי הגדרת "הדבר עצמו" כמושג הגבול, אבל לא ביאר מהו הדבר שמעבר לגבול. שופנהאור ניסה להגדיר את "הדבר עצמו" כרצון, אולם הרב קוק ביקר את דבריו, כי גם מושג הרצון הוא אנושי. "במקומו הרב מדבר על 'רצון הרצונות' ו'חי החיים'".
מתוך כך מבאר מרן הרב את הצורך לשלב בין הסוד הנסתר ובין מה שנתפס בשכל, בין ההתגלות האלוקית והביקורת השכלית, שמשילוב השפעותיהם נבנה היסוד האיתן להופעת האור האלוקי.
יהי רצון שעל ידי הוצאת הספרים היקרים הללו יתקיימו בנו דברי הנביא: "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי, כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעיה יא, ט).
לשאלות הלכתיות: ask@yhb.org.il

מתוך העיתון בשבע
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il