בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • שירות לאומי
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' יוסף בן יעקב ז"ל

השכלה מקצועית כשירות לאומי

השירות הלאומי מתוקצב בכספים ייחודיים בלחץ הח"כים הדתיים; הקדמת הלימודים תוסיף לתל"ג עוד שנות עבודה של כוח אדם משכיל ומקצועי; אפשר להנהיג שירות התנדבותי בשכר נמוך בתום הלימודים.

undefined

הרב אליעזר מלמד

כ"ז באייר תשס"ו
5 דק' קריאה
במסגרת השירות הלאומי באים לידי ביטוי ערכים נעלים ומקודשים כמו התנדבות, מסירות ועצמאות. ומעל לכל - השירות הלאומי מביא לידי ביטוי את המחויבות של כל אחד מישראל כלפי הכלל. בשנותיה הראשונות של המדינה אי אפשר היה לעמוד באתגרים הלאומיים של קליטת העלייה וההתיישבות ללא ההתנדבות של הצעירים. עם זאת, מסגרת השירות הלאומי היא כלי בלבד, שבו עצמו אין קדושה. הקדושה היא בערכים שבאים לידי ביטוי דרכו. ככלי, יש חובה לבדוק מעת לעת את התועלת שבו, והאם ישנה אפשרות לייעל את התרומה למדינת ישראל.

במאמר הקודם אודות השירות הלאומי התייחסתי לבנות הבאות ממשפחות מעוטות הכנסה וברוכות ילדים. הפעם אתייחס להיבט הלאומי-כלכלי, ובמאמר השלישי אתייחס לעוד כמה היבטים (המלצה: מי שאינו אוהב להיכנס לחשבונות מדוקדקים, מוטב שידלג על מאמר זה).

ניתוח עלות מול תועלת
בת שירות לאומי עולה למדינה הרבה כסף - לפחות 3500 ש"ח לחודש. העלות כוללת דיור לחלק מהבנות, נסיעות, דמי מחייה וניהול. סך העלויות הממוצעות לבת היא לפחות כ-2500 ש"ח לחודש. בתוספת המענק שניתן לכל בת, שהוא כאלף ש"ח עבור כל חודש, הרי שעלות כל בת למדינה היא כ- 3500 ש"ח בחודש. יש משערים שהעלות גבוהה יותר. אגב, עלות חיילת גבוהה עוד יותר.

לעומת זאת, תפוקת העבודה הממוצעת של בנות השירות פחותה מתפוקתן של עובדות בשכר. ראשית מפני שהן מתנדבות, וכדברי הפתגם המפורסם: "אסיא דמגן - מגן שוויא" (רפואה בחינם - חינם שווה). ואע"פ שיש בהתנדבות התלהבות, מכל מקום העובדות בשכר יותר מחויבות לעבודתן, ועל כן הן מקפידות יותר לעבוד בחריצות, לבוא בזמן ולהיעדר פחות. חובה לציין כי גם מקרב בנות השירות הלאומי יש בנות רבות שהן חרוצות ומסורות, ולמרות שהן מתנדבות, עבודתן אינה נופלת במאומה מזו של עובדות בשכר ולעיתים אף עולה עליהן. אולם בסך הכול, התועלת הממוצעת של כלל בנות השירות היא פחותה באופן משמעותי מעבודתן הממוצעת של עובדות בשכר.

בנוסף לכך, במקומות רבים לוקח לבנות חודש או אף מספר חודשים עד שהן לומדות ויודעות כיצד למלא את תפקידן כראוי. במשך תקופה זו עבודתן פחות יעילה. וכשבכל שנה הבנות מתחלפות, יוצא שאחוז מסוים מתקופת השירות אובד על הכשרת הבנות. גם המערכת הקולטת את הבנות לעבודתן צריכה להשקיע בהדרכתן יותר זמן ומאמץ מאשר בהדרכת עובד רגיל.

מקצועיות
הבדל נוסף קשור לרמת המקצועיות. ההבדל שבין מדינות מפותחות ועשירות למדינות נחשלות ועניות, תלוי במידת המיומנות של כוח העבודה שלהן. מורה שלמדה היטב את מה שהיא מלמדת מועילה יותר ממתנדבת שלא למדה. אחות שלמדה בבית ספר לאחיות תורמת יותר ממי שלא למדה. ואמנם יש בנות מוכשרות וחרוצות שגם בלי ללמוד הוראה יועילו מאוד לתלמידותיהן, אבל הן מיעוט. הכלל הוא שככל שהמורות יעברו הכשרה טובה יותר כך הוראתן תהיה איכותית יותר.
לפי הערכתם של מספר מנהלים שבמוסדותיהם משרתות בנות שירות, תרומתה הממוצעת של בת שירות שווה פחות ממחצית מתרומתה של עובדת קבועה ומקצועית בשכר. מורה מוסמכת עולה בתחילת עבודתה כ- 4000 ש"ח לחודש, וכן אחות. מדוע אם כן שהכסף המושקע בשירות הלאומי, בעלות של כ-3500 ש"ח לחודש, לא יופנה ישירות לבתי הספר ובתי החולים, כדי שיוכלו להעסיק בו עוד מספר עובדים מיומנים בשכר?

אבטלה
בנוסף לכך, מדינת ישראל מתמודדת כיום עם בעיה אבטלה. כתשעה אחוזים מהרוצים לעבוד אינם מוצאים עבודה. מצב זה יוצר תסכול נורא וגורם משברים אישיים ומשפחתיים שעלולים להשפיע לרעה גם על הדור הבא. גם מבחינה כלכלית האבטלה גורמת נזק למדינת ישראל. המדינה משלמת לרבים מהמובטלים דמי אבטלה של כאלפיים ש"ח ויותר לחודש. האבטלה גורמת גם לאובדן תשלום מיסים וארנונות בשווי רב. אילו במקום להחזיק את המתנדבות ב-3500 ש"ח לחודש היו משלמים סכום זה למובטלים, היה בכך משום תרומה לפתרון בעיית האבטלה וחסכון משמעותי של כאלפיים ש"ח לחודש לאוצר המדינה.

כיום ישנן נשים רבות, מוכשרות וחרוצות, שסיימו לימודי הוראה או לימודי אחיות, למשל, ולא מצאו מקום לעבוד. באותם התקציבים שמחזיקים כיום את בנות השירות הלאומי היה אפשר להעסיקן, ובכך היו משביחים את מערכות החינוך והבריאות וגם חוסכים כסף לאוצר המדינה.
ואמנם יש עבודות פשוטות שאינן מתאימות למורות ואחיות מוסמכות, אבל גם בין מחפשי העבודה יש רבים שאינם מקצועיים, והיו שמחים לקבל עבודה קבועה כדי לפרנס את משפחתם ולשקם את כבודם העצמי.

סיכום: עלות מול תועלת
לפי הערכתם של כמה אישים שמעסיקים בנות שירות, עבודתן הממוצעת שווה כאלפיים ש"ח לחודש. כלומר, בתשלום של אלפיים ש"ח אפשר היה להעסיק עובדת בחצי משרה שתתרום את אותה התרומה של בת השירות. לעומת זאת, המדינה מוציאה על בת שירות כ-3500 ש"ח, ועוד מפסידה כאלפיים ש"ח על כל מובטל שרוצה לעבוד ולא מוצא מקום. נמצא שההפסד הממוצע לחודש על בת שירות לאומי הוא בין 1500 ל-3500 ש"ח.

אגב, פקידי האוצר יודעים שהחזקת השירות הלאומי אינה משתלמת לקופת המדינה. אלא שנציגי הציבור הדתי בכנסת עומדים על זכותן של הבנות הדתיות לשרת שירות לאומי, ופועלים להכנסת תקציב ייחודי של כמה עשרות מיליוני ש"ח בכל שנה עבור החזקת הבנות.
כדי שלא תיפול רוחן של בנות השירות הלאומי לעומת חברותיהן שבצבא, נציין שבת שמשרתת בצבא עולה בממוצע למדינה כמעט כפול מבת שירות לאומי, ולעומת זאת תרומתה הממוצעת פחותה, מפני האבטלה העצומה שבקרב החיילות.

מבט לאומי רחב
גם במבט לאומי רחב, הדבר החשוב ביותר למדינה מבחינה כלכלית-חברתית הוא שיהיו בה כמה שיותר עובדים משכילים. לדוגמא, התל"ג (התוצר הלאומי הגולמי) של מדינת ישראל שווה בערך לתל"ג של מצרים, ירדן וסוריה גם יחד. זאת כאשר במדינת ישראל מתגוררים רק כחמישה מליון יהודים ואילו בארצות הללו מתגוררים כתשעים מליון ערבים, ולמרות שלמדינת ישראל שטחים מזעריים, בעוד למדינות הללו שטחים נרחבים ובהן נפט ושאר מחצבים. כלומר, העובד היהודי במדינת ישראל שווה מבחינה כלכלית קרוב לפי עשרים מאשר שכנו. וכך בכל העולם, בארצות המפותחות אדם מייצר הרבה יותר מאשר בארצות הנחשלות - הכול תלוי ברמת ההשכלה הממוצעת של האוכלוסייה.

וכמו שכל עובד משכיל נוסף מעצים את כוחה של ישראל, כך גם תוספת שנתיים עבודה של עובד משכיל ומקצועי מעצימה את כוחה. כלומר אם אדם רגיל לעבוד כארבעים שנה עד הפנסיה, תוספת של עוד שנתיים היא תוספת של 5% לכוח העבודה המשכיל והמקצועי, דבר שיש לו משקל אדיר לעוצמתה הכלכלית של ישראל. גם ויתור על שנת שירות יחידה והקדמת הלימודים האקדמאים תתרום 2.5% לכוח העבודה המשכיל, וגם לכך יש משקל כלכלי גדול לטובתה של מדינת ישראל. במשפחות הדתיות, ברוכות הילדים, האמהות נשארות בבית בחלק מהשנים. עובדה זו רק מעצימה את משקלן היחסי של אותן שנתיים לעומת שאר שנות עבודתן.

רמת ההשכלה הלאומית
בנוסף לכך, איחור גיל הלימודים האקדמיים גורם ללא ספק לאחוז מסוים של הבנות (להערכתי כעשרה אחוז) שלא להתחיל בלימודים הללו או שלא לסיימם. וכמה סיבות לכך: חלק מהבנות מתחתנות ומתקשות לעמוד בעומס הלימודים עם אתגרי המשפחה, וחלקן מתקשות להתיישב מחדש על ספסל הלימודים לאחר שיצאו ממסלול הלימודים.

חשוב לציין, שח"ו אין בדברים אלו פגיעה באותם אנשים טובים ויקרים שאינם מתאימים ללימודים אקדמיים. כל ציבור מורכב ממגוון של אנשים, בעלי כישרונות שונים, וכל קבוצה תורמת ומעשירה את כלל הציבור (לא כאן המקום להרחיב בנושא חשוב זה). אולם מבחינה כלכלית, המנוע המרכזי הוא רמת ההשכלה. ולאחר שהמנוע הזה מפותח כראוי, גם כל שאר המרכיבים של החברה משגשגים יחד אתו. ולכן צריכה החברה לדאוג שכל המסוגלים ללמוד לימודים גבוהים בתחומים התורמים לחברה ולכלכלה - ילמדו. וככל שיתחילו ללמוד מוקדם יותר, כך רבים יותר יזכו להשכלה גבוהה ואיכותית.

נמצא אם כן שבעקבות השירות הצבאי והלאומי מפסידה המדינה כ-15 אחוז מכוח העבודה המשכיל והמקצועי שלה בקרב הנשים. מוטב היה למדינה מבחינה כלכלית לו כל אותן בנות היו מקדימות את לימודיהן האקדמיים, ואח"כ עובדות בשכר.

שמירה על ערך ההתנדבות לאחר תום הלימודים
אמנם, שיקולים אלו, שהם כלכליים בלבד אינם משקפים את מכלול השיקולים. לעיתים מוטב למדינה להמשיך את מסורת ההתנדבות, למרות שאין בה תועלת מעשית, מפני שהיא משמרת את הזיקה של היחיד אל הכלל, ומחזקת את הלכידות החברתית.

אולם לשם כך אפשר להציע כי כל אותן בנות שמעוניינות בלימודים אקדמאים יקיימו את השירות הלאומי שלהן לאחר תום לימודיהן. בכך יתרמו תרומה איכותית יותר למדינה, ותפוקת עבודתן תעלה על עלות אחזקתן. בוגרות המכללות, למשל, יתנדבו בבתי ספר, משפטניות יתנדבו בעזרה משפטית לחלשים, ועובדות סוציאליות בחיזוק משפחות חלשות. מן הסתם רבות מן הבנות כבר יהיו נשואות, אבל תרומתן לא תהיה פחותה עקב כך, מפני שאם המדינה תעניק להן 2500 ש"ח לחודש (כפי עלות בת שירות לאומי), ובנוסף לכך בתום שנת השרות יקבלו מענק של אלף ש"ח עבור כל חודש, הן יוכלו לעבוד במסירות.

דברים אלו נועדו לחשיבה מחדש, אבל בשום פנים אין בהם ביקורת על כל אחת מהבנות היקרות שמתוך כוונה טהורה וטובה מחליטה להתנדב למען עמה במסגרת השירות הלאומי.


---------
פורסם במדור רביבים בעיתון "בשבע".
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il