בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • שירות לאומי
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' יוסף בן יעקב ז"ל

שירות בחזית הדמוגרפית

אין לסלול דרך לרבים על סמך הצלחתן של חלק מהבנות גם ללמוד, גם להינשא וגם לשרת; דחיית הנישואין בשנתיים בגלל השירות הלאומי פוגעת בריבוי הדמוגרפי במגזר הדתי; הבעייה הדמוגרפית משפיעה על החלטות כמו הנסיגה מחבל עזה והרס היישובים; ריבונו של עולם שמח בריבוים של ישראל; אין לתבוע מהבנות להינשא צעירות, אך יש לאפשר ולעודד את מי שמעוניינות בכך.

undefined

הרב אליעזר מלמד

ד סיון תשס"ו
6 דק' קריאה
אין בדברים אלו תביעה כלפי כל בחור ובחורה לטשטש את אישיותם המיוחדת, לבטל את כל תוכניותיהם ולהתייצב בשורה לקראת הנישואין, לא משנה עם מי, העיקר להתחתן למען הגדלתו של העם היהודי. האדם אינו מספר סטטיסטי, הבחירה החופשית היא צלם אלוקים שבו, וכל אדם צריך לממש את כישרונותיו לטובה. הולדת הבנים הוא אחד מהערכים החשובים, אבל הוא בהחלט לא היחיד. לפיכך אין לבוא אל הבנות בתביעה להקדים את גיל נישואיהן, אבל אפשר להמליץ על כך, ובוודאי שצריך לתמוך ולעודד את הרוצות בכך

שאלת השרות הלאומי
סוגיית השרות הלאומי מורכבת מצדדים שונים. בכוונתי לעורר מחשבה נוספת על היתרונות והחסרונות שבשרות הלאומי. הואיל והיתרונות ידועים, יש מקום להעלות לדיון את החסרונות.
בפעמים הקודמות השתדלתי להסביר כי הבעיה המרכזית שנוצרת בעקבות השירות הלאומי היא דחיית הלימודים המקצועיים (באקדמיה או במסגרת אחרת) בשנה עד שנתיים. וכשחלק מהבנות מוסיפות עוד שנה למדרשה, יוצא שרוב הבנות מתחילות כיום את הלימודים באוניברסיטאות ובמכללות בגיל עשרים בערך.

וכיוון שבגיל עשרים כבר מתאים להתחיל לחשוב על נישואין, נוצרת התנגשות בין הנישואין לבין הלימודים. יש בנות שמחליטות לדחות את הנישואין עד לקראת סיום תקופת הלימודים. המחיר הוא, שחלקן יתקשו מאוד למצוא את זיווגן. ויש בנות שמחליטות להינשא, בלי להתחשב בהתנגשות שתיווצר בין הלימודים למשימות המשפחתיות. המחיר הוא שחלק מן הבנות, שלפי כשרונן היה מתאים להן ללמוד מקצוע איכותי, ייוותרו ללא מקצוע. לבנות שגדלו במשפחות מעוטות הכנסה הבעיה כאובה במיוחד.

האם אפשר להתנדב, ללמוד מקצוע ולהינשא
בחלק מהתגובות הרבות שקיבלתי הועלתה הטענה, הנה אני או בנותיי התנדבנו למשך שנתיים, וברוך ה' למדנו מקצוע ואף הקמנו משפחה טובה בישראל. אולם לא טענתי שהדבר בלתי אפשרי, אלא טענתי שהדחייה גורמת לקושי, שהתוצאה הנגרמת ממנו היא שכעשירית מהבנות שיכלו ללמדו מקצוע מועיל - עקב הקדמת הנישואין לא ילמדוהו. ועוד כעשירית, שיבחרו להקדים את לימוד המקצוע לנישואין - לא יתחתנו, או יתקשו מאוד להתחתן.

משל למה הדבר דומה, לכביש מסוכן שכעשרה אחוז מן הנוסעים בו נפצעים או נהרגים. יבואו אותם תשעים אחוז שנסעו ולא נפגעו ויטענו שטוב לנסוע בו, כי "הנה אנחנו נסענו ולא נפגענו". וכי על סמך טענתם נוכל להמליץ לציבור לנסוע באותו כביש?!
אם הערכתי צודקת, ובעקבות הדחייה בשנתיים כעשרה אחוז אינן לומדות מקצוע, ועוד כעשרה אחוז אינן נישאות או שנישואיהן נדחים בשנים רבות, אזי יש מקום לשקול מחדש את נושא השרות הלאומי.

השיקול הפרטי לעומת הכללי
היו שטענו כי אמנם יתכן שהבת עצמה תינזק, אבל התרומה לכלל חשובה יותר. ובכלל, צריך כל אדם לשקול לא רק את השיקולים האישיים שלו, אלא גם לחשוב על כלל ישראל. ועל כך השבתי במאמר השני, שלא תמיד ישנה התנגשות בין השיקול הכללי לשיקול הפרטי. פעמים רבות מה שתורם לפרט גם תורם יותר לכלל. וכך נדמה לי ביחס לשרות הלאומי: כשם שלפרט עדיף ללמוד תחילה מקצוע ואח"כ להתנדב או לעבוד בו באופן איכותי יותר, כך גם מבחינה כלכלית לאומית. ולא נחזור כאן על החשבון המפורט שערכתי בשבוע שעבר, לפיו עלות הבנות בשירות הלאומי מרובה מהתועלת.

גיל הנישואין משפיע על גידול האוכלוסייה
עניין נוסף שראוי להסב את תשומת הלב אליו הוא ההיבט הדמוגרפי. ומכאן לעובדה מפתיעה: גידול האוכלוסייה מושפע מהגיל בו נישאים לא פחות מאשר ממספר הילדים שמביאים לעולם. כאשר זוג הורים מוליד יותר משני ילדים, הרי שבכל דור האוכלוסייה גדלה. וככל שמתחתנים בגיל צעיר יותר, כך אורך הדור מתקצר, וממילא הגידול הדמוגרפי מהיר יותר. וככל שמספר הילדים רב יותר, כך ההשפעה של קיצור אורך הדור רבה יותר.

שירות לאומי דוחה את גיל הנישואין
כיום רוב הצעירות הדתיות מעדיפות לדחות את נישואיהן עד לקראת סיום לימודיהן המקצועיים. לכן בנות רבות אינן מעוניינות להשתדך בגיל עשרים, ורק כשהן מתקרבות לסיום לימודיהן הן מעוניינות להתחתן, מפני שאז הנישואין כבר לא יפריעו לסיום לימודיהן. ככלל אפשר לומר ששנתיים שירות לאומי, או שנה שירות לאומי ושנה מדרשה, גורמים לדחיית גיל הנישואין הממוצע בשנתיים - בערך מגיל עשרים לגיל עשרים ושתיים (יש לציין כי מבחינה רגשית הגיל המתאים להתאהבות והתאחדות למען הקמת משפחה הוא צעיר, ודחיית הנישואין חומסת מהצעירים כמה משנותיהם הטובות ביותר, שנים בהם יכלו לאהוב ולהיבנות יחד).

המשמעות הדמוגרפית של דחיית הנישואין בשנתיים
למשפחה ממוצעת בציבור הדתי-לאומי יש כיום חמישה ילדים בממוצע, כאשר ההפרש הממוצע שבין לידה ללידה הוא שלוש שנים. אם ממוצע גיל הנישואין יהיה 20, כשיגיעו ההורים לגיל שבעים יהיו להם 40 צאצאים. לעומת זאת, אם גיל הנישואין הממוצע יהיה 22, בגיל שבעים יהיו להם 31 צאצאים בלבד. ובטווח של שמונים שנה, התוספת בעקבות הצערת הנישואין בשנתיים היא של 111 ילדים: 277 לנישאים בגיל 20, מול 166 לנישאים בגיל 22.


לפי חשבון זה, אילו 2000 בנות (מתוך כ-6000 במחזור) היו מתחילות מיד בלימודיהן המקצועיים במקום לשרת בשירות הלאומי, ומקדימות את נישואיהן בשנתיים - תוך חמישים שנה היו בעם ישראל עוד 18,000 יהודים. ואם כך היו עושים במשך עשרה מחזורים, למשל, היו מתווספים עוד מאה ושמונים אלף יהודים.

ואם אותן בנות הן מהציבור התורני, שממוצע הילדים במשפחותיו הוא כשבעה, כאשר ההפרש הממוצע בין הלידות הוא של שנתיים, אזי אם יינשאו בגיל 22 - בגיל שבעים יהיו לכל בת 57 צאצאים, ואילו כשיינשאו בגיל 20 יהיו לכל בת 76 צאצאים (19 נוספים עקב הצערת גיל הנישואין). וכשמדובר באלפיים בנות, יש כאן תוספת של 38,000 יהודים בחמישים שנה. ואם נחשב עשרה מחזורים, אזי מדובר על תוספת של 380,000 אלף יהודים. כל זה רק בזכות הקדמת גיל הנישואין בשנתיים, ובלי להניח שהקדמת הנישואין עשויה להגדיל במשהו גם את מספר הילדים הממוצע לכל אישה.

המשמעות הלאומית
ואל יהיה קל בעינינו משמעותו של נתון זה. מדינת ישראל משקיעה מאמצים רבים להעלות יהודים מחוץ לארץ, כדי להבטיח את הרוב היהודי במדינת ישראל. גם הגירוש מחבל עזה וחורבן היישובים התרחש בתואנה כי הדבר הכרחי כדי לשמור על הרוב היהודי במדינת ישראל. ואם יש בידינו דרך פשוטה למדי להגדיל את העם היהודי, מדוע שלא נשקול אותה? ידוע לי כי ציניקנים רבים יעדיפו ללעוג לטיעון זה, אבל האמת היא שיש לו משקל רב.

המשמעות התורנית
בהבטחת ה' לאברהם נאמר כי על ידי ריבויים של ישראל יזכו לנחול את הארץ ולנצח את אויביהם, שנאמר (בראשית כב, יז): "כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים, ויירש זרעך את שאר אויביו". וכך נאמר בהבטחת הגאולה להושע הנביא (ב, א): "והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא יימד ולא ייספר".

וכך למדנו מחומש במדבר שיש חשיבות עצומה למספרם של ישראל, שחומש במדבר נקרא גם 'חומש הפקודים' על שם המפקדים המרובים שצווה ה' לפקוד את ישראל. ואמרו חכמים (במדבר רבה ב, יט): "אלה פקודי בני ישראל לבית אבותם. בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני המקום, שהרי כתב הקב"ה חשבון ישראל ארבע פעמים בדגלים, שתי פעמים בפרט ושתי פעמים בכלל, ועוד מנה כל דגל ודגל בכלל ופרט. להודיע כמה היו חביבין לפניו, שהם היו צבאותיו ורוצה למנותן כל שעה. כאדם שיש לו סגולה חביבה עליו ביותר, והוא מונה וחוזר ומונה עד כמה פעמים, כדי שיידע חשבונה וישמח בה על כל מנין ומנין. כך היה הקב"ה שמח בזכירת מנין ישראל לומר כך צבאות יש לי בעולמי..."

הבחירה החופשית
חובה להדגיש: אין בדברים אלו תביעה כלפי כל בחור ובחורה לטשטש את אישיותם המיוחדת, לבטל את כל תוכניותיהם ולהתייצב בשורה לקראת הנישואין, לא משנה עם מי, העיקר להתחתן למען הגדלתו של העם היהודי. האדם אינו מספר סטטיסטי. הבחירה החופשית היא צלם אלוקים שבו, וכל אדם צריך לממש את כישרונותיו לטובה. וישנם ערכים רבים, כדוגמת לימוד תורה, גמילות חסדים, פיתוח המידות הטובות, בירורים אישיים, יישוב הארץ, לימוד מדע ועוד. הולדת הבנים הוא אחד מהערכים החשובים, אבל הוא בהחלט לא היחיד. וכך אנו מוצאים בהלכה: חובה על היחיד להינשא ולהוליד בן ובת. מעבר לכך, אף שיש מצווה גדולה, אין חובה. לפיכך אין לבוא אל הבנות בתביעה להקדים את גיל נישואיהן, אבל אפשר להמליץ על כך, ובוודאי שצריך לתמוך ולעודד את הרוצות בכך.

הענקת האפשרות לבחור
הרי כולנו יודעים שיש בנות שמעדיפות להתחתן בגיל צעיר יותר. מדוע שלא נקל עליהן לממש את רצונן, לטובת עצמן ולטובת עמן? אם מתוך ששת אלפי הבנות שמשרתות בשירות לאומי יהיו אלפיים שירצו להתחיל מיד בלימודים או בעבודה, ועל ידי כך להקדים את נישואיהן, מדוע שלא נעודדן לכך? ואפילו אם יהיו רק מאתיים שירצו בכך, מדוע שלא נעודדן, או לכל הפחות נכבד את רצונן? וכי הגידול הדמוגרפי הצפוי עקב כך אינו חשוב בעינינו?

על הדעות השונות
תגובות רבות הגיעו בעקבות שני המאמרים הקודמים, חלקם תומכים וחלקם מתנגדים. כל המתנגדים הקדימו או סיימו את דבריהם בהתנצלות על כך שהם חולקים עלי, שאולי יש בכך משום פגיעה בכבודי. כדי למנוע אי נעימות אבהיר כי אינני נפגע מקיומן של דעות אחרות, בדרך כלל אני שמח לקוראן, ובמיוחד שרוב התגובות היו מלאות בכנות ואידיאליזם שאי אפשר שלא לכבד. יתר על כן, עלי להבהיר שוב כי אני מכבד ומעריך כל בת שמתנדבת לשירות לאומי, שהרי היא מקיימת בהתנדבותה מצוות חשובות. אם ישאלו, הייתי מעדיף שיקראו קודם את דבריי, ולאחר מכן יבחרו. אם לאחר מכן יחליטו להתנדב לשירות לאומי לשנה או שנתיים, אכבד ואעריך אותן יותר, שכן התנדבותן תהיה מתוך בחירה.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il