הרבה שואלים: כיון שעל פי המדרש (בראשית רבה נז, א; וכן הובא ברש"י על בראשית כב, כ) עת שהשלים נסיון העקידה כבר אז נודע לאברהם אבינו כי נולדה זיווגו של יצחק, משום מה הלך אליעזר לארם נהריים לחפש אשה ליצחק על ידי סימני הבאר, ולא יפנה אליעזר ישירות לביתו של בתואל ויציע לו את השידוך?

אמנם, עת שסיפר אליעזר לבתואל ומשפחתו כיצד מצא את רבקה, הוא אמר כי אברהם אמר לו במפורש "אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי, ולקחת אשה לבני" (בראשית כד, לח) אבל לא מצאנו זאת מפורש בדברי אברהם לעבדו (שם כד, ד) אלא אמר "כי אל ארצי ואל מולדתי תלך, ולקחת אשה לבני ליצחק". ויש מפרשים שאליעזר בְּדַּבְּרוֹ לבתואל הוסיף פרט זה על דעת עצמו, כדי לסייע לו להצליח במשימתו.

אבל בחפשי במפרשים, מצאתי כמה גדולי עולם המפרשים מלה זו שאמר אברהם "מולדתי", שהיא "משפחתי", כדלהלן:
[א] תרגום יונתן, כד, ד - אלהין לארעי ולבית גניסתי תיזיל ותסב אתתא לברי יצחק.

[ב] רשב"ם: [פסוק ד] כי אל ארצי - ולא לאותם שאינם קרובי אלא למולדתי שבארצי תלך:

[ג] רבי אברהם בן הרמב"ם בפירושו לתורה: "'ואל מולדתי', אין הכוונה בו למקום לידתו, אלא למשפחתו אשר היחס [שהיא הלידה] ממנה כמו שביאר אליעזר כאשר סיפר את מה שאמר (אברהם) ופירש את טעמו (ואמר) 'וישבעני אדני [וג'] אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי'":

אמנם לעומתם יש רבים מהמפרשים הכותבים כי "מולדתי" היא העיר שם נולד אברהם, ולאו דוקא ממשפחתו. אבל בבדיקה בקונקורדנציה מצאנו סימוכין רבים שמדובר בבני משפחה.

[א] וַיֹּאמְרוּ, שָׁאוֹל שָׁאַל הָאִישׁ לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ לֵאמֹר הַעוֹד אֲבִיכֶם חַי? הֲיֵשׁ לָכֶם אָח? וַנַּגֶּד לוֹ עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. הֲיָדוֹעַ נֵדַע כִּי יֹאמַר הוֹרִידוּ אֶת אֲחִיכֶם?: (בראשית מג, ז).
[ב] לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד: (אסתר ב, י)
[ג] כִּי אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בָּרָעָה אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת עַמִּי וְאֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בְּאָבְדַן מוֹלַדְתִּי?: (אסתר ח, ו).
[ד] וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָ-י יֱהֹוִ-ה לִירוּשָׁלִַם, מְכֹרֹתַיִךְ וּמֹלְדֹתַיִךְ מֵאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי אָבִיךְ הָאֱמֹרִי וְאִמֵּךְ חִתִּית: (יחזקאל טז, ג).

אמנם יש גם כמה מקראות ששם מלת "מולדת" היא הארץ ששם נולד האדם, אבל בכל הפסוקים ההם מלה זו באה בצירוף מלת "ארץ"!
[א] וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בְּאוּר כַּשְׂדִּים: (בראשית יא, כח)
[ב] יְהֹוָ-ה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי..." (בראשית כד, ז).
[ג] אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר עַתָּה קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ: (בראשית לא, יג).
[ד] וַיַּעַן בֹּעַז וַיֹּאמֶר לָהּ הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית אֶת חֲמוֹתֵךְ אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁךְ, וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ וְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּךְ וַתֵּלְכִי אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדַעַתְּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם: (רות ב, יא).
[ה] אַל תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל תָּנֻדוּ לוֹ, בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ: (ירמיה כב, י).
[ו] הִרְבָּה כּוֹשֵׁל, גַּם נָפַל אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וַיֹּאמְרוּ קוּמָה וְנָשֻׁבָה אֶל עַמֵּנוּ וְאֶל אֶרֶץ מֹולַדְתֵּנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה: (ירמיה מו, טז).
[ז] חֲגוֹרֵי אֵזוֹר בְּמָתְנֵיהֶם סְרוּחֵי טְבוּלִים בְּרָאשֵׁיהֶם, מַרְאֵה שָׁלִשִׁים כֻּלָּם, דְּמוּת בְּנֵי בָבֶל כַּשְׂדִּים אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם: (יחזקאל כג, טו).

הרי ברור כשמש שרק בצירוף מלת "ארץ" מדובר על כלל מקום לידת האדם. אבל כאשר חסרה מלת "ארץ" מדובר בבני משפחתו בלבד.

וככה באמת אמר אברהם לעבדו "כי אל ארצי ואל מולדתי תלך, ולקחת אשה לבני ליצחק" (בראשית כד, ד).

ואם תשאל משום מה עשה אליעזר כל הניחוש הזה, לעמוד ליד באר המים ולבקש מאיזו נערה להשקות את צאנו? אלא לא ידע מי מבנותיו של בתואל היא הראויה, כי שמא היו בבית ההוא כמה בנות, ושמא מדובר גם באחת מבנותיהם של י"ב הבנים שהיו לנחור (בראשית כא, כד). ובקש מהקב"ה שיורה לו באיזו בת מדובר. ולכן לא נתן את הנזם והצמידים עד ששאל "בת מי את", כמפורש בסיפור הדברים אחר כך לבתואל ולבן (בראשית כד, מח).

ואם תשאל, בכל זאת, בסיפור של עצם המעשה נאמר שנתן התכשיטים עוד לפני ששאל "בת מי את?" (בראשית כד, כב-כג). אפשר לומר שרצה לגמול לה על טוב לבה, על חסדה אתו ועם הגמלים, אע"פ ששמא יתברר שאינה המיועדת להיות אשתו של יצחק.

אישור לכל הנ"ל יש לנו מדברי אליעזר עצמו בדברי הודיה להקב"ה, אחרי ששאל את הנערה "בת מי את?" והיא ענתה:
(כג) וַיֹּאמֶר בַּת מִי אַתְּ? הַגִּידִי נָא לִי הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין?:
(כד) וַתֹּאמֶר אֵלָיו בַּת בְּתוּאֵל אָנֹכִי בֶּן מִלְכָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר:
(כה) וַתֹּאמֶר אֵלָיו גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם לָלוּן:
(כו) וַיִּקֹּד הָאִישׁ וַיִּשְׁתַּחוּ לַיהֹוָ-ה:
(כז) וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהֹוָ-ה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי; אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי יְהֹוָ-ה בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי:

ובזה מענה לשאלה שנשאלה בתחילת מאמר זה.