בית המדרש

  • מדורים
  • קול צופייך
לחץ להקדשת שיעור זה
קול צופייך וארא תשפ"ב

יציאת מצרים והגאולה העתידית

undefined

הרב שמואל אליהו

כ"ה טבת תשפ"ב
14 דק' קריאה 60 דק' צפיה
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד
וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - קצו בחייהם
התיאור של גאולת עם ישראל מתחיל בפריון ובגדילת עם ישראל. "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם". התורה ניתנת לעם ישראל ולא למשפחה של שבעים נפש, ולכן הם צריכים במהרה להגיע לשישים ריבוא.
מלכות הרשע של פרעה מבינה שהם הולכים להיות עם, ועל כן כל כך קשה לפרעה עם ההתרבות של עם ישראל. הם מנסים להמעיט את בני ישראל דרך המיילדות, אבל המזימה לא צולחת. הם מנסים לענות את בני ישראל, אבל העינויים האלה משמשים להם כבומרנג. "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ" (א יב). פרעה מיואש כל כך, שהוא נכנס למחשבות אובדניות: "וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". מהו ויקוצו? "קצו בחייהם". המצרים לא יכולים לחיות כשהם רואים את בני ישראל מתרבים. כל ילד יהודי נוסף הורס להם את שמחת החיים. "ורבותינו דרשו כקוצים היו בעיניהם" (רש"י שם).
קוצר הרוח של פרעה
על סמך רש"י תירץ מרן הרב אליהו זצוק"ל קושיה גדולה על הקל וחומר של משה רבנו: "הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם". ולכאורה אין פה קל וחומר. בני ישראל לא שמעו אל משה כי הם היו בקוצר רוח ועבודה קשה, ואילו פרעה הוא מלך שאוכל ושותה, שמח ושליו – הוא בוודאי יוכל לשמוע לדברי משה בנחת, למרות שמשה ערל שפתים.
מסתבר שפרעה לא היה בנחת רוח למרות היותו מלך שהכול לכאורה בידו. פרעה היה קצר רוח כמו עבדיו, מחמת הדאגה הקשה שהייתה לו כשהוא רואה את בני ישראל פרים ורבים. הוא משתגע עד שכמעט קץ בחייו. וזהו שאמר משה רבנו כי קוצר רוחו של פרעה בוודאי ימנע ממנו לשמוע לדבריו. ועוד, הרי הוא ערל שפתיים.
הקשר בין ילודה לגאולה
באופן הזה נבין טוב יותר את דברי הזוהר שמרן הרב אליהו זצ"ל היה מזכיר תדיר, לפיהם הגאולה באה בזכות בני ישראל שלא הפילו את ילדיהם. "מָאן דְקָטִיל בְּנוֹי הַהוּא עוֹבָרָא דְמִתְעַבְּרָא אִתְּתֵיהּ וְגָרִים לְקַטָּלָא לֵיה בִּמְעָהָא דְסָתִיר בִּנְיָינָא דְקֻדְּשָׁא בְרִיךְ הוּא וְאוּמָנוּתָא דִילֵיהּ. אִית מָאן דְּקָטִיל בַּר נַשׁ וְהָאי קָטִיל בְּנוֹי". גבר או אישה שגורמים להרוג את העוברים במעי אימם – סותרים את הבניין שבנה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוּמָנוּתוֹ. וזה קשה ממי שהורג אדם, שזה הורג את בנו.
"תְּלָתָא בִּישִׁין עָבִיד דְּכָל עַלְמָא לָא יָכִיל לְמִסְבַּל. וְעַל דָּא עַלְמָא מִתְמוֹגְגָא זְעֵיר זְעֵיר וְלָא יְדִיעַ, וְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא אִסְתְּלִיק מֵעַלְמָא, וְחַרְבָּא וְכַפְנָא וּמוֹתָנָא אַתְיָין עַל עַלְמָא". והוא גורם שלוש רעות גדולות שהעולם לא יכול לסבול, ועל כן העולם הולך ונחלש ואנשים לא מבינים למה הוא נחלש. והשכינה מסתלקת מהעולם, ובא רעב, ובאות מלחמות ומחלות.
"וְאִלֵּין אִינוּן קָטִיל בְּנוֹי סָתִיר בִּנְיָינָא דְמַלְכָּא. דָּחֵי שְׁכִינְתָּא דַאְזלָא וּמְשַׁטְטָא בְעַלְמָא וְלָא אַשְׁכָּחַת נַיְיחָא וְעַל דָּא אִלֵּין רוּחָא דְּקוּדְשָׁא עָבִיד בַּכְיָה. וְעַלְמָא אִתְדָּן בְּכָל הֲנֵי דִינִין. וָוי לְהַהוּא בַּר נַשׁ, וָוי לֵיהּ, טָב לֵיהּ דְּלָא יִתְבְּרֵי בְעַלְמָא". ההורג את בניו סותר את מה שבנה המלך, ודוחה את השכינה שלא מוצאת מקום מנוחה, ועל זה רוח הקודש בוכה. והעולם נדון בכל הדינים. אוֹי לְאוֹתוֹ הָאָדָם, אוֹי לוֹ, מוּטָב לוֹ שֶׁלֹּא הָיָה נִבְרָא בָּעוֹלָם.
"זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּאַף עַל גַּב דַהֲווֹ בְגָלוּתָא דְמִצְרַיִם אִסְתְּמָרוּ מִכָּל הֲנֵי תְלָתָא מִנִּדָּה וּמִבַּת אֵל נֵכָר וּמִקְּטוֹל זַרְעָא וְאִשְׁתַּדְּלוּ בְּפַרְהֶסְיָא בְּפִרְיָה וְרִבְיָה. דְּאַף עַל גַּב דִּגְזֵרָה אִתְגְזָר כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאוֹרָה תַּשְׁלִיכוּהוּ לָא אִשְׁתְּכַח בֵּינֵיהוֹן מָאן דְּקָטִיל עוֹבָרָא בִמְעָהָא דְאִתְּתָא כָּל שֶׁכֵּן לְבָתַר. וּבִזְכוּתָא דָא נַפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא" (שמות ג: נמצא בחק לישראל).
אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ בְּגָלוּת מִצְרַיִם, נִשְׁמְרוּ מִכָּל שָׁלֹשׁ אֵלּוּ, נזהרו לא להיות עם אישה בעת נידתה, נזהרו שלא להתחתן עם נוכריות ולא להרוג את העוברים שלהם. מאידך גיסא השתדלו מאוד לפרות ולרבות. ובאמצעות המראות הצובאות היו הנשים מתקשטות ומעוררות את בעליהן להמשיך את החיים בעולם, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה, כָּל הַבֵּן הַיִּלוֹד הַיְאוֹרָה תַּשְׁלִיכוּהוּ, לֹא נִמְצָא בֵּינֵיהֶם אִישׁ שֶׁיַּהֲרֹג עֻבָּר בִּמְעֵי אִשָּׁה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן לְאַחַר שֶׁנּוֹלָד, וּבִזְכוּת זֶה יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת.
נשמות של גאולה
חכמינו אמרו שגם לעתיד לבוא הגאולה תלויה בילודה. ועל זה נאמר: אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף (יבמות סב ע"ב). והסביר רש"י שיש אוצר של נשמות, שכאשר הן יבואו לידי ביטוי וייוולדו, אז תוכל לבוא הגאולה. כך כתוב בזוהר הקדוש: "בְּהַהוּא זִמְנָא, יִזְכּוּ יִשְׂרָאֵל, כָּל חַד וְחַד לְבַת זוּגֵיהּ". בזמן הגאולה יזכה כל אחד לנשמה שהיא בת זוגו.
"וְדָא אִיהוּ דִּכְתִיב 'וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם', וּכְתִיב 'וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם' וגו', וְאִלֵּין אִנוּן נִשְׁמָתִין חַדְתִּין, דַּעֲתִידִין לְמֶהֱוֵי עַל יִשְׂרָאֵל". הנשמות החדשות שיבואו לישראל הן נשמות שיכולות להתנבא. "כְּמָה דְאוֹקְמוּהָ אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל נְשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף, וְאָז הַחֲדָשׁוֹת יָבוֹאוּ". כמו שלמדנו כי אין בן דוד בא עד שיכלו הנשמות של הגלות מהאוצר של הנשמות. ויביאו במקומן נשמות חדשות, נשמות של גאולה.
ישראל מובילה בילודה
כשהקדושה עולה, הטומאה יורדת
גם בימינו מתבצע תהליך הגאולה של עם ישראל תוך כדי ריבוי ילודה. הילודה במדינת ישראל היא כפולה מאירופה, והיא מובילה בעולם וזה ממש פלא גדול. יש מדינות עניות שיש בהן ילודה גבוהה מישראל, אבל יש בהן תמותת תינוקת גבוהה ותוחלת חיים נמוכה. פרט למדינת ישראל, אין בכל העולם מדינה עשירה עם תמותת תינוקות נמוכה, תוחלת חיים גבוהה וילודה גדולה.
כשמחשבים גם את הילודה של המהגרות המוסלמיות, ממוצע הילדים לאישה במדינות אירופה הוא 1.6. הילודה של האירופאיות בלי המוסלמיות היא הרבה יותר נמוכה, והדבר הזה מביא עליהם אסון. כן יש מפולת גדולה בילודה בעולם המוסלמי. לפני 50 שנה הילודה הייתה כמעט 10 לאישה, והיום היא נפלה והתרסקה לקצת יותר מ-3 לאישה בכל המרחב הערבי, ממרוקו ועד איראן.
גם בימינו וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
ברכת הילדים של עם ישראל מציקה מאוד לאנשים רעים גם בימינו, כשם שהציקה לפרעה ולחבריו בימי קדם. לכן הם פועלים במרץ להוריד את הילודה במדינת ישראל באמצעות כל מיני ארגונים חברתיים שקמים חדשים לבקרים, במימון אירופאי. הם מנסים לשווק לנו ערכים חלופיים של אקולוגיה ושמירה על האקלים, כדי שנשכח את חובתנו להרבות חיים בעולם. כדי שנוריד את הילודה כך שישראל תהיה שווה לילודה האסונית של מדינות אירופה.
ראשים בלי ילדים
מי שמוביל את התמעטות הילודה באירופה זו ההנהגה שלהם. לשמונה מנהיגים אירופאים מובילים אין ילדים. לְעִמָּנוּאֵל מַקְרוֹן, נשיא צרפת, אין ילדים. כך גֹּם לָאַנְגֶּלָה מֶרְקֶל שהייתה קנצלרית גרמניה, וְתֵרֵזָה מיי שהייתה ראש ממשלת בריטניה. כך גֹּם לְפָאוּלוֹ גִּ'נְטִילוֹנִי ראש ממשלת איטליה וּלְמַארְק רוֹטֶה ראש ממשלת הולנד. כך גם לִסְטֵפָן לְוָון ראש ממשלת שבדיה וְלִקְסֶּאֱבָייה בָּטֵל ראש ממשלת לוּקְסֶמְבּוּרְג. כך גם לְנִיקּוּלָהּ סטרג'ון מנהיגת סקוטלנד וּלְזָ'אן קלוד יוּנְקֶר, נשיא הנציבות האירופית.
המנהיגים מובילים את רוח תושבי אירופה לאובדנות דמוגרפית. יבשת שיש בה יותר פטירות מלידות מפסיקה להאמין בחיים. כשגני ילדים נסגרים והופכים לבתי אבות, זה סימן של סופניות. החוקרים אומרים שהסיבה לחוסר ילודה היא הרס המשפחתיות. האירופאים פירקו את המוסד היפה הזה שמלווה את האנושות מראשית הווייתה ומביא ביטחון, אהבה וחיים. יצרו משפחות חדשות של חד-הוריים וחד-מיניים שאין בהם ביטחון ואהבה ועומדים בפני שוקת שבורה.
ערך עקר
מלחמה במשבר האקלים לא תציל את אירופה ולא תציל את העולם. היא ערך חשוב, אבל היא לא הערך הכי חשוב בעולם. באירופה של היום אדם מוסרי הוא אך ורק אדם שפעיל לעצור את משבר האקלים. הגירת המוסלמים לאירופה והאלימות שלהם הן בעיות זניחות לשיטתם.
הסיסמה שלהם אומרת כי כל ילד נוסף מקרב אותנו למשבר קיומי. אם אתה רוצה לעזור לעולם, אל תתחתן ואל תביא ילדים. ה"מתקדמים" שבין יהודי הגלות כבר אימצו את הרוח הרעה הזאת והם כמעט לא מתחתנים, וכמעט בלי ילדים. יש ארגונים שמנסים להביא את הרוח הרעה הזאת לתוך מדינת ישראל. אבל מתברר שלא מדובר בחדשנות, ולהלן נראה כי שורשיה של הרוח הרעה הזאת הם עתיקים ביותר.
הריגת ילדים בעולם העתיק
מרחץ בדם ילדים
כילד שלמד את פרשת שמות התקשיתי לדמיין אנשים שפויים שזורקים ילדים ליאור, טרף לתנינים. התקשיתי לדמות את פרעה מצווה את המיילדות להרוג את הבנים הזכרים, מצווה את כל עמו לזרוק את הילדים ליאור, ואחר כך יכול לישון בלילה ולהישאר חי בשלטון.
אין לנו יכולת להבין את מדרשי חז"ל שמתארים את פרעה רוחץ בדם של ילדים בשביל להירפא ממחלת הצרעת שלו, כי גדלנו בעולם שמחנך וחי על פי ערכים מתוקנים. אבל אם מסתכלים על הערכים של העולם העתיק רואים שהיחס שלהם לחיים של ילדים וגם של מבוגרים היה שונה לחלוטין.
גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם
אחד העמים המקולקלים שהתורה מתארת הוא העם הכנעני. אחת מעבודות האלילים האהובות עליהם הייתה לשרוף את הילדים שלהם כקרבן לאליליהם. אלוקים אומר לעם ישראל כי זה הדבר המתועב והשנוא ביותר בעיניו "כִּי כָל תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם, כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם" (דברים יב לא).
מתפלספים ומדללים אוכלוסין
הקלקול הזה עבר ליוון הנאורה. הם היו נוהגים להמית ילדים "לא רצויים", ואריסטו הפילוסוף הגדול נתן לרצח הזה צידוק מוסרי ואמר: "כדי להימנע מפיצוץ אוכלוסין, יש ילדים שצריך להורגם, מאחר שיש להגביל את כמות האוכלוסין במדינה". כדי לחנך את האוכלוסייה שאפשר להרוג ילדים לא רצויים המציאו את התיאטרון. שם מחנכים באופן סמוי לערכים הנעלים של הפילוסופים הגדולים.
לצורך החינוך הם המציאו מחזה שנקרא "מדיאה", אימא שהורגת את ילדיה כדי לנקום בבעלה שעזב אותה לטובת אישה אחרת. המחזה עשוי במקצועיות גדולה. הוא סוחט דמעות, וגם מצחיק כשצריך. השחקנים הם המומחים ביותר שיש. במחזה הזה האלים היוונים עוזרים למדיאה, מסתירים אותה ומחפים עליה. כל הרואה את המחזה מרגיש הזדהות עם האם שהורגת את ילדיה. קשה לדמיין, אבל המחזה המטורף הזה הוצג בתיאטרון הקאמרי בישראל במימון משלם המיסים הישראלי.
שלא תלכו בנימוסות שלהן בדברים החקוקין להם כגון תיטריות וקרקסאות
התורה מזהירה מאוד מהתרבות שלהם. "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ". אם תלך סופך לעמוד, ואם עמדת סופך לשבת. ושם ישבת – תספוג את כל הקלקול המוסרי שלהם. וכך לימדו חכמים במדרש על הפסוק "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ" - "וכי מה הניח הכתוב שלא אמרו. והלא כבר נאמר 'לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש' וגו' 'וחובר חבר' וגו' ומה תלמוד לומר וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ? שלא תלכו בנימוסות שלהן בדברים החקוקין להם כגון תיטריות וקרקסאות והאסטריות" (ספרא אחרי מות יג).

הריגת בנות דווקא
כדי שיתחברו נשי ישראל עם המצריים ויתחתנו בהם
אחת הסיבות לגזירת פרעה להרוג את הזכרים על ידי המיילדות או על ידי השלכתם ליאור הייתה כדי לקבל את הבנות אליהם. כך כותב אור החיים הקדוש ש"יתחברו נשי ישראל עם המצריים ויתחתנו בהם". כדי להבין את הגזירה הזאת היטב, צריך לזכור כי בעולם העתיק היו נוהגים להרוג בעיקר את הבנות. כשמחסלים את הבנות, חייבים מישהו שישלים את מה שחסר, ולכן תכנן פרעה להרוג רק את הזכרים של היהודים (מזכיר קצת את הניסיון של פרעה לחטוף את שרה אמנו).
מספר הילדים מדויק
היחס בין לידות של תינוקות בנות לבנים הוא 100 בנות לכל 105 בנים. באופן פלא המספר הזה הוא השגחה אלוקית שקיימת בכל הלידות, בכל הדורות, בכל תרבות ובכל מקום.
לכל משפחה שנולדים לה בנים או בנות נראה להורים כי מין הילד הנולד הוא מקרי. כשמסתכלים על המספרים הגדולים רואים שכל לידה מדויקת. יש שתי סיבות להבדל בין מספר הבנים למספר הבנות בעת הלידה. האחת היא שלנשים יש תוחלת חיים טבעית ארוכה יותר, לכן נולדים יותר בנים ונוצר איזון. הסיבה השנייה היא שהעוברים הזכרים חזקים פחות מהנקבות. אם האם תחת לחץ פיזי או נפשי, יש סיכוי גדול יותר להפיל עוברים ממין זכר, לכן אלוקים גרם שמספרם בעת הלידה יהיה קצת יותר ממספר הבנות וכך העולם מתאזן.
נלחמות על החיים בעולם העתיק
הפסוק אומר: "אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים" (קהלת ז כט). בעולם העתיק היו מעדיפים להרוג בעיקר את הבנות שנולדו, כי לדעתם הדבר הכי חשוב הוא לנצח במלחמה, ובנות לא יכולות להילחם. עד כמה שזה נשמע מופרך, כך היה המנהג ביוון ואחר כך ברומא. מספר הבנות היה קטן משמעותית ממספר הבנים, וזה גרם למלחמות שבהן היו היוונים והרומאים שובים וגוזלים בנות מעמים אחרים.
יותר הרוגים מאשר בשתי מלחמות העולם יחד
גם בעולם שלנו יש פחות בנות מבנים. החל משנת 1968 יש בסין מדיניות של ילד אחד, וכיוון שרבים העדיפו דווקא בנים, נוצר מצב שיש 121 בנים על כל 100 בנות. רובן מתות בשלב האולטרסאונד, חלקן מתות בזמן היותן ילדות. הסיבה היא שלא מטפלים בהן, והן מתות הרבה יותר מבכל מקום אחר.
התוצאה היא מחסור גדול של 66 מיליון בנות בסין ולמעלה מ-43 מיליון בנות חסרות בהודו. גם בווייטנאם, דרום קוריאה, אזרבייג'ן, גיאורגיה וארמניה נהוג להפיל בנות בעודן עוברות. לעומת זאת באפגניסטן אין הפלות, אבל לא מטפלים בבנות חולות, וגם שם יש חוסר אדיר של נשים. אם לא משתמשים בשפה מכובסת, מדובר ברצח של יותר מ-100 מיליון ילדות. יותר ממה שנרצחו בשתי מלחמות העולם גם יחד.
מחקרים מלמדים כי בחברה שיש בה שיעור רווקים גבוה שיעור הפשע מתרבה, ולא רק אונס וזנות. ב-20 השנים האחרונות שבהן הלך וגדל השימוש באולטרסאונד, הוכפל שיעור הפשיעה בסין.
לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ
העולם החל להתיישב עם גאולת ישראל
בספר ישעיה אלוקים מדבר על גאולת ישראל. "יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים לֹא תֵבשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד", ומיד אומר כי הישועה הזאת היא בשביל בניין העולם. "כִּי כֹה אָמַר ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם הוּא הָאֱלֹהִים, יֹצֵר הָאָרֶץ וְעֹשָׂהּ הוּא כוֹנְנָהּ, לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ. אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד".
ובאמת מאז שהחלו יהודים לחזור לארץ ישראל העולם החל להתיישב באופן פלאי, מה שלא היה יותר מחמשת אלפי שנים. אם לפני 180 שנה היו בעולם מיליארד אנשים, הרי שיש היום בעולם כמעט 8 מיליארד תושבים, והעולם שהיה שמם ברובו הגדול, החל להיות יותר ויותר מיושב כרצון ה'.
וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ
כדי להבין כמה מניעת ילדים היא רעה בעיני ה' נזכור מה שנאמר על ער בנו הבכור של יהודה. "וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה' וַיְמִתֵהוּ ה'". בן שממנו צריכה לצמוח מלוכה בעם ישראל. התכונה הרעה שלו מדבקת את אחיו אונן. "וַיֵּדַע אוֹנָן כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע וְהָיָה אִם בָּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו" - וה' ממית גם אותו. "וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ". אילולי שתמר הייתה מוסרת את עצמה כמעט למיתה, כך היה קורה גם עם שֵׁלָה, הבן השלישי, ולא היה קיום לבית דוד.
דור הפלגה – הפך מרצון ה' ליישוב העולם
אור החיים הקדוש (בראשית יא א) מסביר כי חטא דור הפלגה היה בכך שישבו רק במקום אחד בעולם, והבורא רצה שהעולם יהיה מיושב, שנאמר "לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ". "וְתִמְצָא הֵן הַיּוֹם כַּמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁל יִשּׁוּב שֶׁאִם תִּסְמוֹךְ אוֹתָם אַחַת אֶל אַחַת לֹא יִהְיֶה אֲפִילּוּ חֵלֶק מִמֵּאָה בִּשְׁלִישׁ יִשּׁוּב הַנִּזְכָּר וְיִהְיֶה הַכֹּל מִדְּבָר. אֶלָּא לִהְיוֹת שֶׁהָעֲיָירוֹת וְהַכְּרַכִּים בֵּין עִיר לָעִיר, חֵלֶק חָרֵב וּבְנֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִים וְשָׁבִים מִזּוֹ לְזוֹ. בָּזֶה יֵחָשֵׁב הַכֹּל בֵּין הָעֲיָירוֹת בֵּין מָה שֶׁבֵּינֵיהֶם יִשּׁוּב וּבְצֵירוּף הַכֹּל תִּמְצָא שְׁלִישׁ יִשּׁוּב". לכן ה' בלבל את לשונם, כדי שיפוצו על פני כל הארץ ויתיישב העולם.
איסור סירוס – גם בעלי חיים
בגלל רצון ה' שהעולם יתיישב "אסור לסרס אדם בין בבהמה חיה ועוף טמאים או טהורים בין בארץ בין בחוץ לארץ. ועובר בלאו דכתיב 'ומעוך וכתות ונתוק וכרות וגו' ובארצכם לא תעשו'" (טור שו"ע אבן העזר הלכות פריה ורביה סימן ה). ולא רק ליהודי אסור לעשות כן, כי אם גם לגוי, כי הקב"ה רוצה את עולמו מלא חיים, ולכן "אסור לומר לעכו"ם לסרס בהמה של ישראל, ואם מעצמו עשאו – מותר. במה דברים אמורים. שאין שום ערמה בדבר, אבל אם הערים ישראל בדבר או אפילו לא הערים והעכו"ם מכירו ומכוין לטובת ישראל – אסור".
סירוס מלכותי
סירוס מבוגרים היה מקובל בעבר בחצרות המלכים. סירוס ילדים היה מקובל בעבר בעולם הנוצרי כדי שילדים יגדלו עם קול מתאים למקהלת הכנסייה. בימינו כמעט פסק לגמרי הנוהג הרע הזה, אבל הוא היה לפני שלושים שנה בהודו בהנהגת האנשים הפרוגרסיביים והמתקדמים. סירסו שם מיליוני אנשים נשים וטף כדי למנוע את הילודה.
קרן האוכלוסין של האו"ם, קרן פורד, קרן רוקפלר וארגונים אחרים שהיו מעורבים בסיוע ההומניטרי להודו באותה תקופה היתנו את הסיוע בכך שהודו תילחם בפיצוץ האוכלוסין. בתחילת שנות השבעים הופנו 59% מכלל ההוצאה על הבריאות של ממשלת הודו לפיקוח הילודה - בזמן שמלריה ושחפת עדיין גבו עשרות אלפי קורבנות בכל שנה. אמצעים דרקוניים כמו עיקור כפוי של גברים ונשים נחשבו לגיטימיים.
צידוק מוסרי - פצצת אוכלוסין
כדי להצדיק את רצח העוברים ולתת לו נופך של קידמה כתב לפני חמישים שנה הביולוג פול ארליך ספר בשם "פצצת האוכלוסין", שהזהיר מפני ילודה וילדים וריבוי אוכלוסין. הוא טען כי אם יהיו בעולם יותר מ-4 מיליארד תושבים, יהיה פחות אוכל, פחות מתכות ונפט וחמצן וכו'. מחירי המוצרים הבסיסיים יעלו ואנשים יתחילו למות או להילחם על אוכל, מים, מתכות, נפט וכד'.
לעומתו טען הכלכלן ג'וליאן סיימון כי ריבוי האוכלוסין מביא ברכה ומעלה את רמת החיים. ארליך וסיימון התערבו התערבות ציבורית. סיימון אמר שערכו של סל המתכות ירד בתוך עשר שנים כשיהיו עוד אנשים באדם, וארליך אמר שמחירו יעלה כי יהיו הרבה אנשים. כעבור עשר שנים נפגשו ארליך וסיימון, והסתבר שארליך טעה וסיימון צדק. מספר התושבים בעולם גדל בתוך עשור, מחירי המתכות והמזון ירדו. המלחמות בעולם התמעטו, רמת החיים עלתה ופול ארליך היה צריך לומר "טעיתי". אבל כיוון שהריגת הילדים היא אובססיה של קנאות עיוורת, הוא לא חזר בו אלא טען שהוא לא הסביר מספיק את סכנות האסון הגדול שנקרא ילודה.
הקומוניסטים – מעודדי ההפלות
הוכחה לכך שמניעת ילודה גורמת אסון היא רוסיה. המדינה הזאת הייתה המדינה הראשונה בעולם שקבעה בחוק, כבר בשנת 1920, כי הפלה היא חוקית. התוצאה הייתה קריסה כלכלית וחברתית כמו שמובא בזוהר לעיל, "עַלְמָא מִתְמוֹגְגָא זְעֵיר זְעֵיר וְלָא יְדִיעַ, וְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא אִסְתְּלִיק מֵעַלְמָא, וְחַרְבָּא וְכַפְנָא וּמוֹתָנָא אַתְיָין עַל עַלְמָא".
המדינה מתמוגגת לאט לאט ולא מרגישים, אלוקים מסתלק מהחברה ההרסנית הזו, מלחמות רעב ומוות בא על כל האנשים הללו. זה בדיוק מה שקרה לרוסיה. בתחילה הם איבדו את הקשר לאמונה באלוקים, אח"כ יצרו מלחמה עולמית קרה בין גושית, ומרוץ חימוש עולמי שעלה לעולם טריליוני דולרים. מדינה שהיו בה 200 מיליון תושבים הצטמצמה ל-160 מיליון, והכלכלה ירדה והתמוטטה.
גם סין הקומוניסטית והכופרת הלכה אחריה, היא הגדילה ראש וחוקקה חוק נגד ילודה, ובשנת 1967 נחקק חוק הילד האחד. עד אותה שעה הייתה סין שליש מכלכלת העולם. בתוך שנים ספורות היא ירדה ל4% מכלכלת העולם.
הבעיה היא שחלקים מארה"ב נשאבו לתוך המרוץ הרצחני הזה. הנשיא האמריקני לינדון ג'ונסון הכריז ב־1965 כי "חמישה דולרים שיושקעו בפיקוח על הילודה שווים יותר מ־100 דולר של צמיחה כלכלית", ואילי ההון של ארצות הברית סייעו לו לממש את חזונו.
ילדים זה שמחה, ילדים זה גאולה
התיאור הזה מלמד כי הפשע של תועבת מצרים וכנען השאיר את חותמו בעולם, ויש להיזהר ממנה גם כשעוטפים את התועבה הזאת באידיאולוגיה ובערכים ובמילים יפות ומכובסות. הפלה זה רצח, וילדים זה חיים, ואלוקים שונא ומתעב רצח, גם כאשר המבצעים אותו לבושים בחלוקים לבנים. ואלוקים אוהב חיים ושמחה ובריאות וצמיחה. ובזה צריך לדבוק.
לקליפה הזאת יש סוכנים שמנסים פעם אחר פעם לבלבל את העולם ולמנוע ממנו ילודה וגאולה. אנחנו צריכים ללמוד את פרשת שמות ולהבין כי הדרך של המיילדות העבריות היא הדרך שמביאה את הגאולה. הנשים שהתקשטו במראות הצובאות וילדו ילדים הביאו את הגאולה. הנשים שלא נסחפו אחרי התרבות המצרית, זירזו את היציאה ממצרים. וגם בדורנו הנשים שמביאות ילדים – מביאות גאולה. ויהי רצון שה' יזכה את הרווקים והרווקות להקים בתים במהרה ובשמחה. ויזכה את הזוגות הנשואים להביא ילדים שמאירים את העולם בבריאות בשמחה ובטוב לבב. אמן ואמן.

סיפור

כאילו קיים עולם מלא
סיפר רב צעיר שהיה תלמידו של הרב זצ"ל: פעם ערכתי חופה למישהו שלא הקפיד מאוד על שמירת מצוות, אבל גם אחרי החתונה הוא שמר איתי על קשר והיה שואל שאלות מדי פעם. כעבור שש שנים מהחופה הוא התקשר אלי ואמר: יש לי ארבעה ילדים, אשתי שמה התקן למנוע הריון, אבל נכנסה להריון ואני לא רוצה עוד ילד. אני בקושי רואה, יש בלגאן בבית, אני בקושי מצליח לעבוד. אבל אשתי לא מוכנה לעשות הפלה. היא אמרה שרק אם יש היתר הלכתי היא עושה הפלה.
ביררתי מתי הפעם האחרונה שהיא הייתה במקווה, ומצאתי שעברו למעלה מ-45 יום. אמרתי לו שאין שום דרך להקל ולעשות הפלה, זה ממש שפיכות דמים. אבל הוא השיב לי: או שהיא עושה הפלה ואני ממשיך לחיות איתה, או שהיא לא עושה הפלה אבל אני מתגרש ממנה.
זה היה במוצאי שבת. השבתי לאבא הנסער: אשמח לדבר איתך פנים אל פנים, אבל אני רוצה לספר לך משהו קטן לפני שנרחיב בשיחה ארוכה. וכך סיפרתי לו כי לפני כך וכך שנים הייתה אישה שהיו לה שלושה בנים ובת והיא הלכה לרופא לעשות הפלה. זה היה באלג'יר. הבן הגדול שלה היה בן 20, והיא לא רצתה שיהיה פער כל כך גדול בין הילדים. זה לא נראה טוב. היא הלכה לרופא והרופא אמר לה: עכשיו זה זמן לא טוב להפלה, תבואי עוד שלושה חודשים. כעבור שלושה חודשים אמר לה הרופא: החוק האלג'ירי אוסר להפיל אחרי שלושה חודשים. אני אומר לך שתהיה לך ילדה מלאת אור, הכי יפה בעולם. תלדי את הילדה, ואם לא תרצי אותה, אני אקח אותה.
סיפרתי לבעל שהילדה שנולדה היא אימא שלי. אם הרופא לא היה עושה כך, לא הייתי כאן היום. אמר לי אותו אדם: סיפור מרגש מאוד, אבל זה לא מעניין אותי. אני רוצה שאשתי תעשה הפלה. עד יום שלישי יש לך זמן לשכנע את אשתי שיש היתר, ואם לא - אנחנו מתגרשים.
חשבתי בליבי: אילו הרב אליהו היה פוגש מקרה כזה, מה היה עושה? בוודאי היה מתפלל. אסע לכותל להתפלל כי לשם היה הרב אליהו נוסע כשהיה חשוב לו להתפלל. עליתי לירושלים ביום שני בלילה, נכנסתי לכותל ועמדתי בתפילה שעה ארוכה שה' יפתח את ליבו של הבעל ולא יפילו את העובר או יתגרשו חלילה. ביקשתי מהרב זצ"ל שיהיה לי לעזר בשליחות החשובה הזאת. כשיצאתי מהכותל הסתכלתי בלי משים בשעון וראיתי שהשעה היא 22:30.
למחרת בערב נפגשתי עם שני ההורים לשיחה. האבא ישב מולי ומיד התחלתי להרצות בפניו מדוע לא להפיל, ואני מבחין שהוא מסתכל עלי במבט קצת שונה ממה שראיתי בשבוע קודם. שתקתי, והוא אמר לי: אתה לא צריך לשכנע אותי, החלטנו לא לעשות הפלה. מתי? שאלתי אותו. והוא השיב: אתמול בלילה, בשעה 22:30.






תשובה כהלכה

וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ. האם זה נכון שיש מצווה לגור בהתנחלויות למרות סכנת החיים שכרוכה בזה?
הסיכון בהליכה ביו"ש או בירושלים הוא הרבה יותר נמוך מחציית כביש בתל אביב. לפי נתוני השוואה שעשה הבנק העולמי, המגורים בניו יורק, בפריס או בלונדון מסוכנים יותר מהמגורים ביהודה ושומרון. הסיבה שאנשים חושבים הפוך היא בגלל שכל פיגוע שמתרחש ביהודה ושומרון מקבל כותרות וכולם יודעים עליו. כך גם כל עץ שנעקר, אם בכלל נעקר, וכל אירוע זניח מקבל במה בינלאומית. אבל באמת אין מקום יותר בטוח מאשר ביו"ש ותוחלת החיים שם היא כנראה הגבוהה בעולם, או בין הגבוהות ביותר. מי שחיים ביו"ש נמצאים בתפקיד גדול מאוד של כיבוש הארץ וירושת הארץ שאלוקים הבטיח לאבות הקדושים וזוכים לעבוד את ה' בצורה הכי נכונה והכי אמתית שציוותה התורה. עבודת ה' שלהם היא בעצם החיים במקום שלהם. וזה דבר שלא כל אחד זוכה לו.


הרתעה מאסיבית . האם כאדם פרטי מותר למנוע את הפיגוע הבא על ידי הרתעה ומותר לעשות דברים יותר מאסיביים?
הדבר הכי מאסיבי והכי נכון שיש הוא שינוי רוח העם. הוא קשה והוא נדרש והוא הכרחי. אם תזרוק אבנים או תהרוג ערבי, חלילה, רק תעשה נזק ולא תביא לעולם גאולה. המעשה שלך ירחיק אנשים, וברור לי שזאת לא הכוונה שלך.




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il