שאלה:
אני מפרנס יחיד בביתי. לעיתים אשתי מוציאה הוצאות מיותרות, לדעתי, על ביגוד וכד'. כיצד עלי להגיב?
תשובה:
בכל משפחה חייבת להיות חלוקת תפקידים בין הבעל והאשה. הבעל אחראי על פרנסת המשפחה, על חינוך הילדים לתורה ולמצוות וכד'. האשה אחראית על סדרי היומיום בבית, על הדאגה לטיפול בילדים הקטנים, על המטבח ועל עבודות הבית וכד'. אין זה אומר שהאשה לבדה חייבת לעשות את כל העבודה, מפני שלכל אחראי על תחום מסוים יש גם עוזר, או עוזרת . האשה רשאית לבקש מבעלה לסייע לה בחלק מתחומי האחריות שלה, למשל, לערוך את הקניות למשפחה. ההגדרות חייבות להשאר ברורות: האשה אחראית על תחום זה, ובעלה עוזר לה. היא רשאית גם לקחת עוזרת בית לעבודות הבית, אלא שכאן זה הופך להיות אחריות שניהם: הבעל אחראי על הפרנסה צריך לבדוק האם המשפחה יכולה לעמוד כלכלית, בתשלום לעזרה, והאשה קובעת במה היא תעסיק את העוזרת. כמובן, גם הבעל רשאי לבקש מאשתו עזרה בתחום הפרנסה, וגם כאן, ההגדרה היא שהבעל אחראי ואשתו עוזרת לו. יש גם תחומי אחריות משותפים , בהם הבעל והאשה אחראים שניהם, למשל, מערכות היחסים בתוך המשפחה, בינו לבינה ובין הורים לילדים. וכן, כיווני חינוך, להיכן לשלוח את הילדים ללמוד, מקום מגורים וכד'.

ומכאן לשאלתך: ביסוד הבעיה טמונה העובדה שיש כאן אי בהירות בקשר לשני נושאים, שעל האחד אחראי הבעל ועל השני, אחראית האשה. תחום ההוצאות הוא באחריותך, אך תחום הביגוד וההופעה הוא באחריות אשתך. גם בגדים שלך הם באחריותה. ואם אשתך תחליט שאינך לובש עוד חולצה מסוימת, גם אם לדעתך היא "משומש במצב טוב", חובתך לכבד את האחראית על הלבוש בבית. כמובן, מותר לנהל דיון על הנושא, וכך ראוי גם לעשות כדי לעשות כדי להגיע להחלטה משותפת. ק"ו אם כן, ביחס לביגוד של אשתך. אתה חייב להטות אוזן קשבת למשאלותיה, ויחד עם זה לתת לה שותפות עמך בנשיאה בעול הפרנסה. אם תקבעו לעצמכם זמן לשיחה על הנושא, לא שיחה טעונה ברגשות, אלא שיחה רגועה, בה תציג את המורכבות של הנושא, ותביע את מלא רצונך לספק את צרכי הביגוד של אשתך, ועם זאת, תציג את המגבלות הכספיות. הן כך נהג ר' עקיבא כאשר היה עני, והביע את רצונו לעשות לאשתו עיר של זהב. עצם הרצון גורם לשיתוף פעולה, מפני שכאשר אתה רוצה להשביע את רצונה, באופן טבעי היא רוצה להשביע את רצונך. וכשם שזכה ר' עקיבא להעשיר וקיים את הבטחתו, כן תזכו אתם למלא צרכ