בית המדרש

  • מדורים
  • רביבים
לחץ להקדשת שיעור זה

ערך המדע והיחס בינו ובין האמונה

ספר חדש מבית מכון הר ברכה מאגד את דברי הרב קוק זצ"ל בענייני מדע ומלבן את שיטתו, מה שניתן ללמוד מדברי המדע הוא על טבע האדם והתהליכים ששימשו מצע לגילוי הא־לוהי, אבל לא על עצם האמונה ומסורת התורה , הסקרנות לחקור את המדעים היא ביטוי לצלם אלוקים שבאדם הצמא לדעת.

undefined

הרב אליעזר מלמד

אדר ב תשפ"ב
5 דק' קריאה
בעזרת ה' בשבוע הבא יגיע מהדפוס הספר 'אורות המדע' שיוצא לאור בהוצאת ישיבתנו 'הר ברכה'. אביא לפניכם מדברי ברכתי לספר:
"שמח ליבי בראותי את פרי עמלו של תלמידנו היקר הרב ד"ר חיים ויסמן, שליקט ואסף את דברי מרן הרב קוק זצ"ל על ענייני מדע, ליבן אותם ומתוך כך סידרם וערכם והקדים להם מבואות, ובכך נתקבצו דבריו של מרן הרב לשיטה – 'אורות המדע'.
"בישיבתנו נוהגים להתחשב בדעת הרמב"ם שאוסר על לומד תורה להתפרנס ממנה, ועל כן את כל התלמידים שמתכוונים להתפרנס מעבודתם הננו מעודדים מיד לאחר סיום מסלול ההסדר ללמוד מקצוע, להתפרנס בכבוד ולעסוק ביישובו של העולם לאור הדרכת התורה. ורק ביחס לתלמידים היקרים שלומדים על מנת ללמד, הננו נוהגים כדעת שאר הפוסקים, שסוברים שמותר מלכתחילה להעניק להם מלגה, כדי שתתקיים התורה בישראל. מיוחד היה ר' חיים שביקש להישאר בכולל גם בשיעור ו', ומתוך מחשבה שגם בעת שילמד מדעים ופיזיקה ימשיך לגדול בתורה, ללומדה וללמדה – ובאופן מיוחד נעתרנו לצרפו לכולל למשך שנה. בחסדי ה' התוכנית התגשמה מעבר למצופה, ותוך כדי לימודיו עד סיום הדוקטורט בפיזיקה המשיך הרב חיים ויסמן שליט"א להתגדל בתורה (ואף נבחר על ידי תלמידיו הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן כמרצה המצטיין לפיזיקה). גם לאחר שהמשיך לעבוד בפיתוחים חשובים לתעשייה ולביטחון ישראל, המשיך לשקוד על התורה. עד שלאחרונה חשקה נפשו לשוב לבית המדרש, להיות שותף עמנו בכל המפעלים הרוחניים הכבירים של המכון שליד ישיבתנו. בימים אלו ממש, לשמחתי הרבה, במסגרת של כחצי משרה, החל להימנות על צוות הרבנים החוקרים במכון בראשותו של הרב מאור קיים שליט"א.
"זכות גדולה בשבילנו, שתלמיד חכם וחוקר מן המעלה הראשונה שותף עמנו במלאכת הקודש. שכן השילוב הראוי בין תורה ומדע יכול להוסיף ברכה רבה ללימוד התורה והמדע כאחד. וכן מפורסם בשם הגאון מווילנא שעודד את תלמידיו ללמוד חוכמות חיצוניות, ואמר לתלמידו ר' ברוך משקלוב, שכפי שיחסר לאדם ידיעות משארי חוכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחוכמת התורה, כי התורה והחוכמה נצמדים יחד. לא זו בלבד, אלא שדווקא על ידי שילוב זה נעשה קידוש השם לעיני העמים ולעיני יהודים שרחקו מהתורה, שרואים איך התורה והחוכמה, האמונה והמעשה, משלימים זה את זה. וכפי שדרשו חכמים (שבת עה, א) על הפסוקים: 'ושמרתם ועשיתם כי הוא חוכמתכם ובינתכם לעיני העמים, אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלוקינו בכל קוראנו אליו. ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת אשר אנוכי נותן לפניכם היום' (דברים ד, ו-ח). ועל ידי כך יתקיימו בנו דברי הנביא: 'והלכו גויים לאורך ומלכים לנגה זרחך. שאי סביב עיניך וראי, כולם נקבצו באו לך בנייך מרחוק יבואו ובנותייך על צד תאמנה. אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך כי ייהפך עלייך המון ים חיל גויים יבואו לך' (ישעיהו ס, ג-ה)".

מתוך המבוא
הרב ד"ר חיים ויסמן כתב לספר מבוא חשוב, ובתוכו דברים כנים אלו:
"נדמה כי בעיית האמונה המרכזית של האדם המודרני היא הצלחתו לחיות את חייו ללא הזדקקות לא־לוהיו. המציאות הפכה להיות מובנת מדי, הגיונית מדי. בתהליך השכלה איטי ומדוד, אסף האדם ידע רב וסגר כמעט כל פער אפשרי בהבנתו את העולם. הוא למד לחשוב ולנסח חוקי טבע נטולי א־לוהים, ואכן גילה בסוף הדרך שכמעט לא נותר עוד מקום להכניס בו את א־לוהים. מזה שנים רבות אני מנסה לגשר על התהום שנוצרה בין חוויית החיים של האדם המודרני ובין הקשר שלו לא־לוהים. כרבים, גם אני לא הוטרדתי ברצינות מהסתירות השונות שעולות בין תורה למדע או בין פילוסופיה לאמונה. החוויה שלי הייתה הרבה יותר מאיימת וכבדה. לא חששתי מאי התאמה של טקסט מסוים לתזה מדעית, אלא מהישארות בודד במערכה, לבד, בלי צורך בא־לוהים. קראתי ועיינתי בספרים ובמאמרים רבים ככל שהשיגה ידי בנושאי תורה ומדע, בכתבי רבנים, מדענים, פילוסופים ועוד. נפשי לא ידעה מנוחה באמת. תמיד נותר עניין חסר, צרימה כלשהי שלא התאימה לחוויה האישית שלי.
"בשנות לימודיי בישיבה גדלתי על ברכיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, ולפני כעשר שנים החלטתי לחפש התייחסויות של הרב לשאלות ולבעיות שניקרו בי בהקשר זה. לא מצאתי ספר מסודר שיאפשר לי לקרוא ולהבין את מחשבות הרב על עולם המדע והיחס לא־לוהים. נוסף לכך, חששתי שהרב לא יצליח להשיב את נפשי. הרי לא היה לו קשר ללימודי מדע מסודרים. לא סביר, חשבתי לעצמי, שהוא יוכל להבין את מה שמטריד ומעסיק את נפשי. והנה, התוודעתי בפנקס אחד של הרב למקור הקשור למדע, ולמקור נוסף במחברת אחרת. נחשפתי לעוד ועוד מקורות, ומצאתי את מילותיו של הרב מושכות וממלאות מאוד. החלטתי להתאמץ ולנסות לאגוד את כל כתביו בהקשר של המדע לבימה אחת. כך אפשר יהיה להניח בפני הלומדים והמעיינים את מקורותיו של הרב בנושא זה בשיטתיות וסדר.
"האיסוף הטכני של המקורות בכתבי הרב בעבודה ארוכה ומפרכת יצר בי תהליך נוסף. ככל שהעמקתי בכתיבתו הרגישה והעדינה של מרן הרב קוק גיליתי סוף סוף בעולמנו הוגה שלא רק מצליח לעטוף ולהלום את החוויה שלי בעולם האקדמי, אלא גם מקשר בכנות ובלא שמץ של ניכור את א־לוהים לחוויה זו. לא זו בלבד שהרב מתמודד עם טענות הכפירה החמורות ביותר בישירות ובכנות, אלא שתפיסתו מכילה עוצמה אדירה של קודש לצד הכרה חודרת לנפש האדם. אט אט התבהרה בי ההבנה שמשנתו חייבת להיות רלוונטית לא רק למדענים ולמתעניינים במדע, אלא גם לשאר הציבור המושפע במודע או שלא במודע מעולם זה". עד כאן דבריו מהמבוא.

הרלוונטיות לימינו
ראוי להוסיף שמאז שכתב מרן הרב את דבריו עברו יותר ממאה שנה, ודבריו היום הרבה יותר רלוונטיים ומקובלים מאשר אז, שכן העולם הפך להיות הרבה יותר מושפע מהמדע, הן מפני שרבו מאוד לומדי המדע והן מפני שצורת החשיבה המדעית שנלמדת בכל מערכות החינוך ההמוניות ברוב מדינות העולם הפכה להיות צורת החשיבה המרכזית.

האמונה גדולה ומתגדלת מכל הקושיות עליה
מתוך עיון ברעיונות הגדולים שכתב מרן הרב קוק זצ"ל אודות המדע עולה יסוד חשוב, שהאמונה עצמה גדולה מכל הקושיות על התגלותה. לכן גם אם נראה לכאורה שיש אמת מסוימת בטענות של מבקרי המקרא, וגם אם נראה לכאורה שיש חוסר דיוק בתיאורים שנראים מהתורה על הבריאה והטבע, האמונה הטהורה בה' ובתורתו אינה נפגמת מכך כלל. שכן סדר השתלשלות גילוי דבר ה' מתברר לפי שכלם וטבעם של בני האדם, כל דור לפי השגתו. וכפי שכתב: "כל דרכי הביקורת לא יוכלו להניא שום כח מכחותיה של תורה, ושום חכמה מדעית לא תוכל להצר צעדיה" (לנבוכי הדור נב); "אנחנו צריכים להראות חיוב שמירת התורה וקדושתה אפילו עם קבלת כל טענות של טעות של מבקרי כתבי הקודש" (ראשון ליפו פז1).
נמצא אם כן שמה שניתן ללמוד מדברי המדע הוא על טבעו של האדם ועל התהליכים ההיסטוריים ששימשו מצע לגילוי האלוקי, אבל לא על עצם האמונה ומסורת התורה, שהיא למעלה מכול. לא זו בלבד, אלא שבזכות הגילויים המדעיים אנו מבינים את האמונה והתורה בעומק רב יותר. וכפי שכתב: "כלל גדול במלחמת הדעות, שכל דעה הבאה לסתור איזה דבר מן התורה, צריכים אנו בתחילה לא דווקא לסתור אותה, כי אם לבנות את ארמון התורה ממעל לה, ובזה הננו מתרוממים על ידה" (אגרות הראיה קלד). וכן כתב: "וכל מה שיהיה המחקר יותר חפשי, יש בו יותר משום דעת ד', ויותר מביא אליו" (פנקס הדפים ד, צד).

ערך המדע
עוד מתברר מדברי מרן הרב שיש ערך רב ברצון האנושי הבלתי נדלה להבין עוד ועוד. הסקרנות היא ביטוי לזה, ובכך האדם מבטא את צלם אלוקים שבו. וכפי שכתב: "כל מי שאפשר לו לעסוק בחכמות העולם כולן ואינו עוסק מפני איזה רפיון בנפש - הרי זה ממעט את הצלם, שנאמר כי בצלם א־לוהים עשה את האדם" (פנקס הדפים ד, יב. כעין מקור לכך בשבת עה, א); "וכל חכמה באמת אור ד' היא, וההגדה הברורה המבדלת בין התורה להחכמה הכללית היא שאלה גדולה" (שמונה קבצים א, תתק).
יתר על כן, מתוך ההתבוננות בגילויים מדעיים שונים שנחשפו בתקופתו העמיק מרן הרב קוק זצ"ל בהבנת התורה והנהגת ה' בעולם, כמו גם בתיאוריות שהועלו, ובראשן תיאוריית האבולוציה, שעל פיה הסביר רעיונות גדולים בסדר התעלות העולם, תשובתו ותיקונו. וכפי שכתב: "ההתפתחות, שרגילה היא להיות נשואה על כל לשון, כשהיא מרחבת את תכנה, הרי היא מקור של כל צדקות, ישרות וקדושה, והיא משרה את הנועם הא־לוהי על כל נשמה. החשבון הוא פשוט, מאחר שהכל מתפתח לטובה, אם כן הכל מתעלה, ובכן הכל מתוקן לסעודה ולטוב הגמור" (שמונה קבצים א קיא).

מתוך העיתון בשבע
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il