בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • אורות התורה
לחץ להקדשת שיעור זה
אורות התורה - פרק ו, פסקאות י- י"ג

אהבת התורה

האדם הבריא אוהב את כל התורה. הלימודים מוציאים לפועל את הטבע הפנימי גם באדם הכללי, והתורה מתאימה לישראל ומוציאה לפועל הטבע העצמי שלו וגם מאירה בו התכונה האנושית הכללית בצורה מתוקנת. לימוד תורה מתוך אהבת האומה כפתח לקראת לימוד תורה לשמה באופן היותר נשגב- לשם האומה.

undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

י' אייר תשפ"ב
40 דק' צפיה
פסקה י
כְּשֵׁם שֶׁהָאָדָם הַבָּרִיא הוּא חָפֵץ חַיִּים, וְאֵינוֹ מֵחַפֵּשׂ עַל זֶה טְעָמִים וְהוֹכָחוֹת, אֲבָל הַחוֹלֶה בְּמַחֲלַת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהוּא קָרוֹב לְאַבֵּד אֶת עַצְמוֹ לָדַעַת, הוּא מוּטָל בִּסְפֵקוֹת עַל תַּכְלִית הַחַיִּים, כֵּן בַּעַל נֶפֶשׁ בְּרִיאָה הוּא אוֹהֵב אֶת הַתּוֹרָה וּמֶחְקָרֶיהָ מִלֵּב וָנֶפֶשׁ וְדָבָר אֶחָד מִן הַתּוֹרָה, אֲפִלּוּ מִדִּקְדּוּקֵי סוֹפְרִים, יָקָר לוֹ מִכָּל הוֹן, וְרַק כְּשֶׁנֶּחֱלֶה הַיְסוֹד הַנַּפְשִׁי יַגִּיעַ לוֹמַר שְׁמוּעָה זוֹ נָאָה וְזוֹ אֵינָהּ נָאָה .
פסקה יא
לִמּוּד הַתּוֹרָה, בַּהֲלָכָה, בְּאַגָּדָה, בְּפִלְפּוּל וּבְכָל דְּבַר תּוֹרָה, מַכְנִיס אֶת הַמָּאוֹר שֶׁבְּחַיֵּי הַיִּשְׂרְאֵלִיּוּת בְּתוֹךְ נַפְשׁוֹתֵנוּ, וּמֵעִיר בְּקִרְבָּהּ אֶת הַדֵּעוֹת הַנָּאוֹת וְהָרְגָשׁוֹת הַטּוֹבוֹת הַכְּמוּסוֹת בְּקִרְבָּהּ מִצַּד הַתְּכוּנָה הַמְיֻחֶדֶת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּשֵׁם שֶׁלִּמּוּדִים כּוֹלְלִים מְעִירִים בְּקִרְבֵּנוּ אֶת הַדֵּעוֹת וְהָרְגָשׁוֹת שֶׁל הָאָדָם הַכְּלָלִי. אָמְנָם הַתּוֹרָה נוֹתֶנֶת לָנוּ חַיִּים, לֹא רַק חַיִּים לְאֻמִּיִּים פְּרָטִיִּים, כִּי-אִם גַּם חַיִּים כְּלָלִיִּים. כִּי הַתְּכוּנָה הָאֱנוֹשִׁית הַיּוֹתֵר טוֹבָה תַּגִּיעַ לָנוּ בַּצּוּרָה הַיּוֹתֵר מְתֻקֶּנֶת כְּשֶׁתָּבוֹא לָנוּ עֲרוּכָה בְּמַטְבֵּעַ יִשְׂרְאֵלִי, וְזֶה נִמְצָא עַל יְדֵי שְׁקִידַת הַתּוֹרָה.
פסקה יב
שְׁקִידַת הַתּוֹרָה מְצַיֶּרֶת יָפֶה בַּנְּשָׁמָה אֶת הַתְּכוּנָה הַיִּשְׂרְאֵלִית וְצוּרָתָהּ הַמְיֻחֶדֶת, וּבָזֶה הִיא מְמַלֵּאת אֶת הָאֻמָּה חַיִּים, כְּשֶׁיִּמָּצְאוּ בִּכְלָלוּתָהּ שׁוֹקְדִים רַבִּים, וּמִמֵּילָא כָּל אֶחָד וְאֶחָד, הַפּוֹעֵל עַל פִּי חֶלְקוֹ, בּוֹנֶה הוּא עוֹלָם מָלֵא.
פסקה יג
יֵשׁ מוּסָר פְּנִימִי שֶׁל שְׁקִידַת הַתּוֹרָה, הַבָּא מֵאַהֲבַת הָאֻמָּה וּכְבוֹדָהּ: אֵיךְ לֹא יִרְצֶה בֵּן יִשְׂרָאֵל לָדַעַת אֶת כָּל תּוֹרַת אֻמָּתוֹ, הַחֲבִיבָה וְהַקְּדוֹשָׁה, לְכָל פְּרָטֶיהָ, עַד כַּמָּה שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת בְּאַהֲבָה נֶאֱמָנָה. וְדֶרֶךְ זֶה פֶּתַח הוּא לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ בְּמוּבָנָהּ הַיּוֹתֵר נִשְׂגָּב.