בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • אורות ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה
אורות ישראל - פרק א' המשך פסקה י"א

אחדות ההנהגה הטבעית והניסית

הרב מדבר על הניסיון של הכפירה לעשות את האחדות בין הטבע למה שנעליו, ומדוע זה לא הצליח לה. הכפירה כופרת במשמעות, ביחודיות של כל דבר בכל מקום, והדבר הזה גורם לטשטוש ולכן אנשים לא רוצים להוליד ילדים לדוגמא.

undefined

הרב ש. יוסף וייצן

ד' תמוז תשפ"ב
41 דק' צפיה
פסקה יא
כנסת ישראל מנצחת את העולם בכחה הרוחני, שיסודה העליה המוסרית המוחלטת, העולה על הנטיות שברוח האדם, גם על הטובות והיותר יפות שבהן. מגלה היא את כחה בידיעת הנהגת העולם למעלה מדרך הטבע, מסברת היא בניסים ונפלאות את מהותה העצמית, והאמת הזאת היא בעצמה מגבירה את העז הרוחני בקרבה ובעולם. א"א לאדם היחידי והקיבוצי שיתעלה על טבעו, בזמן שהוא תמיד חושב שכל המוטבע בטבע אין עליו כח עליון להחליפו בעילוי. על כן אין מנוס משפלות המוסר שבעומק הרוח לא לעובדי עבודה זרה ולא לכופרים מוחלטים, והמחשבה שהיא מעצמת את הרוח, להעלותו מכל המגרעות שבטבע הבהמי הפראי של האדם, היא רק המחשבה האמונית, המבררת את פעולותיה ע"י שלטון שם ד' בעולם בהתגלות רצונית אידיאלית, שזהו גילוי שם ההויה שבתורת ישראל.



את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il