בית המדרש

  • מדורים
  • קול צופייך
קול צופייך פרשת פנחס תשפ"ב

מלכי אומות העולם

מדינת ישראל חייבת לנהוג גינוני מלוכה מאומות העולם. שהרי אין מדינה בעולם שנותנת ברזל לאלה שיורים עליה טילים, מוכרת להם דשנים שעושים מהם חומר נפץ ונותנת להם משאיות של בטון שעושים מהן מנהרות. האם פוטין היה עושה כך?

undefined

הרב שמואל אליהו

י"ד תמוז תשפ"ב
15 דק' קריאה 59 דק' צפיה
לא היה מבקש אלא לגרשם שלא ייכנסו לארץ
אחרי שלא הצליחו להשמיד – מבקשים למנוע התיישבות בארץ ישראל
לעם ישראל יש לא מעט מתנגדים, כידוע, והדבר לא התחיל בימינו. היו כאלה שרצו להשמיד את העם כהיטלר והמן; היו כאלה שהתנגדו ליהדות כמו סטאלין, אנטיוכוס, מסעי הצלב והאינקוויזיציה, והיו כאלה שהתנגדו להתיישבות יהודים בארץ ישראל.
כך הסבירו חכמינו את דברי בלק לבלעם: "אוּלַ֤י אוּכַל֙ נַכֶּה־בּ֔וֹ וַאֲגָרְשֶׁ֖נּוּ מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אֵ֤ת אֲשֶׁר־תְּבָרֵךְ֙ מְבֹרָ֔ךְ וַאֲשֶׁ֥ר תָּאֹ֖ר יוּאָֽר" (במדבר כב, ו) – "לא היה מבקש אלא לגרשם שלא יכנסו לארץ" (מדרש רבה במדבר - פרשה כ פסקה ז). אחרי שסיחון ועוג נכשלו במלחמתם בעם היהודי, מבין בלק שהיעד צריך להיות מניעת התיישבות היהודים בארץ ישראל, והיא תגרום להם להתבוללות.
מלחמה נגד עלייה
בדרכו של בלק הולכים גם היום אנשים שמתביישים לומר שהם רוצים להשמיד את העם היהודי, ועל כן הם מצטרפים לתביעה הערבית למנוע מהיהודים לעלות לארץ ישראל. כך שימשה האימפריה הבריטית כמשרתת למופתי הערבי, ובשעתה השפלה ביותר שלחה משחתות וצנחנים בריטיים שירדפו אחרי אוניות רעועות של יהודים ניצולי מחנות ההשמדה. ירו בהם, פצעו את חלקם, הרגו כמה יהודים והגלו את השאר למחנות מעצר בקפריסין.
את הבושה הזאת לא תוכל האימפריה הבריטית למחוק מעליה לעולם. גם לא את הספרים הלבנים שמנעו מיהודים לעלות לארץ ולהתיישב בה כל ימי המנדט שלהם. גם לא את העובדה שהם נתנו לערבים כלי רק"ם, נשק קל וכבד. שליטה על עמדות ומחנות צבא, ביום שבו הם עזבו את הארץ בעל כורחם. הכול מתוך הכוונה להעצים את הכוח הערבי שימנע מהיהודים להתיישב בארץ ישראל. כל פעולתם היא המשך לפעולתו הקלוקלת של בלק, ובניגוד מוחלט להצהרת הלורד ארתור בלפור שפעל מתוך אהבת ישראל גדולה עד יומו האחרון.
מלחמה נגד התיישבות
גם היום יש מלחמה נגד התיישבות יהודים בארץ ישראל, רק שהיום היא מחליפה צורה לפי העניין. חלק מאויבינו נלחמים שלא יקומו יישובים ביהודה ושומרון כדי לתת לערבים מרחב מחיה. חלק עוזרים לערבים להשתלט על שטחי אדמה בארץ ישראל מטעמי "זכויות אדם". חלק אחר סופר כמה בתים בנו יהודים, על כמה אדמות נטענו כרמים – "מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל" – ומערער על זכותם.
גם בתוך תחומי מדינת ישראל המצומצמים הם יתנגדו לכל יישוב יהודי ולכל אזור תעשייה יהודי, כביכול מתוך שמירה על הסביבה, ומתנגדים להוציא גז מהים בגלל זיהום הסביבה. הם התנגדו לסלילת כביש שש. כל דבר שמחזק את בניין ארץ ישראל היהודית, כל מה שמביא יצירה, פיתוח, חיזוק או בניין עם ישראל בארץ ישראל - הם נגדו.
ארגוני "זכויות אדם" ו"שמירת סביבה"
את המאבקים הללו מנהלים ארגונים של ישראלים במימון אדיר של קרנות אנטישמים כבדים, בעיקר מאירופה. לארגונים הללו זורמים מיליארדים, והכול בשביל להפעיל קומץ של ישראלים עלובים כדי שיעבדו נגד ההתיישבות של עם ישראל בארץ ישראל.
האנשים הללו מסתייעים בפקידי ממשל אמריקנים ואירופאים ומנסים לעצור כל בנייה בירושלים או ביו"ש. סיפר לי על כך ראש עיריית ירושלים שכל פעם שהוא ניסה לקדם בניית שכונה בירושלים היו הפקידים האמריקנים מתקשרים בבהלה לראש הממשלה ומבקשים ממנו לעצור את הבנייה בירושלים.
כך גם הנשיא ביידן הנוכחי ינסה לקדם את התוכניות של בלק ובלעם למנוע את ההתבססות של עם ישראל בארצו. לא בטוח שהוא מודע לעובדה שבלק ניסה למנוע את ישראל מלרשת את ארצו, ונכשל כישלון חרוץ, כך הוא עושה וצריך לעמוד מולו בכל הכוח.

למה לתת כבוד למלכי הגויים?
מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא
ביקור הנשיא האמריקני הוא נושא שנשמע פוליטי, אבל יש לו משמעותיות הלכתיות רבות. אחת השאלות היא, האם ראוי לכבד נשיא שנוהג כפי שתואר לעיל.
חכמינו דרשו מאיתנו לכבד נשיא ומושל כי יש בו משהו מברכת ה'. לכן אמרו חכמינו: תָּנוּ רַבָּנָן, הָרוֹאֶה מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר, "בָּרוּךְ שֶׁחָלַק מִכְּבוֹדוֹ לִירֵאָיו". מַלְכֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, אוֹמֵר, "בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן מִכְּבוֹדוֹ לְבָשָׂר וָדָם". חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר, "בָּרוּךְ שֶׁחָלַק מֵחָכְמָתוֹ לִירֵאָיו". חַכְמֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, אוֹמֵר, "בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן מֵחָכְמָתוֹ לְבָשָׂר וָדָם" (ברכות נח ע"א). וכך נפסק בשו"ע (או"ח רכד).
החכמה האנושית היא חלק מהחכמה האלוקית. כשהחכמה נמצאת אצל יראי ה' היא עדיין חלק ממנו, כשהחכמה האלוקית נמצאת אצל אחרים - היא חכמה אלוקית מנותקת מה'. כך גם המלכות האנושית היא חלק מהמלכות של ה' בעולם, פעמים מחוברת ופעמים מנותקת, ולכן מברכים עליה (ראה מהרש"א שם, ראה ב"ח רכד ולבוש שם).
צום עליו לחלוק לו כבוד בדבריהם
אפילו מלכות של מלך רשע שמוכה על ידי ה' בעשר מכות היא מלכות אלוקים. לכן משה נשלח בידי ההשגחה האלוקית לגדול בבית הרשע של פרעה. שם הוא לומד איך מנהלים עם, איך מוליכים אותו לארץ ישראל. משה גם מצטווה לנהוג בפרעה כבוד. "וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם". "צום עליו לחלוק לו כבוד בדבריהם" (שמות ו יג. רש"י). הכול בגלל שבכל מלכות, אפילו במלכות פרעה, יש גילוי מלכות ה'.
וזו הסיבה שבגללה נצטוותה אסתר לנהוג כבוד באחשוורוש, שבתחילה קראתו כלב ונסתלקה ממנה שכינה. שֶׁנֶּאֱמַר, "הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי, מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי". חָזְרָה וּקְרָאַתּוּ "אַרְיֵה", שֶׁנֶּאֱמַר, "הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה, וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי" (מגילה טו ע"ב).
דניאל לומד מבבל איך צריכה להיראות גאולה
כך לומד דניאל מבית מלך בבל איך נראה כבוד מלכות, ומתפלל שירושלים לא תהיה בזויה אל מול מלכות בבל. "הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשֲׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים" (דניאל ט יח). כך גדל נחמיה בבית אַרְתַּחְשַׁ֥סְתְּא מלך פרס ולומד ממנו איך לנהל מדינה. מקבל ממנו רשות לבנות את ירושלים, ובונה.
רבי עקיבא לומד מרומא איך צריכה להיראות ירושלים
כשרבי עקיבא רואה את רומא בבניינה הוא לומד איך צריכה להיראות ירושלים. "וּכְבָר הָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא, מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, וְשָׁמְעוּ קוֹל הֲמוֹנָהּ שֶׁל אֲרָם מִפַּלְטִיָה, בְּרִחוּק מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִיל, הִתְחִילוּ הם בּוֹכִים, וְרַבִּי עֲקִיבָא מְשַׂחֵק, אָמְרוּ לוֹ, מִפְּנֵי מָה אַתָּה מְשַׂחֵק? אָמַר לָהֶם, לָמָּה אַתֶּם בּוֹכִים? אָמְרוּ לוֹ, עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הַלָּלוּ שֶׁמִּשְׁתַּחֲוִים לָעֲצַבִּים וּמְקַטְּרִים לָאֱלִילִים, יוֹשְׁבִים בֶּטַח וְהַשְׁקֵט, וְאָנוּ - בֵּית הֲדוֹם רַגְלֵי אֱלֹהֵינוּ שָׂרוּף בָּאֵשׁ, וְלֹא נִבְכֶּה? אָמַר לָהֶם, לְכָךְ אֲנִי מְשַׂחֵק, - וּמַה לְּעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ כָּךְ, לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה? (מכות כד ע"ב). בסוף אותה פרשה אמרו לו חבריו ורבותיו "וּבַלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמְרוּ לוֹ, עֲקִיבָא נִחַמְתָּנוּ, עֲקִיבָא נִחַמְתָּנוּ".

כבוד לנשיא עוין
כבוד לדיוקטלינוס
מדברי חכמים עולה כי צריך לתת כבוד למלכות, אפילו אם היא עוינת. כך מספרים לנו חכמים על דיוקטלינוס שהיה מלך רע ובצעירותו היה רוֹעֵה חֲזִירִים בטְבֶרְיָה, וכיוון שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל ר' יְהוּדָה נְשִׂיאָה הָיוּ הַתִּינוֹקוֹת יוֹצְאִים ומבזים אוֹתוֹ. לְאַחַר יָמִים נַעֲשָׂה מֶלֶךְ וְיָשַׁב במעין הבניאס וְשָׁלַח כְּתָבִים לִטְבֶרְיָה. אָמַר: גּוֹזֵר אֲנִי שֶׁיִּהְיוּ גְּדוֹלֵי הַיְּהוּדִים בָּאִים וְעוֹמְדִים לְפָנַי בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. וְצִוָּה לִשְׁלוּחוֹ וְאָמַר: לֹא תִּתֵּן לָהֶם אֶת הַכְּתָבִים אֶלָּא בְּעֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה.
יָרַד ר' שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן לִרְחֹץ בערב שבת ורָאָה אֶת רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל וּפָנָיו עצובות. אָמַר לוֹ: לָמָּה פָּנֶיךָ עצובות? אָמַר לוֹ: כָּךְ וְכָךְ שָׁלְחוּ לִי מִן הַמַּלְכוּת. אָמַר לוֹ: בּוֹא וּרְחַץ, שֶׁבּוֹרַאֲךָ עוֹשֶׂה לְךָ נִסִּים. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְמֶרְחָץ, בָּא השד אֲרוֹגְנַוְטֵיס והיה מְשַׂחֵק וּמְרַקֵּד לִפְנֵיהֶם. בִּקֵּשׁ ר' יְהוּדָה נְשִׂיאָה לִגְעֹר בּוֹ, אָמַר לוֹ רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: רַבִּי, הַנַּח לוֹ, פְּעָמִים שֶׁהשד מתגלה כדי לעשות ניסים.
אָמַר לוֹ רבי שמואל לשד: רַבְּךָ בְּצָרָה, וְאַתָּה עוֹמֵד וּמְשַׂחֵק וּמְרַקֵּד. ענה השד: אִכְלוּ וּשְׁתוּ וַעֲשׂוּ שַׁבָּת טוֹבָה, שֶׁאֱלֹהֵיכֶם עוֹשֶׂה לָכֶם נִסִּים, וַאֲנִי מַעֲמִיד אֶתְכֶם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. אַחַר ההבדלה נְטָלָם השד מטבריה וְהֶעֱמִידָם לִפְנֵי שַׁעַר פַּמְיָס. בָּאוּ וְאָמְרוּ לדיוקטלינוס: הֲרֵי חכמי ישראל עוֹמְדִים לִפְנֵי הַשַּׁעַר. אָמַר: סִגְרוּ הַשַּׁעַר. נְטָלָם וְהֶעֱמִידָם בְּאֶמְצַע הָעִיר. בָּאוּ וְאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ.
אָמַר המלך: גּוֹזֵרְנִי שֶׁיַּסִּיקוּ בֵּית מֶרְחָץ שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת, וְיִכָּנְסוּ וְיִרְחֲצוּ במים הרותחים וְיָבוֹאוּ אֶצְלִי. הָלְכוּ וְהִסִּיקוּ אֶת בֵּית הַמֶּרְחָץ שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת, וְנִכְנַס השד אֲרוֹגְנַוְטֵיס וקירר את המים הרותחים לפני חכמי ישראל, נִכְנְסוּ וְרָחֲצוּ וּבָאוּ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ. אָמַר לָהֶם המלך: בִּשְׁבִיל שֶׁאֱלֹהֵיכֶם עוֹשֶׂה לָכֶם נִסִּים – אַתֶּם מְזַלְזְלִים בַּמֶּלֶךְ? אָמְרוּ לוֹ: בְּדִקְלֵיטְיָנוֹס רוֹעֵה חֲזִירִים זלזלנו, אֲבָל את דִקְלֵיטְיָנוֹס הַמֶּלֶךְ אָנוּ מכבדים. אָמַר לָהֶם: אַף עַל פִּי כֵן לֹא תְּזַלְזְלוּ לֹא בְּרוֹמִי קָטָן וְלֹא בְּגוּלְיָר קָטָן" (ירושלמי תרומות פרק ח' הלכה ד' מדרש רבה בראשית סג ח).
הרי שהיה מלך רשע. ובגמרא ירושלמי כתוב שרב חייא היה פוסע על קברות בצור בשביל לראות את דיוקטלינוס. "אמר ר' ינאי מיטמא כהן לראות המלך. כד סלק דוקלינוס מלכא להכא חמון לר' חייה מיפסע על קיברייא דצור בגין מיחמיניה. ר' חזקיה ר' ירמיה ור' חייה בשם ר' יוחנן מצוה לראות גדולי מלכות לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות" (ירושלמי נזיר לד/א).
שאם יזכה - יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם
בגמרא כתוב שמותר לכוהנים להיטמא בטומאה דרבנן כדי לקבל פני מלכים, כי יש בזה זכות מיוחדת. או בגלל שצריך לכבדם או בגלל שילמדו מהם איך צריכה להיראות מלכות בית דוד. וכך בגמרא (ברכות יט ע"ב) "תא שמע, דאמר רבי אלעזר בר צדוק: מדלגין היינו על גבי ארונות של מתים לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אמרו אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה - יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם". וכך נפסק בשו"ע "מצוה להשתדל לראות מלכים, אפילו מלכי אומות העולם" (רכד ט). והדגיש הבית יוסף שרק איסור דרבנן התירו ולא איסור תורה.
אל תרוץ לכבד מלכים גויים - רוץ ללמוד מהם מלוכה
ב"מחצית השקל" כתב שיש שתי מצוות, האחת להכיר בין הכבוד של מלכי ישראל לבין מלך המשיח, והשנייה לכבד את המלכים. ולדעתו לא התירו לדלג על ארונות "אלא במלכי ישראל דמחויב בכבודן, ולא במלכי אומות העולם דאין מחויב בכבודן לילך לראותן, אלא משום שאם יזכה יבחין כו', מהאי טעמא לא התירו טומאה דרבנן". אבל לטרוח לראותן אינו מחויב משום כבודן. והביאו המגן אברהם (ס"ק ז). לעומתו הביא המג"א את דברי הרמב"ם שכותב במפורש הפוך "שמותר לטמא בטומאה של דבריהם מפני כבוד מלכים אפילו למלכי אומות העולם" (רמב"ם ספ"ג דאבל. וכן פסק החתם סופר אורח חיים סימן רכד).
אל תתן לעשיו הרשע תאוות לבו
מספרים כי בשנת תרנ"ח ביקר בירושלים וילהלם, קיסר גרמניה, וכל בני העיר בראשות גדולי התורה יצאו לקבל את פניו ולברך. השתמט הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל ואמר כי כל דברי הגמרא לא נאמרו לגבי מלך מזרעו של עמלק. וכוונתו למה שכתוב בגמרא מגילה (ו' ע"א) "אמר יעקב לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע אל תתן לעשיו הרשע תאות לבו, זממו אל תפק זו גרממיא של אדום, שאלמלי הן יוצאין מחריבין כל העולם כולו". וכתב הגאון ר' יעקב עמדין בהגהותיו על מסכת מגילה שכוונת הגמ' על ארץ גרמניה, וכ"ה גירסת הגר"א. ואע"פ שבמסכת ידים (פ"ד מ"ד) מובא שכבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות, אפשר שאת עמלק לא בלבל. אבל אם לא מדובר במלך עמלקי, אפשר לכבדו אפילו שאינו צדיק כלל ועיקר.
ללמוד מאומות העולם איך עושים מלוכה
ברזל לייצור טילים ליורים
משמעות ההלכה הזו היא שאנו צריכים לנהוג גינוני מלוכה מאומות העולם, שלא היינו רגילים בגינוני מלוכה אלפיים שנה, וצריך ללמוד הנהגות מלכות מהאומות. וכמובן להבדיל ולסנן את הרעות שלהם והרשעה שלהם, כמו שעשה משה על מה שלמד מפרעה.
שהרי אין מדינה בעולם שהייתה מסכימה שמישהו ישלח טילים על עיר הבירה שלה. שלא לדבר על כך שאין מדינה בעולם שנותנת ברזל לאלה שיורים עליה טילים, מוכרת להם דשנים שעושים מהם חומר נפץ ונותנת להם משאיות של בטון שעושים מהן מנהרות. הרי זה דבר בלתי מתקבל על הדעת לחלוטין. האם פוטין היה עושה כך? ממנו כדאי לנו ללמוד מנהגי מלוכה בעניין זה מהאומות.
הן עם לבדד ישכון ובגויים יתחשב
מרן הרב אליהו זצוק"ל היה שואל בתמיהה הכיצד זה נשיא סוריה עושה כל מה שהוא רוצה ולא מתחשב באומות וכולם כורעים ומשתחווים לו. כך היום איראן משטה באמריקנים, והם מתחננים לחתום איתם על הסכמי הגרעין. וכך כל מדינה ומדינה בתורה דואגת לאינטרסים שלה והעולם לא מתייחס אליהם, ורק אנחנו מתחשבים בכל מיני צבועים ומאפשרים להם להתערב בעניינו.
כשבריטניה שלחה אוניות מלחמה להפגיז את ארגנטינה בגלל איי פוקלנד אף אחד לא העז לתקוף אותה על כך, למרות שאין שום שייכות בין האיים הללו, שנמצאים בקצה העולם, לבין בריטניה. אבל היא חשבה שזו נחלת אבותיה ולא הסכימה כלל לדון עליהם עם ארגנטינה שנמצאת כל כך קרובה לאיים הללו. והעולם שתק לא בגלל שהם חזקים, אלא בגלל שהם בטוחים בצדקתם. הגמגום שלנו מביא את כל העולם לייעץ לנו איך לנהוג ומה לעשות ומבקר אותנו ומתערב לנו בענייננו הפנימיים.
מַלְכוּתָא דְּאַרְעָא כְּעֵין מַלְכוּתָא דִּרְקִיעָא
מלכי עמים מתנהגים כמו מלכות שמים בלי להכיר בה
החיוב לרוץ לקראת מלכי האומות נובע לא רק מהצורך ללמוד מהם, הוא נובע גם מהצורך לכבד אותם בגלל שבכבודם יש כבוד שמים. ידוע הסיפור על רב ששת שיצא לראות את המלך, כי הוא הבין שהמלך הזה הוא גילוי מלכות ה'. ולא עוד, אלא שבזכות ההבנה הזאת הוא ידע טוב יותר מהאנשים הרואים מתי המלך מגיע למרות שהיה סגי נהור. ולמרות שהמלך עצמו וכל הגדודים שלו לא ידעו את מה שידע רב ששת, הם התנהגו כמו שמתנהגים במלכות שמים, כי כך הם בנויים.
"אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, לְעוֹלָם יִשְׁתַּדֵּל אָדָם לָצֵאת לִקְרַאת מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא לִקְרַאת מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, אֶלָּא אֲפִלּוּ לִקְרַאת מַלְכֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁאִם יִזְכֶּה יַבְחִין בֵּין מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לְמַלְכֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים. רַב שֵׁשֶׁת, סַגִּי נְהוֹר הֲוָה. הֲווּ קָאַזְלִי כּוּלֵי עָלְמָא לְקַבּוּלֵי אַפֵּי מַלְכָּא, וְקָם אָזַל בַּהֲדַיְהוּ רב ששת היה עיוור והלך לקבל פני המלך עם כולם. רַב שֵׁשֶׁת. אַשְׁכְּחֵיהּ הַהוּא מִינָאָה, אָמַר לֵיהּ, חַצְבֵּי - לְנַהֲרָא, כַּגְנֵי - לַיָּיא? אָמַר לֵיהּ, תָּא חָזִי דְּיָדַעְנָא טְפֵי מִינָךְ. בדרך הוא פוגש כופר נוצרי ששואל אותו בהתרסה: כדים שלמים הולכים להביא מים מהנהר, אבל כלים שבורים למה הם טובים?
"חָלַף גּוּנְדָא קָמַיְתָא, כִּי קָא אַוְשָׁא, אָמַר לֵיהּ, חָלִיף מַלְכָּא. אָמַר לֵיהּ, לָאו. חָלִיף אַחֲרִיתִי, אָמַר לֵיהּ, חָלִיף מַלְכָּא, אָמַר לֵיהּ, לָאו. אֲתָאִי תְּלִיתָאָה דַּהֲוָה שָׁתְקָא. אָמַר לֵיהּ, אָתָא מַלְכָּא. אָמַר לֵיהּ, אִין". נסעו מלווי המלך ברעש, אמר הצדוקי: הנה המלך. אמר רב ששת זה לא הוא, וכך גם בשנייה. אבל בשלישית הלכה קבוצת המלך בשקט ואמר רב ששת: הנה המלך עובר.
שאל הצדוקי: מְנָא יָדַעְתְּ? אָמַר לֵיהּ, מַלְכוּתָא דְּאַרְעָא כְּעֵין מַלְכוּתָא דִּרְקִיעָא, דִּכְתִיב (מ"א יט) "וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ, לֹא בָאֵשׁ ה', וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה". ומספרת הגמרא שרב ששת בירך. "כִּי אָתָא מַלְכָּא, פָּתַח רַב שֵׁשֶׁת וְקָאָמַר, 'בָּרוּךְ'. אָמַר לֵיהּ, וְכִי לָא חָזִית, הֵיכִי מְבָרַכְתְּ? וּמַאי הֲוָה עֲלֵיה דְּהַהוּא מִינָאָה? אִיכָּא דְּאַמְרֵי, חַבְרוֹהִי כַּחְלִינְהוּ לְעֵינֵיהּ. וְאִיכָּא דְּאַמְרֵי, רַב שֵׁשֶׁת נָתַן עֵינָיו בּוֹ, וְנַעֲשֶׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת" (ברכות נח ע"א). הרי שהמלך הנוכרי ידע לעבור בקבוצה השלישית ולעבור בשקט ולא בקול גדול, למרות שהוא לא הכיר את מלכות ה' כמו שהכירה רב ששת. אין זאת אלא שהוא מתנהג בטבעו בכמה וכמה דברים כמו מלכות שמים.
כאשר המלך ברכב ולא רואים את פניו
מכאן למד החיד"א בברכ"י (רכ"ד אות ג') כי "מי שרואה את המלך בים בספינה קטנה והיא מכוסה ובל יראה המלך עצמו, אך יודעים בבירור שהמלך שם יכול לברך וראיה מרב ששת דהוה סגי נהור ואפ"ה בירך". וכן היום אם רואים את שיירת המלך ולא רואים את פני המלך עצמו מברכים.
ובשו"ת "נבחר מכסף" הקשה עליו ואמר כי אמנם רב ששת לא ראה, אבל אחרים רואים, ואילו ברכב סגור או בספינה אף אחד לא רואה. ואם מברכים על מלך שנמצא ברכב או בספינה למה לא יברכו על מלך בארמונו שלא רואים אותו. "דמה לי הולך בים ומה לי יושב בביתו".
כמו לקבל פני מלכו של עולם
להמחיש את הקשר בין כבוד ה' לכבוד מלכות, מלמדת הגמרא כי הסומך ברכת "גאל ישראל" לתפילת י"ח בתפילת שחרית הרי הוא כמי שמקבל פני מלכו של עולם. ומי שמברך ברכת "גאל ישראל" ומפסיק באותה שעה ולא ממשיך להתפלל תפילת י"ח הרי הוא כמו מי שמקיש על דלת המלך, וכשהמלך פתח את הדלת הולך אותו אדם לדרכו, וזו כמובן חוצפה גדולה. "אמר רבי אמי: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא והרתיק (דפק) על פתחו של מלך. יצא (המלך) לידע מה הוא מבקש ומצאו שהפליג, עוד הוא הפליג".
מכאן נבין את הסיפור שכתוב בגמרא אחר כך: "העיד רבי יוסי בן אליקים משום קהלא קדישא דבירושלים: כל הסומך גאולה לתפלה - אינו נזוק כל היום כולו. אמר רבי זירא: איני? והא אנא סמכי ואיתזקי! אמר ליה: במאי איתזקת - דאמטיית אסא לבי מלכא; התם נמי מבעי לך למיהב אגרא למחזי אפי מלכא, דאמר רבי יוחנן: לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם שאם יזכה - יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם" (ברכות ט ע"ב).
רבי זירא סמך גאולה לתפילה ונתפס והוכרח להביא למלך הדסים. אמר רבי זירא: הנה התפללתי כמו שצריך וניזוקתי. אמרו לרבי זירא: לא ניזוקת. היית צריך לשלם בשביל הזכות לראות מלך בשר ודם, ושילמת בהדסים הללו. הרי לנו שאפילו צדיק גדול כמו רבי זירא לא שם לב כי לפעמים אנחנו מקבלים זכות ונראית לנו כמו עונש, כי אנחנו לא שמים לב שבכל מלכות של אדם יש מעין מלכות שמים.

האם נשיא ארה"ב נקרא מלך?
שאין עול מלך עליהם לשנות דבריהם
המגן אברהם (רכד ה) מגדיר מיהו מלך "השלטונים שאין עול מלך עליהם לשנות דבריהם, ודן והורג במשפט - מברך עליהם. ועל השרים שממנה המלך בכל עיר - טוב וישר לברך בלא שם ומלכות. על השופט הגדול שהוא הקאד"י - אין מברכין כלל". והביאו אותו המשנה ברורה וכל הפוסקים.
מקור ההלכה בשו"ת רדב"ז (חלק א סימן רצו) שנשאל "אם מברכין לבאשא אשר שולח המלך למצרים שחלק מכבודו לבשר ודם ואימתי מברכין". והשיב: "כללו של דבר כל מי שהוא חשוב בשולטנותו כמלך ודן והורג במשפט ואין מי שמשנה על דבריו מהן ללאו ומלאו להן - כמלך הוא ומברך עליו שחלק מכבודו ושנתן מכבודו".
מלכת אנגליה כן, נשיא ארה"ב לא
המילה "שלטונים" מלמדת שלא חייב להיות דווקא מלך, העיקר שהוא שולט, ולכן כתב החתם סופר (או"ח סי' קנט) ש"מלך" הוא מי שבידו להמית ולהחיות אפילו בעירו, ולכן במדינת ריי"ך מברכים על כל דוכסיהם מפני שהמדינה היא שלהם ואין עליהם שום אימת מלך.
בימינו יש הבדלת סמכויות במדינות מתוקנות, ואין לשליט רשות להרוג, אלא במדינות טוטליטריות. ולכן היו שאמרו כי על נשיא צרפת לא מברכים כי הפרלמנט מעליו (שו"ת קרית חנה דוד ב לו), וכן השליטים האחרים (הליכות שלמה, שו"ת אבני ישפה או"ח מז, שערי עזרא ב או"ח יז). אך מאחר שיש לראש ממשלה מעמד מכובד יש לברך בלא שם ומלכות.
לעומתם פסק בשו"ת שבט הלוי (א לה) שגם אם אין לו רשות להרוג - מברכים עליו מאחר שהוא האישיות המכובדת ביותר מבחינה שלטונית. והרה"ג משה שטרנבוך שליט"א חילק ואמר כי מברכים על מלכת אנגליה שעוברת בירושה אבל מברכים לא על נשיא ארה"ב שנבחר כל כמה שנים (שו"ת תשובות והנהגות ב סי' קלט).
ביבי מברך על חוסיין
סיפר מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל: פעם נסע חבר הכנסת יגאל ביבי הי"ו למפגש עם חוסיין מלך ירדן, מטעם ממשלת ישראל, והוא שאל אותי אם לברך את הברכה על המלך או לא. אמרתי לו שיברך ויהרהר שם ומלכות בליבו. וכשהוא עמד ליד המלך בירך. אמר לו המלך: מה אתה אומר? הסביר לו אותו חבר כנסת: אני מודה לה' שנתן לך כבוד. שאל המלך: ומדוע האנשים האחרים לא בירכו? אמר לו יגאל ביבי: אין להם רב שילמד אותם כיצד לברך.
ברכה בשפת המלך
עוד סיפר מרן הרב זצ"ל: ש"י עגנון קיבל פרס נובל והיה צריך לנסוע לשוודיה לקבל את הפרס מהמלך, ובא לבקש ברכה מהראשל"צ הרה"ג יצחק נסים זצ"ל לפני נסיעתו. ואני שנכחתי בבית הרב נסים שאלתי אותו: את הברכה תאמר באנגלית או בשוודית או בשפה אחרת? שאל אותי ש"י עגנון: איזו ברכה? אמרתי לו את הברכה שנתן מכבודו לבשר ודם, והראיתי לו הלכה זו בשו"ע. והוא אמר שהוא יברר מהי שפתו של המלך והוא יברך ברכה זו בשפה שהמלך מבין.
שתזכני לראות פני מלך ישראל משיח צדקנו
לכן מברכים על נשיא ארה"ב בלי שם ומלכות. וראוי לומר אחר כך "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שתזכני לראות פני מלך ישראל משיח צדקנו ולברך את שמך מלכנו אשר חלק מכבודו ליראיו. בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח וְזֶה שְּׁמוֹ אֲשֶׁר יִקְרְאוֹ ה' צִדְקֵנוּ". אמן. (כף החיים או"ח סי' רכד, לב).
ותפילה לו ראוי לומר גם כשרואים אותו בסרטון או בטלוויזיה. ואפשר להוסיף עליה: "לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְלֹא יֹאמְרוּ עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: כִּי אִם חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם". אמן ואמן.

סיפורים

אפילו יש אדם אחד
מרן הרב אליהו היה משתדל הרבה בהפצת תורה. הוא היה אומר שכתוב בזוהר הקדוש (חלק ב דף קכט/א) כי "כָרוֹזָא נָפִיק וְקָארֵי וְאָמַר, עִלָּאִין וְתַתָּאִין אַסְהִידוּ סַהֲדוּתָא, מַאן אִיהוּ דְּעָבִיד נַפְשָׁאן וְזַכֵּי לְחַיָּיבַיָּא, הַהוּא דְעִטְרָא דְּמַלְכוּתָא עַל רֵישֵׁיהּ, הַהוּא דְּאִתְחָזֵי לְעָאָלָא הַשְׁתָּא קָמֵי מַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא, דְּהָא מַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא שָׁאֲלֵי עָלֵיהּ". כרוז יוצא וקורא לעליונים ולתחתונים שיעידו עדות כי מי שעושה נפשות ומחזיר אנשים חייבים בתשובה, הכתר של המלך הוא על ראשו. הוא ראוי לבוא לפני הקב"ה וכנסת ישראל שהם שואלים עליו תדיר.
בהקשר לזה סיפר הרה"ג משה בן אבו שליט"א, הרב של גילה, כי פעם הוא ארגן שיעור תורה להתחזקות בשכונת גילה והזמין את מרן הרב אליהו זצוק"ל. בהגיע השעה הוא רואה שהאולם של בית הכנסת ריק.
מיד התקשר לרב אליהו ואמר לו שלא יבוא כי אין מספיק אנשים. ענה לו הרב: אני מגיע אפילו אם יש רק אדם אחד. סיפר הרב בן אבו שהוא הרגיש לא נעים, שכך הוא מזמין את הרב ויש כל כך מעט אנשים בבית הכנסת.
הרב יצא מביתו בקריית משה, בדרך לגילה, ועד שהוא הגיע בית הכנסת היה מלא מפה לפה. אמר הרב אליהו לרב בן אבו: למה אמרת לי לא לבוא? הנה בית הכנסת מלא, אשריהם ישראל.


בתופים ובמחולות
סיפרה דליה וולוסקי מכוכב השחר: בשנה האחרונה שהרב היה איתנו אך לא היה במיטבו ונאסרה עליו כל פעילות, שלחנו בקשה שהרב יבוא לברך את בנות כתה א', לרגל קבלת הסידור בבית הספר שבו לימדתי ממ"ד הר נוף, ולקיים את המעמד בבית הכנסת של הרב כפי שנהג באהבה ובמסירות כל שנה. אשתו, הרבנית שתחיה, אמרה שזה מאמץ גדול מדי לרב, אבל הרב זצ"ל התעקש להגיע לכמה דקות. להתרגשותנו הרבה, הרב הגיע, עמד ודיבר על נשות עם ישראל, יוצאות מצרים החזקות ועל מרים הנביאה שלה היה תוף ענק כדי שישמיע קול גדול וכך לא ישמעו את שירת ההודיה של הנשים. עוד אמר הרב לתלמידות להכין תופים ולבקש משיח כל הזמן. בהזדמנות אחרת ביקש הרב שכל אישה תחזיק תוף בתיק האישי שאיתו היא הולכת יום יום, כדי שכל נענוע של התיק ישמע את קול התוף ונבקש משיח. הרב אף חילק את הסידורים לתלמידות וברך כל אחת באופן אישי. התרגשנו מאוד. כמובן שהטקס לא נמשך כמה דקות, אלא זמן ארוך, דבר שהדגיש וחידד והראה לנו איזו אהבה עצומה ומסירות היתה לרב לילדי ישראל ולבנות ישראל בפרט.

(מתוך כרך י"א מסדרת "אביהם של ישראל" שיצא זה עתה לאור)



תשובה כהלכה
צרות של עשירים. החיים שלי ב"ה טובים ולא חסר לי דבר, בלי עין הרע, אבל היעדר הצורך גורם לי להרגיש שאני לא מצליח להתרכז ולהתקדם בעבודת ה'. מה אפשר לעשות?
אתה צריך להקדיש מעשר מזמנך למען אנשים אחרים. לעזור להם באוכל או בצרכים חומריים אחרים, וגם לקרב אותם לאביהם שבשמים. כשיש לאדם חיים טובים הוא צריך לעשות טוב לאחרים. בנוסף, אתה צריך לחשוב על כך שלקב"ה חסר הבית שלו, ולהתפלל על כך ששועלים מהלכים בהר בית ה' ושועלים טורפים מנסים להזיק לעם ישראל.


כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ . האם ניתן לברך בזמננו ברכת "מציב גבול אלמנה" כשאני מגיע לעיר שלא הייתי בה אף פעם? האם הרב זצ"ל נהג לברך?
אנחנו נוהגים על פי הדעה שאומרת כי רק כשיש בית המקדש מברכים "מציב גבול אלמנה" בשם ומלכות. עכשיו מברכים בלי שם ומלכות, אבל בשמחה גדולה והודיה עצומה לה' על כל אבן ואבן שנבנית בארץ ישראל. כל יישוב וכל בית שנבנה בארץ ישראל זה אור עצום של גאולה ובוודאי שיש להודות על כך.


היתר להידור . אנחנו נוהגים לא לאכול היתר מכירה. איך עלינו לנהוג כאשר אנחנו מתארחים בשבת אצל חברים טובים שאוכלים היתר מכירה?
אשריכם על ההידור. היחס בין אדם לחברו הוא מצווה גדולה יותר, ולכן לאכול ללא חשש.


חסידות על תנאי. האם מותר ללכת ביום חול לאטרקציות שפתוחות בשבת, כגון המצפה התת-ימי באילת והגן הבוטני באילת?
אפשר, ומידת חסידות שלא לתמוך במקומות כאלה, בתנאי שזה לא על חשבון שמחת הילדים.







את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il