- פרשת שבוע ותנ"ך
- עקב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
בטח בה'
מצות הביטחון, מצווה יסודית היא בעבודת ה'. פעמים רבות נזכרת מצווה זו בתורה, ואף מתגלגלת היא תדיר בפי בני אדם. אמנם נראה שעל אף מרכזיותה ושכיחותה של מצות הביטחון, הגדרתה טעונה הבהרה;
מצות הביטחון, מצווה יסודית היא בעבודת ה'. פעמים רבות נזכרת מצווה זו בתורה, ואף מתגלגלת היא תדיר בפי בני אדם. אמנם נראה שעל אף מרכזיותה ושכיחותה של מצות הביטחון, הגדרתה (שאמנם נידונה רבות בקדמונים) טעונה הבהרה.
נלע"ד שבאופן עקבי בדברי חז"ל, ביטחון בה', אינו מתפרש כפי הנתפס אצל רוב האנשים כוודאות שיקרה דבר מה, אלא פירושו של המושג הוא השענות על ה' וקיווי אליו. על דרך השלילה: אדום בוטח בחרבו לא משום שודאי לו שחרבו תושיעו, אלא שמשם הוא רואה את תקוות ישועתו. על כן, כורכים חז"ל באופן עקבי את הביטחון, עם תפילה לה', עד כדי החשבת בתפילה כביטוי האולטימטיבי לביטחון (לדוגמא במכילתא דרבי ישמעאל בשלח - פרשה ב). וכן על אף מצוות הביטחון מדריכים חז"ל את האדם לפחוד תדיר מעבירות שבידו - כיון שעבירות אלו עלולים להשפיע על שיקוליו של ה' להושיעו. אין בזה כל חוסר ביטחון, להפך, כיון שהאדם מבין שמה' היא ישועתו, יותר יש לו לפחוד ממעשים שהם נגד רצון ה'.
על גבי הנ"ל, בא שלב ב', והוא שמי שאכן רואה כך את המציאות - מובטח לו, שבשכר זה, שה' יגן עליו (וזה מכמה טעמים שאכ"מ לפרטם).
נמצא שכאשר האדם נמצא בעת צרה, אין לו להתרכז בכך שהכל יהיה ורוד, אלא יש לו ליתן את מחשבתו ולהתרכז בכך שה' שליט בעולם, ואין אדם נוקף אצבע מלמטה אלא אם כן הכריזו עליו מלמעלה. אם אכן יראה יפנים באמת את המציאות הזו, אזי ישמש לו דבר זה כזכות בעיני ה' - ויושיעו.
עם כל זה, אין התורה שוללת את ההשתדלות הגשמית, אדרבה השתדלות זו היא חלק ממצות ה' החפץ בעולם וחוקי הטבע שהוא ברא. אלא שיש לעשות את ההשתדלות הגשמית בתור שכזו, ולזכור שאין אנו תולים שהשתדלותנו תכריע את המציאות, אלא שבקיימנו את רצון ה' במישורים רוחניים וגשמיים כאחד, נמצא חן בעיניו, ויושיענו.
ניתן שתי דוגמאות קיצונייות על מנת להמחיש את השינוי בגישה:
אדם אחד חלה במחלה ממארת והולך לעשרה רופאים ממוחים שירפאו אותו, ודרך אגב גם ביקש שיעבירו את שמו לרב שיתפלל עליו. לעומת חבירו הלך לעשרה חכמים וצדיקים שיתפללו עליו, וגם ביקש שיעבירו את האבחון הרפואי שלו לרופא אחד שימליץ על דרכי טיפול.
בדוגמאות קיצוניות אלו ניכר ההבדל בין מי ששם את תקות בטחונו בה' למי ששם תקותו בבשר ודם. אע"פ ששניהם פעלו בשני המישורים.
לאור כל האמור, באה פרשתנו ומזהירה לזכור שה' הוא הנלחם לנו, והוא הנותן לנו כח לעשות חיל. אין זה הרגעת פחד גרידה, אלא לימוד על כלי מלחמה. אדם שיבין שהכרעת הקרב היא על פי רצון ה', וכל השתדלותנו היא רק כי ה' ציווה לפעול גם במישורים גשמיים - אדם זה הרי הוא בוטח בה', ובשכר זאת ה' עימו!
דברים פרק ז פס' יז-יח, כא:
דברים פרק ט, פס' א-ג:
כאשר נראה כך את פני הדברים, מובטחים אנו להיות מוגנים, ולא נבהל מיתרון מספרי או מכל יתרון של אויבנו, שהרי ה' הוא הנלחם לנו - אל גדול ונורא!
נלע"ד שבאופן עקבי בדברי חז"ל, ביטחון בה', אינו מתפרש כפי הנתפס אצל רוב האנשים כוודאות שיקרה דבר מה, אלא פירושו של המושג הוא השענות על ה' וקיווי אליו. על דרך השלילה: אדום בוטח בחרבו לא משום שודאי לו שחרבו תושיעו, אלא שמשם הוא רואה את תקוות ישועתו. על כן, כורכים חז"ל באופן עקבי את הביטחון, עם תפילה לה', עד כדי החשבת בתפילה כביטוי האולטימטיבי לביטחון (לדוגמא במכילתא דרבי ישמעאל בשלח - פרשה ב). וכן על אף מצוות הביטחון מדריכים חז"ל את האדם לפחוד תדיר מעבירות שבידו - כיון שעבירות אלו עלולים להשפיע על שיקוליו של ה' להושיעו. אין בזה כל חוסר ביטחון, להפך, כיון שהאדם מבין שמה' היא ישועתו, יותר יש לו לפחוד ממעשים שהם נגד רצון ה'.
על גבי הנ"ל, בא שלב ב', והוא שמי שאכן רואה כך את המציאות - מובטח לו, שבשכר זה, שה' יגן עליו (וזה מכמה טעמים שאכ"מ לפרטם).
נמצא שכאשר האדם נמצא בעת צרה, אין לו להתרכז בכך שהכל יהיה ורוד, אלא יש לו ליתן את מחשבתו ולהתרכז בכך שה' שליט בעולם, ואין אדם נוקף אצבע מלמטה אלא אם כן הכריזו עליו מלמעלה. אם אכן יראה יפנים באמת את המציאות הזו, אזי ישמש לו דבר זה כזכות בעיני ה' - ויושיעו.
עם כל זה, אין התורה שוללת את ההשתדלות הגשמית, אדרבה השתדלות זו היא חלק ממצות ה' החפץ בעולם וחוקי הטבע שהוא ברא. אלא שיש לעשות את ההשתדלות הגשמית בתור שכזו, ולזכור שאין אנו תולים שהשתדלותנו תכריע את המציאות, אלא שבקיימנו את רצון ה' במישורים רוחניים וגשמיים כאחד, נמצא חן בעיניו, ויושיענו.
ניתן שתי דוגמאות קיצונייות על מנת להמחיש את השינוי בגישה:
אדם אחד חלה במחלה ממארת והולך לעשרה רופאים ממוחים שירפאו אותו, ודרך אגב גם ביקש שיעבירו את שמו לרב שיתפלל עליו. לעומת חבירו הלך לעשרה חכמים וצדיקים שיתפללו עליו, וגם ביקש שיעבירו את האבחון הרפואי שלו לרופא אחד שימליץ על דרכי טיפול.
בדוגמאות קיצוניות אלו ניכר ההבדל בין מי ששם את תקות בטחונו בה' למי ששם תקותו בבשר ודם. אע"פ ששניהם פעלו בשני המישורים.
לאור כל האמור, באה פרשתנו ומזהירה לזכור שה' הוא הנלחם לנו, והוא הנותן לנו כח לעשות חיל. אין זה הרגעת פחד גרידה, אלא לימוד על כלי מלחמה. אדם שיבין שהכרעת הקרב היא על פי רצון ה', וכל השתדלותנו היא רק כי ה' ציווה לפעול גם במישורים גשמיים - אדם זה הרי הוא בוטח בה', ובשכר זאת ה' עימו!
דברים פרק ז פס' יז-יח, כא:
כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם: לֹא תִירָא מֵהֶם זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אלוקיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָיִם:... לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כִּי ה' אלוקיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא:
דברים פרק ט, פס' א-ג:
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם: עַם גָּדוֹל וָרָם בְּנֵי עֲנָקִים אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם כִּי ה' אלוקיךָ הוּא הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא יַשְׁמִידֵם וְהוּא יַכְנִיעֵם לְפָנֶיךָ וְהוֹרַשְׁתָּם וְהַאֲבַדְתָּם מַהֵר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לָךְ:
כאשר נראה כך את פני הדברים, מובטחים אנו להיות מוגנים, ולא נבהל מיתרון מספרי או מכל יתרון של אויבנו, שהרי ה' הוא הנלחם לנו - אל גדול ונורא!
לא במסכנות
הרב יצחק חי זאגא | כ' אב תשע"ט
אל תשירו סולו!
הרב נתנאל יוסיפון | אב תשפ"ב

ברכת המזון והגאולה
הרה"ג דוב ליאור | אב תש"ע
מעלת המברך ברכת המזון בכוונה
קול צופייך פרשת עקב תשפ"א
הרב שמואל אליהו | כ' אב תשפ"א

הרב אריאל פרג'ון
רמ בישיבת תורת החיים, יד בנימין

שמותם של מקומות בארץ
סיון התשס"ו

קדש חיינו
אדר תשע"ב

צרור את המדיינים - גדול המחטיאו
תמוז תשס"ו

בחינה באזרחות!
תמוז תשס"ו
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
רמב"ם וכוזרי
למה צריך את ארץ ישראל?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שתי דקות על בדיקת חמץ
דיני קדימה בברכות
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
בדיקת קורונה בשבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
כל ההתחלות קשות

שירת האומה הישראלית - לפרשת האזינו
הרב דוד דב לבנון | האזינו תשס"ב

הנהגות עשרת ימי תשובה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ג

ערב כיפור
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ט
