^ 1. עיין גיטין דף י ע"ב, במשנה. ועיין בשו"ע אבן העזר סי' קל סעיף יט.
^ 2. שו"ע אה"ע סי' א סעיף י ברמ"א: "מי שהמירה אשתו, מזכה לה גט ע"י אחר ונושא אחרת, וכן נוהגים בקצת מקומות. ובמקום שאין מנהג, אין להחמיר ומותר לישא אחרת בלא גירושי הראשונה". ועיין שם ב"חלקת מחוקק" ס"ק יט, וכן שו"ע אה"ע סי' קמ סעיף ה, ברמ"א. וכתב ב"נודע ביהודה" (סי' צב מהדורה קמא), דהטעם דמזכין גם במומרת, דעדיין עכשיו עוברת על זנות, ואם כן זכות הוא לה. ועיין ב"אגרות משה" (אה"ע ח"א סי' קמ) דכתב: "אשה הנשאת לנוכרי שמשועבדת לו וגם הרי דרה עימו גם עתה, מוחזקת היא עוד יותר מומרת כשלא ניסת".
^ 3. עיין שו"ע אה"ע סי' קמ ב"פתחי תשובה" (ס"ק ח) שהביא "חמדת שלמה", שחושש לדעת הרי"ף שבזיכוי לא מהני. וב"אגרות משה" הנ"ל כתב: "אבל למעשה עכ"פ הא יש מחמירין לענין היתר האשה כדהביא הפתחי תשובה, וטוב לעשות לאחר הזיכוי גם שליח להולכה" (את שליח ההולכה צריך למנות פעמיים, פעם לפני הכתיבה, כדי שיוכל לומר בפני נכתב ובפני נחתם, ופעם לאחר הזיכוי, מפני שע"י הזיכוי בוטל המינוי שלו).