בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • וירא
לחץ להקדשת שיעור זה

נאחז בסבך בקרניו

undefined

הרב יוסף נווה

חשון תשפ"ג
3 דק' קריאה
בפרשתנו נאמר "ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק, ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם".
בעל ספר 'הלקח והלבוב' מביא בשם ספר 'תפארת עוזיאל' שמפרש 'ביום השלישי' שהכוונה לבית המקדש, כפי שמפרש רש"י את הפסוק (הושע ו, ב) "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".
וכתב ה'חתם סופר' זי"ע: "כי בגלות הזה שאנו מקוים בו ליום השלישי, הבית השלישי שיבנה במהרה בימינו אמן, והציץ והביט בעווונתינו הרבים, כי המקום עדיין מרחוק, ואין זה כי אם התחברותינו באומות העולם ויתערבו בגוים, ואין תקנה אלא בהפרד מהם. על כן אמר אל ישמעאל ואליעזר שבו לכם פה עם הדומה לחמור מבלי שתתחברו עמנו, ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה אל ה' בהר בית ה'".
כלומר, עיקר הכח להביא הגאולה הוא על ידי המחיצות בין ישראל לעמים, שלא נהיה מושפעים מהם ומדרכיהם.
חז"ל מפרשים על הנאמר 'שבו לכם פה עם החמור' - 'עם הדומה לחמור' (יבמות סב ע"א). שואל 'הלקח והלבוב': וכי כך מתאים לאברהם אבינו שהיה כולו מדת החסד לומר עליהם?
ועונה: שצפה אברהם אבינו את הניסיונות של דורנו האחרון דור 'עקבתא דמשיחא', ורצה אברהם אבינו לפעול עבורנו עצה - שנזכור ונראה שדרכם של הגוים מבוזים בהנהגתם כמו חמור.
בדורות הקודמים היה נסיון גדול מהרחוב, הגוים היו מלאים חכמה, והיו עוסקים בפילוסופיא, ועל ידי כך העבירו הרבה בני אדם מדרך הישר רח"ל. אבל היום הלא ניכר לכל הרואה את מעשיהם, כי אינם מתנהגים כבני אדם. הם חיים בלי בושה, ועושים הכל בריש גלי כמו בהמות וחיות השדה. את 'החכמה' שלהם הכניסו ביצירת כלים שונים אשר משחיתים כל האנושיות והצלם של בני אדם.
וכל זאת לתועלת לבני ישראל, שמי שרק רוצה לראות את האמת, ולא ייתן לדמיון של עולם הזה להטעות אותו, יראה את החשיבות והיקרות של עם ישראל, ירגיש את המתיקות והנעימות של התורה ועבודת ה', ויראה בחוש מאמר חז"ל שאמרו על עם ישראל 'אתם קרוים אדם', ורק בני ישראל הם מתנהגים כבני אדם.
ועל ידי הבנה זו שאנו לא רוצים להידמות להם ושלא יהיה לנו שייכות לפחיתות דרכיהם, יכולים להתחזק ולהתרחק מהם כמטחוי קשת.
ואת כוח ההבחנה הזו אנו שואבים מעבודת אברהם אבינו כמו שנאמר 'מעשה אבות סימן לבנים', שפעל עבורנו שנזכה לדעת וחכמה אמיתית, להסתכל בעין האמת ולעשות מסך המבדיל בינינו לבין אומות העולם. שיהיה ניכר שמעשיהם בהמיים ומגושמים כמו חמורים, ואילו אנו עם קודש 'ישראל אשר בך אתפאר', מעשיינו לקדש ולרומם שמו יתברך, ושכל רצונינו ומהווינו לראות את מלכנו ולהשתחוות לפניו בבניין בית המקדש השלישי.
ראיתי בספר 'ויואל משה' (על ראש השנה) ששואל מדוע שרה נפטרה מהבשורה על העקדה, שהיינו חושבים שלגודל דרגתה הרוחנית העצומה (שאין לנו שום השגה והבנה בזה) הייתה צריכה להאמין כמו שהאמין אברהם אבינו שהכל נעשה מציווי ה', ולמה כאב לה כל כך עד שפרחה נשמתה?
ומתרץ, ששרה אמנו הבינה שכל עניין מעשה העקדה הוא רק בשביל שיהיה 'זכות אבות' עבור עם ישראל בדור 'עקבתא דמשיחא'. שמהכוח של העקדה יהיה לעם ישראל קיום ופתחון פה לתפילה שהקב"ה 'יעמוד מכיסא דין וישב על כסא רחמים' ויגאל אותנו.
לשרה אמנו כאב ש'אם הקב"ה מנסה אותנו בנסיון כזה קשה כמו עקדת יצחק כדי שיהיה לעם ישראל זכות, הרי מוכח מכך שעם ישראל יעברו ניסיונות וקשיים ברוחניות ובגשמיות', ומהצער הזה פרחה נשמתה.
וכך כתוב בהמשך פרשת העקידה: "והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו". שואל הרבי מלובלין זי"ע, מה הכוונה שכתוב 'איל אחר' איפה היה עוד איל? והוא עונה חיזוק עצום - כל פעם שיהודי מתמודד מול היצר הרע שרוצה להפיל אותו לתוך עומק הרע ולתוך הבוץ של העוונות, הוא 'נאחז בסבך בקרניו'.
כשיהודי לא מוכן להשלים עם יצרו הרע ולא הולך אחר תאוות ומידות רעות הרי הוא כעוקד את עצמו ורצונותיו למען שמו יתברך כמו בעקידת יצחק.
זה מה שאברהם אבינו ראה 'איל אחר נאחז בסבך בקרניו' - כל ניסיון שיהודי מתמודד 'בסבך' הנורא מול היצר הרע, ואף אם ח"ו גם נפל ונכשל, אבל אף על פי כן הוא לא מתייאש ולא נכנס לעצבות, אלא מרים את עצמו מחדש וממשיך הלאה בעבודת ה', הרי שזה ממש מסירות נפש כמו עקידת יצחק.
'וירא את המקום מרחוק'- הקב"ה נקרא מקומו של עולם, אברהם אבינו צפה וראה את הדור האחרון, את ההסתר פנים שכביכול ה' יתברך יהיה רחוק, יהיה קשה מאוד לעבוד את ה', ועם זאת הוא הנחיל לנו את הכוח של 'והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו'.
שנזכה! שבת שלום!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il