פרק ו' י"ח-כ"א

שיבת הארון אל ישראל ושיבת ישראל אל ה'

אחר המכה הקשה שספגו אנשי בית שמש, הם פונים לאנשי קריית יערים, כדי לשים את הארון אצלם. קריית יערים מתואר בתור מקום יותר גבוה, אך אין הכוונה לגובה ממשי, אלא למדרגה רוחנית. אנשי קריית יערים מביאים את הארון לבית אבינדב, שנמצא בגבול בין נחלת בנימין לנחלת יהודה. הארון נשאר שם ימים רבים, ואסף סביבו את כל העם - כשכל הפרשנים מצביעים על תהליך פנימי שאירע בעם בעקבות חזרת הארון, בייחוד שהוא נמצא בנקודת השפעה מאחדת בין נחלות. אמנם התהליך שאירע בישראל הוא משמעותי ביותר, אך הוא מוזכר בפסוקים במילים מועטות. כעת מוזכר שנית שמואל, אחר שלא הוזכר בכל הפסוקים האחרונים. כנראה שהוא לא שימש בתור מנהיג בתקופה זו. וגם בעת מנהיגותו, היא אינה במסגרת תפקיד שלטוני רשמי שהוא ממלא, אלא הגיעה בעקבות עבודתו בקרב העם. כעת שמואל פונה אל העם להסיר את העבודה הזרה מקרבם.