- מדורים
- יש שואלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
הזמנה לדין
אנחנו נמצאים בחודש אלול: חודש הרחמים, החודש האחרון של השנה, חודש ההתכוננות לקראת הימים הנוראים - ראש השנה, שהוא יום הדין, ויום הכיפורים. כבר מתחילת החודש התחלנו לעורר את עצמנו לקראת יום הדין: לתקוע בשופר, לומר אחרי התפילה את הפרק "לדוד ה' אורי וישעי", ויש עדות שהתחילו גם לומר סליחות. כל הדברים הללו הם הכנה 'שלשים יום קודם החג', על ידה אנו דורשים בהלכות החג ומתכוננים ליום הדין הגדול העומד ובא לפנינו.
כל אדם שעומד לפני משפט, אפילו אם לא מדובר בעניין כל כך משמעותי וחשוב, כמו משפט תעבורה על איזו עבירת תנועה שהוא עבר, עבירת חריגה בבניה או השתתפות בהפגנה בלתי חוקית - הרי שכאשר יום המשפט התקרב הוא עומד במתח נפשי, וכולו טרוד בשאלה מה יפסוק לו השופט, האם יעניש אותו בעונש חמור או עונש קל. מי שהתנסה בכך יודע שהלב ממש מלא טרדה מה יהיה עם המשפט, 'איך אני אסביר את עצמי, איך אתנצל, איך אשכנע את השופט שבעצם הייתי בסדר והעבירה לא הייתה כל כך חמורה'. גם אם התוצאות יכולות להיות לכל היותר קנס מסוים או מאסר קטן, הלב טרוד בכך, וכמה ימים לפני המשפט אין לאדם שקט נפשי, הוא חושב רק על השאלה מה אעשה כדי לצאת זכאי ואיך אסביר את עצמי.
ואם כך אדם מרגיש כשהוא עומד לפני דין פעוט ולא משמעותי, ולכל היותר צפוי לו עונש קל, על אחת כמה וכמה שכך צריך כל אדם לחוש לקראת יום הדין הגדול, כשהוא עומד לתת דין וחשבון על כל מעשיו במשך השנה, ועל כל מעשיו בכלל. צריך אדם לחוש, לחשוב ולהרגיש - כפשוטו של דבר - שהוא עומד לפני יום הדין, ולהכין את עצמו איך לצאת זכאי בדין, איך לתקן את מעשיו ולחזור בתשובה, לשפר מעשים ולהוסיף זכויות, וכך להגיע ליום הדין בצורה היותר נכונה והיותר שלמה.
אם חסר לאדם משהו בתחושה הזו - יש בכך חיסרון באמונה, שהרי האדם אינו חש את העובדה המציאותית ואת הקביעה האלוקית שבכל שנה ושנה הקב"ה יושב על כסא דין בראש השנה, ודן את כל העולם כולו ואת כל אדם בפני עצמו.
וכיון שהדיון הזה אינו רק על האדם בעצמו אלא על כל העולם, גם ההתכוננות לראש השנה צריכה להיות הרבה יותר גדולה מאשר ההתבוננות הפרטית. לא מספיק לחשוב מה יקרה לי, איך אני אתמודד ואיך אני אעבור את יום הדין ואצא ממנו בשלום, אלא כל אדם צריך לחשוב גם על האחריות הכללית שיש לו ועל המציאות הכללית. כל אדם יודע שיש לו חלק בדין הכללי, והוא ערב על מה שקורה לאחרים. עניננו בימים הללו הוא להיות חרדים, כפי שאומר הנביא עמוס 1 "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו"? צריך להרגיש את התחושות הללו באופן ממשי, באמונה שלמה שצריך לשפר את המעשים ולתקן את הלבבות לקראת יום הדין, ובאמונה שלמה שאם אנחנו נתקן עצמנו ונשפר את דרכינו אז נצא זכאים, אותנו ואת כל בית ישראל.
כל אדם שעומד לפני משפט, אפילו אם לא מדובר בעניין כל כך משמעותי וחשוב, כמו משפט תעבורה על איזו עבירת תנועה שהוא עבר, עבירת חריגה בבניה או השתתפות בהפגנה בלתי חוקית - הרי שכאשר יום המשפט התקרב הוא עומד במתח נפשי, וכולו טרוד בשאלה מה יפסוק לו השופט, האם יעניש אותו בעונש חמור או עונש קל. מי שהתנסה בכך יודע שהלב ממש מלא טרדה מה יהיה עם המשפט, 'איך אני אסביר את עצמי, איך אתנצל, איך אשכנע את השופט שבעצם הייתי בסדר והעבירה לא הייתה כל כך חמורה'. גם אם התוצאות יכולות להיות לכל היותר קנס מסוים או מאסר קטן, הלב טרוד בכך, וכמה ימים לפני המשפט אין לאדם שקט נפשי, הוא חושב רק על השאלה מה אעשה כדי לצאת זכאי ואיך אסביר את עצמי.
ואם כך אדם מרגיש כשהוא עומד לפני דין פעוט ולא משמעותי, ולכל היותר צפוי לו עונש קל, על אחת כמה וכמה שכך צריך כל אדם לחוש לקראת יום הדין הגדול, כשהוא עומד לתת דין וחשבון על כל מעשיו במשך השנה, ועל כל מעשיו בכלל. צריך אדם לחוש, לחשוב ולהרגיש - כפשוטו של דבר - שהוא עומד לפני יום הדין, ולהכין את עצמו איך לצאת זכאי בדין, איך לתקן את מעשיו ולחזור בתשובה, לשפר מעשים ולהוסיף זכויות, וכך להגיע ליום הדין בצורה היותר נכונה והיותר שלמה.
אם חסר לאדם משהו בתחושה הזו - יש בכך חיסרון באמונה, שהרי האדם אינו חש את העובדה המציאותית ואת הקביעה האלוקית שבכל שנה ושנה הקב"ה יושב על כסא דין בראש השנה, ודן את כל העולם כולו ואת כל אדם בפני עצמו.
וכיון שהדיון הזה אינו רק על האדם בעצמו אלא על כל העולם, גם ההתכוננות לראש השנה צריכה להיות הרבה יותר גדולה מאשר ההתבוננות הפרטית. לא מספיק לחשוב מה יקרה לי, איך אני אתמודד ואיך אני אעבור את יום הדין ואצא ממנו בשלום, אלא כל אדם צריך לחשוב גם על האחריות הכללית שיש לו ועל המציאות הכללית. כל אדם יודע שיש לו חלק בדין הכללי, והוא ערב על מה שקורה לאחרים. עניננו בימים הללו הוא להיות חרדים, כפי שאומר הנביא עמוס 1 "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו"? צריך להרגיש את התחושות הללו באופן ממשי, באמונה שלמה שצריך לשפר את המעשים ולתקן את הלבבות לקראת יום הדין, ובאמונה שלמה שאם אנחנו נתקן עצמנו ונשפר את דרכינו אז נצא זכאים, אותנו ואת כל בית ישראל.
יש שואלים (137)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
16 - שלמות העם, התורה והארץ
17 - הזמנה לדין
18 - להיות דומה לרבש"ע
טען עוד
שמירה על עולם התורה
עמדתנו בסוגיית לימוד התורה והגיוס לצבא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אדר התשע"ג
אחדות ההנהגה הרבנית
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ד כסלו תשע"ב
בצפון מלחמה, בדרום מלחמה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תמוז התשס"ו
התמודדות מול חברה חילונית
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כב' סיוון תשס"ח
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
גדולת מעמד הר סיני
כ"ג שבט תשע"ג
ממצרים לקריעת ים סוף
שיחה לפרשת בשלח תשע"ג
ט"ז שבט התשע"ג
שירת הנשמה
שיחת מוצ"ש פרשת בשלח תשפ"ג
י"ג שבט תשפ"ג
מהלך התשובה בדור של גאולה
כנס מעמד אחדות וסליחות תשע"ב
ז' תשרי תשע"ב
איך ללמוד גמרא?
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?
איך ללמוד אמונה?
איך מכינים תה בשבת?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
דיני קדימה בברכות

רעיונות לפרשת יתרו
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ז-תשנ"ט

מהי מהותו של ט"ו בשבט?
רבנים שונים | ט"ו בשבט תשס"ז

רעידת אדמה ו"צונאמי" בעקבותיה
הרב יוסף כרמל | שבט התשס"ה
צדקה ומעשר כספים
הרב אליעזר מלמד | י אדר ב תשס"ח

מסכת עירובין פרק ד משנה ב,ג
רבנים שונים | יז שבט תשפ"ג
